למכור או לא למכור? מסמך של בנק לאומי חושף שווי גבוה בהרבה לאידיבי פתוח
קונצרן אידיבי פרסם השבוע הצעת רכש מלאה למניות אידיבי פיתוח במחיר של 36 שקלים למניה, פרמיה לא קטנה של 33%. לא ברור כעת האם המוסדיים יענו להצעה או יבקשו לשפר את תג המחיר.
מסמך פנימי של נשיונל קונסלטנטס (שהינה חברת בבעלות לאומי דרך לאומי ושות' ולאומי חברה למסחר) יכול לעזור למשקיעים בבואם להחליט האם להיענות להצעה או לא.
בנשיונל קונסלטנטס, שמבצעת הערכות שווי בעבור לאומי, התייחסו היום להצעת הרכש לאידיבי פתוח. "אנו מעריכים את שווי מניית אידיבי פתוח ב-48 שקל", כלומר 33% מעל מחיר הסגירה של אתמול (יומיים לאחר הצעת הרכש).
עוד נכתב במסמך, כי "לכאורה התשובה המיידית לפיכך הינה דחיית הצעת הרכש עקב המחיר הנמוך אבל למשקיע המתוחכם המחזיק במניית אידיבי פתוח ייתכן מאוד שכדאי להיענות להצעת רכש משופרת שייתכן ותבוא."
הסיבה לכך, לפי נשיונל קונסלטנטס, היא האנומליה לפיה שוויה הנגזר של החברה משווי אחזקותיה בבורסה נמוך משמעותית ממחיר הצעת הרכש. במסמך נכתב, כי מכירת זמכירת מנית אידיבי פתוח עם לקיחת הלוואה (מנוף של 50%) ורכישת אחזקות בחברות הבנות ישירות בבורסה, להערכתנו תניב לאורך זמן תשואה עדיפה על אחזקה באידיבי פתוח.
חשוב לציין כי שרשרת הדיבידנדים בקבוצה מתחילה מחברות הבנות וניתן ליהנות ממנה ללא אחזקה ישירה באידיבי פתוח.
"המשקיע הפשוט - לא כדאי לו למכור"
במסמך נכתב, כי משקיע שלא רוצה בהחלפת אידיבי פתוח בתיק אחזקות מורכב או ממונף, צריך לדעתנו לסרב להצעת הרכש. משקיע מתוחכם שיכול לבנות תיק אחזקות ממנוף ואלטרנטיבי צריך להיענות להצעת הרכש או לחכות להצעה משופרת.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
