נוריאל רוביני: המיתון בבריטניה יארך כשנתיים, אך הממשל יכול להרשות לעצמו להציל את הבנקים

אחד הכלכלנים הבודדים שחזו את משבר האשראי במלוא עוצמתו טוען היום שיחס החוב-תוצר הנמוך שיש לבריטניה יחסית לארה"ב מאפשר לה להוציא את הכספים הנחוצים לשם הצלת המערכת הבנקאית
שהם לוי |

נוריאל רוביני, שנחשב לאחד מהבודדים שהשכילו לחזות את משבר האשראי ואת עוצמתו יוצא היום בתחזיות פאסימיות מתמיד עבור כלכלת בריטניה. לאחר הנתונים הרשמיים שפורסמו היום מהם עולה כי הכלכלה בבריטניה נכנסה למיתון, יוצא רוביני וטוען כי הזמנים הקשים הם רק בפתח. רוביני, שמכהן היום כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק, מעריך שהמיתון בכלכלה הבריטית יארך כשנתיים.

"הבעיות שחווה כלכלת בריטניה הם חמורות למדי ולכן יהיה צורך בתקופה לא קצרה כדי לטפל בהן", כך אמר היום רוביני לחדשות BBC. עדיין, חושב רוביני כי התהנהלות הכלכלית בבריטניה תחת שליטה, כך שהממשלה יכולה להרשות לעצמה להציל את הבנקים.

הממשל בבריטניה הוציא כבר 37 מיליארד לירות שטרלינג במהלך הסתיו האחרון במהלך ההצלה של רויאל בנק אוף סקוטלנד, לויד ו-HBOS. מוקדם יותר השבוע הודיע הממשל על חבילת ביטוח כוללת לסקטור הבנקאי שעלולה להיות יקרה עבור משלמי המסים.

"החוב הציבורי של בריטניה יחסית לתוצר המקומי גולמי הוא נמוך במידה יחסית גם בהתחשב בעובדה שהעלויות של מהלכי ההצלה הן כבדות וגדולות", הוסיף עוד רוביני. רוביני העריך כי אין זה נכון להשוות את בריטניה עם איסלנד, היות ולזו האחרונה מעט תושבים והיא מתמודדת עם הצלה למערכת הבנקאית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

מי מבנות זוג המילואימניקים נפגעו יותר כלכלית?

סקר חדש חושף פגיעה רוחבית בתעסוקה, בלימודים ובמצב הכלכלי של משרתי מילואים ובנות זוגם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"; בנות הזוג בעלות עסק עצמאי הן הנפגעות הגדולות ביותר

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים
לפי סקר משפחות משרתי מילואים שנערך על ידי הלמ"ס באפריל-מאי 2025, הפגיעה התעסוקתית החריפה ביותר נרשמה אצל נשים עצמאיות שבן זוגן נקרא לשירות. כ-73% מהן דיווחו על פגיעה בעסק, לעומת 25% מהשכירות. מתוך בנות הזוג שהיו עצמאיות לפני ה-7 באוקטובר, כ-20% שינו את מצבן התעסוקתי: 12% מועסקות כיום כשכירות ו-8% אינן עובדות.מתוך כלל השכירות, 30% דיווחו על פגיעה בשכר ו-3% פוטרו מעבודתן. 

הפגיעה הזו ניכרת גם בשוק העבודה הרחב יותר: שיעור הנשים שאינן עובדות עלה מ-10% לפני ה-7 באוקטובר ל-14% כיום. בקרב נשים שלא עבדו קודם לכן, כמעט מחציתן הצטרפו לשוק העבודה, בעיקר כשכירות. לעומת זאת, אחת מכל עשר נשים שהייתה שכירה, חדלה מלעבוד בעקבות שירות המילואים של בן הזוג. 


יותר ממחצית ממוסדות הלימודים לא סיפקו הקלות מותאמות

גם בתחום האקדמי נרשמה השפעה של ממש: 47% מהסטודנטיות שבני זוגן משרתים במילואים דיווחו על פגיעה בציונים. 29% מהן נאלצו לדחות קורסים, ו-8% אף הפסיקו את לימודיהן לחלוטין. עם זאת, ב-45% מהמקרים, מוסדות הלימוד סיפקו הקלות מותאמות,  אם כי אין ודאות לגבי האפקטיביות של ההקלות הללו. 

דווקא הסטודנטים ששירתו בעצמם הצליחו לעיתים לגלות עמידות מפתיעה. שיעור ביטול ההרשמה בקרב משרתי מילואים עמד על 11.6%, לעומת 14.4% בכלל האוכלוסייה. שיעור ההפסקה לאחר שנה היה נמוך גם כן,  4.7% בלבד, מול 8.5% בכלל הסטודנטים. 

ככל שהשירות מתארך הקושי הכלכלי מתגבר

34% מבנות הזוג דיווחו על קושי כלכלי כללי, אך הנתון מזנק בקרב גרושות (58%) ויחידניות עם ילדים (48%). גם מבט לפי זרועות השירות מגלה שונות ברורה: משפחות של משרתי זרוע היבשה חוו קושי כלכלי בשיעור של 37% – הגבוה ביותר מכלל הצבא. 

הקשר בין אורך השירות לעומק הפגיעה ברור: בקרב משפחות של משרתי מילואים ששירתו עד 50 יום, 28% דיווחו על קושי כלכלי. בקרב מי ששירתו מעל 250 יום, השיעור קפץ ל-38%.