זירת המט"ח המקומית: הדולר נחלש למול השקל ב-0.6%, האירו ללא שינוי
השקל נחלש השבוע בחדות למול רוב המטבעות העיקריים, במהלך מסחר דל בהיקפיו, שכן הפעילים הזרים צמצמו פעילות לקראת חג המולד וסוף השנה.
בשבוע הבא צפויה החלטה לגבי גובה הריבית השקלית וההערכות המשקיעים הן כי צפויה הפחתת ריבית אגרסיבית גם בישראל, אשר מספקת לדולר תמיכה, כמו גם רכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל. נזכיר כי לאחר איפוס הריבית בארה"ב, פער הריביות בין השקל לדולר עומד כעת על רמה של 2.5%.
הדולר נסחר כעת בירידות שערים ומאבד כ-0.59% אל מול השקל לרמות של 3.85 שקלים לדולר. האירו עבר למגמת ירידה קלה אל מול השקל ונסחר כעת תמורת 5.4166 שקלים.
בסיכום שבועי (לא כולל את יום שישי) התחזק הדולר בכ- 5.0% מול השקל ובכ- 1.8% מול האירו.
בתוך כך, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא צפוי להיות מושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, מציינים בפועלים, בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, ההאטה הכלכלית בישראל, צמצום פער הריבית ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל.
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות סובר כי שער השקל עשוי לרשום פיחות קל נוסף, אך דבק בהערכתו ששער החליפין ינוע בין 3.8 ל-4.0 שקלים לדולר בשבועות הקרובים.
בזירת המט"ח הבינלאומית, האירו קיבל תמיכה נוספת השבוע אל מול הדולר מדבריו של נגיד הבנק המרכזי של אירופה, לפיהם בשוק הפחיתו בחשיבותם של הצעדים שנקט הבנק עד כה. מנגד, הדולר התחזק השבוע מול היין, לאחר שנגיד הבנק המרכזי של יפאן אמר כי כלכלת יפאן חלשה וכי הצפי הוא להרעה נוספת בתקופה הקרובה. כזכור, בשבוע שעבר הופחתה הריבית ביפאן לרמה אפסית.
השבוע רשם היין היפני את הירידה השבועית הראשונה אל מול הדולר מזה כחודשיים גם ברקע לחששות דיפלצניות, להאטה במגזר היצרני במדינה וברקע לספוקולציה כי הממשל יזרמים כספים לוריד הפצוע של הכלכלה היפנית בקצב מהיר יותר.
"מגמת הנהירה ליין היפני שבאה בעקבות פאניקת המשקיעים, מתקרבת לקיצה. הבנק המרכזי ביפן עשה ככל שניתן בתגובה להדרדרות הכלכלה ואימץ באופן יעיל להערכתי את המדיניות הפיסקאלית על פני זו המוניטארית", כך אמר היום בראיון לסוכנות בלומברג מיצורו שאהרה, סוחר מט"ח בכיר מ-Mitsubishi UFJ שבטוקיו.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
