המשבר הפיננסי עולה שלב נוסף ונכנס לתוך ה'קרביים' של הכלכלה הריאלית. החברות במדד ה-s&p500 עומדות לרשום רבעון שישי רצוף של צמיחת רווחים שלילית. בינתיים, בשוק ההון ובכלכלה מתחילים לדון בהשלכות ארוכות הטווח של המשבר ויש הקוראים לכתוב מחדש את ספרי הכלכלה והמימון.

לרגל יציאת ספרו החדש, "יסודות המימון והניהול הפיננסי", שוחחנו עם פרופ' משה בן חורין, רקטור ודיקן הפקולטה למנהל עסקים, הקריה האקדמית אונו, על המצב בשווקים.

איך אתה רואה את הזרמות הכספים המאסיביות של הממשל האמריקני,

האם טמונה כאן סכנה של אינפלציה בעתיד היותר רחוק?

"לגבי הזרמת הכספים אני יכול לומר שהממשל האמריקני פעל מחוסר ברירה. זהו משבר שאין כדוגמתו, מבחינת היקף המשבר ושורשיו. צריך לזכור שמשבר זה מגיע מהסקטור הפיננסי. כידוע סקטור זה מהווה תשתית לפעילות הכוללת, ללא מערכת פיננסית אין בסיס לפעילות מודרנית."

"לממשלה היו שתי אפשרויות: הראשונה, השוק החופשי יתקן את עצמו. אך, במקרה זה המשבר הוא כה חמור שלא נראה היה שהשוק יכול לתקן את עצמו. בשלב מסוים הגענו למצב של משבר אמון."

"ישנה אמרה ידועה לפיה ברגע שיש משבר אמון נוצר מצב של ON THE BANK RUN, המשמעות היא שאם כולם רוצים את הכסף בבת אחת, נוצר קושי לבנקים לספק את הכסף לכל הדורשים והוא עלול לעמוד מול סכנת קריסה. נוצר למעשה כשל שוק ולכן הממשלה הייתה חייבת להתערב.

בדיעבד התברר כי המשבר עמוק מאוד. במשך תקופה ארוכה היה מצב של פיקוח מועט ולא מספק על ההתפתחויות בשוק הפיננסי ושוק המשכנתאות באופן ספציפי."

"המשבר התפתח למימדים עצומים והממשלה הזרימה כספים. ההיקפים העצומים ומשבר האמון הובילו למצב בו הזרמת הכסף לא הספיקה ומאחר והכסף לא עובר הלאה - הוא לא מגיע אל הצרכנים ואל העסקים."

"ברור שהממשלה תאלץ את הבנקים להזרים את הכספים הללו לעסקים, בשלב מסוים הכלכלה תתחיל להתעורר מחדש. בהחלט, בגלל הזרמות הכספים המאסיביות סביר להניח שהגירעון וההזרמות יביאו לסכנת אינפלציה."

האם לדעתך אנחנו בפתח של רצף משברים בעקבות המשבר הזה?

"לדעתי זהו אפטר שוק, כמו ברעידת אדמה יש את המכה הראשונה שהיא חזקה ואחריה עוד רעידות קטנות, כך לדעתי יקרה גם כאן, יהיו עוד משברים אבל לא בסדר גודל כמו המשבר הראשוני. הזרמות הכספים ימנעו משבר חמור בהרבה."

"צריך להבחין בין המשבר הפיננסי למשבר הריאלי. המשבר הפיננסי טרם חלף, אך ראינו חלק גדול ממנו, אם לא את רובו. בארץ חווינו עוצמה מאוד גדולה של המשבר, ולהערכתי את רובו. אם בוחנים את המשבר הריאלי, אז אנחנו רק נכנסים אליו, ייתכן שאנחנו נכנסים למיתון של שנתיים ואפילו שלוש שנים."

מה החברות צריכות לעשות בעת הזו, בידיעה שהן לא יכולות לגייס הון בריבית סבירות?

"אני הייתי אומר שעלות ההון עלתה באופן חד, אם לפני שנה - שנתיים ראינו בארץ חברות שמנפיקות איגרות חוב במחירים מאוד גבוהים ותשואות נמוכות, היום השוק אינו מוכן לקנות את איגרות החוב, המשמעות היא שעלות ההון עלתה וזה עוצר את ההשקעות. זה אחד הגורמים שיביאו למיתון. ההשקעות הן אלה שיביאו למיתון יותר עמוק ויותר ארוך. המיתון הוא לא רק מה שקורה כיום, הפגיעה בהשקעות מביאה עימה השלכות על הטווח הבינוני ועל הטווח הארוך."

מה לגבי צמיחת הרווחים של החברות, אתה חושב שתהיה פגיעה בטווח הארוך?

"להערכתי צמיחת הרווחים של החברות תהיה איטית יותר בטווח הארוך, כמובן בהשוואה להיסטוריה. המשבר יפגע ברווחי החברות בחלון הזמן הבינוני. אך, המחירים של המניות היום משקפים את התחזית הזו לגבי צמיחת הרווחים. קשה מאוד לומר שהתשואות בשוק המניות תהיינה נמוכות יותר בטווח הארוך."

"צריך להבין שזה שאנחנו במשבר, זה לא אומר שמה שלמדנו מההיסטוריה נמחק. אני מתכוון שעדיין המניות יתנו בעתיד (בטווח הארוך) תשואות גבוהות יותר מאיגרות החוב. ישנם דברים שהם קבועים, ידועים ובדוקים, כך שלא צריך פתאום לחשוב שהעולם התהפך."

מהן ההשלכות של התשואות הגבוהות של איגרות החוב?

"אסור להתעלם מהעובדה שתשואות גבוהות מגיעות עם סיכון גבוה, משקיעים שאוהבים תשואות גבוהות, מבינים שיש סיכון, אך הם אוהבים גם לומר שיש סיכון בלי באמת לחוות אותו. הלוקסוס הזה לא קיים, המשקיעים אוהבים להגיד "אנחנו בסיכון" ולקחת רק את התשואות הגבוהות, מה שקורה מהבחינה הזאת איננו חדש."

"העובדה היא שהמשבר הוא לוקאלי ואת כל הדברים האלה צריך ללמוד, לנתח ולהגיע למסקנות הנכונות. הייתי רוצה להוסיף שבכל התחומים, לא רק בכלכלה ולא רק בשוק ההון יש לפעמים קפיצות מדרגה של הבנת התהליכים והבנת הקשרים וזה כולל גם אסטרונומיה וכימיה. מחקרים בהם הנתונים האמפיריים הראו סטיות ביחס לתיאוריה מסוימת הביאו לשיפורה. אומנות המדע לדעתי יוביל לקפיצת מדרגה בהבנה שלנו את התהליכים הכלכליים ואת התנהגות שוק ההון."

אתה חושב שלאור המשבר הזה, יכתבו מחדש את ספרי הכלכלה והמימון?