זירת המט"ח המקומית: הדולר נחלש למול השקל ב-0.6%, האירו ללא שינוי
השקל נחלש השבוע בחדות למול רוב המטבעות העיקריים, במהלך מסחר דל בהיקפיו, שכן הפעילים הזרים צמצמו פעילות לקראת חג המולד וסוף השנה.
בשבוע הבא צפויה החלטה לגבי גובה הריבית השקלית וההערכות המשקיעים הן כי צפויה הפחתת ריבית אגרסיבית גם בישראל, אשר מספקת לדולר תמיכה, כמו גם רכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל. נזכיר כי לאחר איפוס הריבית בארה"ב, פער הריביות בין השקל לדולר עומד כעת על רמה של 2.5%.
הדולר נסחר כעת בירידות שערים ומאבד כ-0.59% אל מול השקל לרמות של 3.85 שקלים לדולר. האירו עבר למגמת ירידה קלה אל מול השקל ונסחר כעת תמורת 5.4166 שקלים.
בסיכום שבועי (לא כולל את יום שישי) התחזק הדולר בכ- 5.0% מול השקל ובכ- 1.8% מול האירו.
בתוך כך, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא צפוי להיות מושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, מציינים בפועלים, בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, ההאטה הכלכלית בישראל, צמצום פער הריבית ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל.
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות סובר כי שער השקל עשוי לרשום פיחות קל נוסף, אך דבק בהערכתו ששער החליפין ינוע בין 3.8 ל-4.0 שקלים לדולר בשבועות הקרובים.
בזירת המט"ח הבינלאומית, האירו קיבל תמיכה נוספת השבוע אל מול הדולר מדבריו של נגיד הבנק המרכזי של אירופה, לפיהם בשוק הפחיתו בחשיבותם של הצעדים שנקט הבנק עד כה. מנגד, הדולר התחזק השבוע מול היין, לאחר שנגיד הבנק המרכזי של יפאן אמר כי כלכלת יפאן חלשה וכי הצפי הוא להרעה נוספת בתקופה הקרובה. כזכור, בשבוע שעבר הופחתה הריבית ביפאן לרמה אפסית.
השבוע רשם היין היפני את הירידה השבועית הראשונה אל מול הדולר מזה כחודשיים גם ברקע לחששות דיפלצניות, להאטה במגזר היצרני במדינה וברקע לספוקולציה כי הממשל יזרמים כספים לוריד הפצוע של הכלכלה היפנית בקצב מהיר יותר.
"מגמת הנהירה ליין היפני שבאה בעקבות פאניקת המשקיעים, מתקרבת לקיצה. הבנק המרכזי ביפן עשה ככל שניתן בתגובה להדרדרות הכלכלה ואימץ באופן יעיל להערכתי את המדיניות הפיסקאלית על פני זו המוניטארית", כך אמר היום בראיון לסוכנות בלומברג מיצורו שאהרה, סוחר מט"ח בכיר מ-Mitsubishi UFJ שבטוקיו.
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?
חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה
להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.
מודיס מנותקים
במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.
ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש
רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה
כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.
בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
