פישר: "הריבית עשויה לרדת לאפס, נעשה הכל כדי להחזיר את המשק לצמיחה"

נגיד בנק ישראל: "אנחנו יכולים להתמודד עם המצב באמצעות המדיניות המוניטרית האגרסיבית, אבל ישראל תלויה גם בהצלחה של אובמה"
שהם לוי |

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר והממונה על הבנקים, רוני חזקיהו קיימו לפני זמן קצר מסיבת עיתונאים מיוחדת בה הציגו את דוח האינפלציה הרבעוני של בנק ישראל ואת סיכום המדיניות המוניטרית לשנת 2008. כמו כן דיבר נגיד בנק ישראל על ההתפתחויות הכלכליות ב-12 החודשים האחרונים.

פישר אמר כי המשק נמצא במצב לא פשוט כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי. הוא תיאר את המשק העולמי ואת המצב הקשה במשק העולמי. לאחר מכן המשיך בתחזית הצמיחה למדינת ישראל שפורסמה ביום ראשון. לבסוף דיבר פישר על האינפלציה והמדיניות המוניטרית, תוך שהוא מעניק אפשרויות הן מהבחינה הפיסקאלית והן מהבחינה המוניטרית.

המצב העולמי לא פשוט, אמר פישר, וציין את תחזיות הצמיחה של הכלכלות הגדולות בעולם. פישר הדגיש כי המיתון בארה"ב, באירופה וביפן יהיה עמוק וממושך. קונצנזוס התחזיות של בתי ההשקעות צופה צמיחה שלילית של 1.8% בארה"ב וצמיחה שלילית של 1.7% ביפאן.

בתחילת 2008 היו התחזיות בקרב גופי ההשקעות לצמיחה עולמית בקצב הפוטנציאלי. החל מאוקטובר החלו התחזיות להשתנות מהר מאוד, התחזיות ירדו ב-0.7% לגבי ארה"ב ובהמשך במהלך החודשים הבאים הורידו את התחזיות בעוד 1% לגבי ארה"ב. נקודת המפנה אומר פישר הייתה נפילת ליהמן ברדרס. נפילת ליהמן ברדרס, אומר פישר גרמה לשינוי בשיעור הצמיחה של המשק העולמי, כולל בישראל.

המאזן של ה'פד' היה כ-800 מיליארד דולר עד אמצע ספטמבר, אז השמיים נפלו והפד החל להזרים נזילות. תוך חודשיים הגיעו ההזרמות של הפד ל-2.2 טריליון דולר, אין לכך תקדים. זה לא היה קורה אם ברננקי לא היה סטודנט לכלכלה שעשה עבודת מחקר על המיתון הגדול. ברננקי מציל את המערכת הפיננסית בכל מחיר, והמחיר הזה עלול להגיע ל-3 טריליון דולר, כ-14% מהתמ"ג.

באשר לסוגיית המדיניות המוניטרית, מציינים בבנק ישראל כי לנוכח שלל האינדיקטורים המלמדים על התעצמות הירידה בביקושים, הוחלט בבנק ישראל להמשיך במדיניות המוניטרית המרחיבה ולהוריד את הריבית ל-1.75% נכון לסוף הרבעון הרביעי של 2008 ועד לרמה של 1% כיום.

עוד מציינים בדוח האינפלציה של בנק ישראל כי הורדות הריבית נועדו גם-ואולי בעיקר כדי להקל על מצוקת הנזילות במשק. 'באותה נשימה' מציינים שמצב הנזילות במשק היה טוב יחסית לכלכלות מפותחות אחרות ולמדינות מתפתחות, אך גם בו ניכרה הרעה מסוימת.

התחזיות הנוכחיות של בנק ישראל צופות ירידה מהירה בקצב האינפלציה וכניסה אל תחום היעד, במדידה של 12 החודשים האחרונים, כבר בתחילת 2009.

עוד אמר פישר כי "היו לנו חמש שנים מאוד טובות צמחו בקצב של יותר מ-5% לשנה המצב החל להידרדר החל מהרביע הראשון של 2008. המשק צמח בקצב יותר נמוך. עד אמצע 2008 צמח המשק בצורה טובה עקב ניהול מוניטרי נכון ותקציבי נכון, אבל עכשיו המצב התשנה. אנחנו מדברים על צמיחה שלילית ל-2009 שואלים מתי תתחיל ההתאוששות וזה תלוי בהצלחה של אובמה. אם יצליחו בארה"ב לחזור לצמיחה חיובית אז אנחנו נחזור לצמיחה חיובית גם במשק העולמי. אם לא יהיה כך כרגע יש מיתון בכל העולם אז המצב לא ישתפר אלא יתדרדר.

