זירת המט"ח המקומית: הדולר נחלש למול השקל ב-0.6%, האירו ללא שינוי

היום ואתמול לא פורסמו שערים יציגים בעקבות חג המולד. המשקיעים ממתינים להודעת הנגיד סטנלי פישר בשבוע הבא בנוגע להכרזת שיעור הריבית במשק. בזירת המט"ח העולמית, היין מאבד גובה למול הדולר והאירו
נועם הוד |

השקל נחלש השבוע בחדות למול רוב המטבעות העיקריים, במהלך מסחר דל בהיקפיו, שכן הפעילים הזרים צמצמו פעילות לקראת חג המולד וסוף השנה.

בשבוע הבא צפויה החלטה לגבי גובה הריבית השקלית וההערכות המשקיעים הן כי צפויה הפחתת ריבית אגרסיבית גם בישראל, אשר מספקת לדולר תמיכה, כמו גם רכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל. נזכיר כי לאחר איפוס הריבית בארה"ב, פער הריביות בין השקל לדולר עומד כעת על רמה של 2.5%.

הדולר נסחר כעת בירידות שערים ומאבד כ-0.59% אל מול השקל לרמות של 3.85 שקלים לדולר. האירו עבר למגמת ירידה קלה אל מול השקל ונסחר כעת תמורת 5.4166 שקלים.

בסיכום שבועי (לא כולל את יום שישי) התחזק הדולר בכ- 5.0% מול השקל ובכ- 1.8% מול האירו.

בתוך כך, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא צפוי להיות מושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, מציינים בפועלים, בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, ההאטה הכלכלית בישראל, צמצום פער הריבית ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל.

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות סובר כי שער השקל עשוי לרשום פיחות קל נוסף, אך דבק בהערכתו ששער החליפין ינוע בין 3.8 ל-4.0 שקלים לדולר בשבועות הקרובים.

בזירת המט"ח הבינלאומית, האירו קיבל תמיכה נוספת השבוע אל מול הדולר מדבריו של נגיד הבנק המרכזי של אירופה, לפיהם בשוק הפחיתו בחשיבותם של הצעדים שנקט הבנק עד כה. מנגד, הדולר התחזק השבוע מול היין, לאחר שנגיד הבנק המרכזי של יפאן אמר כי כלכלת יפאן חלשה וכי הצפי הוא להרעה נוספת בתקופה הקרובה. כזכור, בשבוע שעבר הופחתה הריבית ביפאן לרמה אפסית.

השבוע רשם היין היפני את הירידה השבועית הראשונה אל מול הדולר מזה כחודשיים גם ברקע לחששות דיפלצניות, להאטה במגזר היצרני במדינה וברקע לספוקולציה כי הממשל יזרמים כספים לוריד הפצוע של הכלכלה היפנית בקצב מהיר יותר.

"מגמת הנהירה ליין היפני שבאה בעקבות פאניקת המשקיעים, מתקרבת לקיצה. הבנק המרכזי ביפן עשה ככל שניתן בתגובה להדרדרות הכלכלה ואימץ באופן יעיל להערכתי את המדיניות הפיסקאלית על פני זו המוניטארית", כך אמר היום בראיון לסוכנות בלומברג מיצורו שאהרה, סוחר מט"ח בכיר מ-Mitsubishi UFJ שבטוקיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".