הדולר נחלש השנה מול השקל ב-1.3%: בעולם קטע השטר הירוק שלוש שנים של היחלשות מול האירו

הדולר חתם את 2007 מתחת ל-3.85 שקל, בעוד שאת 2008 חתם ברמה של 3.8 שקלים, ירידה של 1.3%. אולם מול סל המטבעות העיקריים נחלש השנה הדולר ב-5.5%
שהם לוי |

הדולר זינק השנה מול מטבע השטרלינג וגם קוטע רצף של שלוש שנות היחלשות מול יריבו האירופאי, האירו. המשבר הפיננסי והירידות החדות בשוקי ההון הביאו את המשקיעים למכור נכסים ולחזור לאיגרות החוב של ממשלת ארה"ב וזאת דרך מטבע הדולר. מול השקל נועל הדולר את השנה בהיחלשות מינורית, אך זו בולטת לאור התחזקותו מול סל המטבעות.

כשלצידו היאן, סוגר הדולר את שנת 2008 בעולם בהתחזקות מול המטבעות העיקריים, המיתון המתפשט בעולם ליבה את הפחתות דרגות המינוף בקרב המשקיעים בעולם ואילץ אותם להצטייד במזומנים רבים. תנועות המטבע הוגבלו בעוד, הסוחרים נזהרו ממהלכים פזיזים, כגון מסחר עם בנקים לא יציבים בעוד משבר האשראי הלך והחריף ככל שעברה השנה.

החרפת המשבר הביאה עימה גל של הורדות ריבית מאסיביות בעיקר ברבעון האחרון של 2008, כאשר הבנקים המרכזיים בעולם עשו ככל שביכולתם על מנת לעודד את הכלכלות. הבנקים המרכזיים, בארה"ב ויפאן הורידו את שיעורי הריבית קרוב מאוד לאפס – בינתיים האנליסטים צופים כי התחזיות הכלכליות השליליות יוסיפו להיות בעוכריו של שוק המט"ח גם בשנה הבאה.

"המורשת של 2007-2008 תימשך גם ב-2009. השאלה הגדולה היא האם אנו עומדים לראות שינוי כיוון כלשהו בכלכלות, לפחות בצומת הזה קשה לראות את הדברים מתרחשים", כך אמר ג'רמי סטרץ' אסטרטג בראבו בנק שבלונדון.

האירו עומד לסיים את השנה בהיחלשות של 3.9% מול הדולר – הירידה השנתית הראשונה שלו מאז 2008, בעוד הדולר רושם התחזקות של 5.5% מול סל המטבעות.

הדולר שקל: שנת ההתערבות של פישר

שנת 2008 תיזכר כאחת השנים הסוערות בשוק המט"ח בישראל. זעקות מקיר לקיר של היצואנים לעזרה נשמעו לבסוף וסטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, החליט לראשונה מזה שמונה שנים להתערב בשוק המט"ח. בתחילה הודעתו על רכישות של 25 מיליון דולר ליום, נראה שלא שינו כל כך את כללי המשחק, אך הגברת הרכישות ל-100 מיליון דולר ביום בממוצע שינתה משהו בכללי המשחק.

שחקן מרכזי בשוק המט"ח בישראל, בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, יצא ממנו עקב פשיטת הרגל אך בימי פועלו הגביר את מחזורי המסחר וההימורים על התחזקותו של השקל הישראלי למול המטבע האמריקני.

קשה לקבוע האם השינוי במגמת ההתחזקות של השקל הגיע כתוצאה ממהלכיו של פישר, או שמא היתה זו התחזקותו בעולם ומתוקף כך מול השקל, אולם ייתכן וההתערבות של פישר שינתה משהו בעיתוי של תחילת היחלשותו של השקל.

הדולר חותם את 2008 בהיחלשות של 1.3% מול השקל, אם משווים לסל המטבעות העיקריים נראה שהשקל התחזק מולם, היות והדולר רשם מול סל זה התחזקות של 5.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

מי מבנות זוג המילואימניקים נפגעו יותר כלכלית?

סקר חדש חושף פגיעה רוחבית בתעסוקה, בלימודים ובמצב הכלכלי של משרתי מילואים ובנות זוגם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"; בנות הזוג בעלות עסק עצמאי הן הנפגעות הגדולות ביותר

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים
לפי סקר משפחות משרתי מילואים שנערך על ידי הלמ"ס באפריל-מאי 2025, הפגיעה התעסוקתית החריפה ביותר נרשמה אצל נשים עצמאיות שבן זוגן נקרא לשירות. כ-73% מהן דיווחו על פגיעה בעסק, לעומת 25% מהשכירות. מתוך בנות הזוג שהיו עצמאיות לפני ה-7 באוקטובר, כ-20% שינו את מצבן התעסוקתי: 12% מועסקות כיום כשכירות ו-8% אינן עובדות.מתוך כלל השכירות, 30% דיווחו על פגיעה בשכר ו-3% פוטרו מעבודתן. 

הפגיעה הזו ניכרת גם בשוק העבודה הרחב יותר: שיעור הנשים שאינן עובדות עלה מ-10% לפני ה-7 באוקטובר ל-14% כיום. בקרב נשים שלא עבדו קודם לכן, כמעט מחציתן הצטרפו לשוק העבודה, בעיקר כשכירות. לעומת זאת, אחת מכל עשר נשים שהייתה שכירה, חדלה מלעבוד בעקבות שירות המילואים של בן הזוג. 


יותר ממחצית ממוסדות הלימודים לא סיפקו הקלות מותאמות

גם בתחום האקדמי נרשמה השפעה של ממש: 47% מהסטודנטיות שבני זוגן משרתים במילואים דיווחו על פגיעה בציונים. 29% מהן נאלצו לדחות קורסים, ו-8% אף הפסיקו את לימודיהן לחלוטין. עם זאת, ב-45% מהמקרים, מוסדות הלימוד סיפקו הקלות מותאמות,  אם כי אין ודאות לגבי האפקטיביות של ההקלות הללו. 

דווקא הסטודנטים ששירתו בעצמם הצליחו לעיתים לגלות עמידות מפתיעה. שיעור ביטול ההרשמה בקרב משרתי מילואים עמד על 11.6%, לעומת 14.4% בכלל האוכלוסייה. שיעור ההפסקה לאחר שנה היה נמוך גם כן,  4.7% בלבד, מול 8.5% בכלל הסטודנטים. 

ככל שהשירות מתארך הקושי הכלכלי מתגבר

34% מבנות הזוג דיווחו על קושי כלכלי כללי, אך הנתון מזנק בקרב גרושות (58%) ויחידניות עם ילדים (48%). גם מבט לפי זרועות השירות מגלה שונות ברורה: משפחות של משרתי זרוע היבשה חוו קושי כלכלי בשיעור של 37% – הגבוה ביותר מכלל הצבא. 

הקשר בין אורך השירות לעומק הפגיעה ברור: בקרב משפחות של משרתי מילואים ששירתו עד 50 יום, 28% דיווחו על קושי כלכלי. בקרב מי ששירתו מעל 250 יום, השיעור קפץ ל-38%.