"אנחנו יכולים להתמודד עם המשבר"

"אנחנו מסתכלים למציאות בעיניים והמציאות לא יפה. אני יודע שאנחנו יכולים להתמודד עם המשבר. אני אסביר איך ואני אסביר למה. כך נוכל לתת לעם הישראלי להבין איפה אנחנו נמצאים. אנחנו מסתכלים למציאות בעיניים אבל אני יודע שאנחנו יכולים להתמודד עם המשבר אני אפרט ואסביר מה שיקרה אצלנו תלוי גם במה נעשה האוצר יעשה את כל הרשויות שתלויות בניהול המשק.

"התחזית של בנק ישראל מדברת על ירידה של 0.2% בתוצר בשנת 2009. שהמשק יורד התוצר בסקטור הלא עסקי עולה בקצב מהיר יותר כאשר הממשלה היא גורם מאזן. הצריכה הפרטית היא מחליקה את התוצר אנחנו מצפים שהצריכה הפרטית תמשיך לעלות השנה אבל בקצב יותר איטי. משקי הבית הישראלים הם במצב יותר טוב מזה של ארה"ב, הצרכנים לא קיבלו הלוואות רבות. משקי הבית שלנו הם במצב פיננסי יותר טוב וזה בעקבות השמרנות. סך הכל הם קיבלו וביקשו פחות הלוואות ממה שהם יכולים, יש לצרכנים שלנו להוציא יותר כסף משל ארה"ב.

"ביחס לייצוא שהיה מנוע הצמיחה במשק. אני אמרתי שיש לנו היבטים חיוביים ואני מדבר על המערכת הבנקאית אני מצפה שיהיה לנו גם השנה עודף בחשבון השוטף. אנחנו שואלים מה ההבדל בין מדינת ישראל למדינה בה ההכנסה לנפש דומה, ההבדל הוא שיש לנו זרם של דולרים נטו אנחנו מוכרים יותר ממה שאנחנו מייבאים זה נותן לנו יציבות במישור הפיננסי. אנחנו קונים דולרים ואחרים צריכים למכור דולרים. כאן רואים את מה שצפוי ביחס לחשבון השוטף נכנסו ב-2008 לעודף בחשבון השוטף זה ממשיך וימשיך בעתיד".

עוד אמר פישר כי "אנחנו הצלחנו בממוצע לשמור על אינפלציה של פחות מ-3% אבל לא הצלחנו לשמור על יעד האינפלציה בחלק גדול של הזמן זה מה שקרה לנו בשנה שעברה. זה נובע ממה שקרה למחירי המזון והאנרגיה בתחילת 2008 ובהמשך כתוצאה ממחירי הדיור. מחירי המזון התחילו לרדת כבר במחצית הראשונה של השנה, השיא בנפט אני אמרתי שזה לא יכול להמשיך ככה אנחנו צדקנו בשלב מסוים הנפט ירד מהר מאוד. אנחנו נמצאים בסביבות 40 עד 50 דולר. בדיוק באותו שלב החלו מחירי הדיור בארץ לעלות בזמן שהנפט ירד".

"יש לנו הצלחה במדיניות המוניטרית שבאה לידי ביטוי בציפיות אינפלציה נמוכות לטווח של 10 שנה. מאז 2003 הציפיות לאינפלציה לטווח הארוך עלו לחלק העליון לטווח היעד או מאוד קרוב אליו. ההישג של המדיניות המוניטרית הוא שאנשים מצפים שהמדיניות המוניטרית תהיה תחת שליטה".

"הציפיות לאינפלציה לפי ממוצע החזאים הן שנכנס לתוך היעד בתחילת אפריל. זאת בגלל הלחצים הדיפלציונם של המשק העולמי. אנחנו עושים את הכל כדי למתן את הירידה אבל יש גבול למה שאחנו יכולים לעשות הגבול התחתון של הריבית הוא אפס. אם יש צורך נשתמש גם בהקלה כמותית ונעשה הכל כדי להחזיר את המשק לצמיחה. זה מה שנקרא המניפות אותן אפשר לראות בדוח האינפלציה. שם נמצאות התחזיות המבוססות על המודל הכי טוב שלנו. המודל מצפה שנגיע לתוך היעד מבחינת הציפיות לאינפלציה רק באמצע 2010".

בסיום דבריו אמר הנגיד כי "אנחנו יכולים להתמודד עם המצב באמצעות המדיניות המוניטרית האגרסיבית. האוצר מתמודד עם הבעיות למרות שאין תקציב חדש הם העבירו בועדת הכספים את התוכנית לתת ערבויות למערכת הבקאית. כמו כן הציעו גידול בתקציב של המדען הראשי הם באוצר יוכלו להיות יותר פעילים כשהממשלה החדשה תגיע. יש לנו מגזר פרטי מאוד מאוד פעיל. אנחנו מתכוונים לחזור למצב של צמיחה בזכות המאמצים של הסקטור הפרטי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה