זירת המט"ח המקומית: הדולר נחלש למול השקל ב-0.6%, האירו ללא שינוי
השקל נחלש השבוע בחדות למול רוב המטבעות העיקריים, במהלך מסחר דל בהיקפיו, שכן הפעילים הזרים צמצמו פעילות לקראת חג המולד וסוף השנה.
בשבוע הבא צפויה החלטה לגבי גובה הריבית השקלית וההערכות המשקיעים הן כי צפויה הפחתת ריבית אגרסיבית גם בישראל, אשר מספקת לדולר תמיכה, כמו גם רכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל. נזכיר כי לאחר איפוס הריבית בארה"ב, פער הריביות בין השקל לדולר עומד כעת על רמה של 2.5%.
הדולר נסחר כעת בירידות שערים ומאבד כ-0.59% אל מול השקל לרמות של 3.85 שקלים לדולר. האירו עבר למגמת ירידה קלה אל מול השקל ונסחר כעת תמורת 5.4166 שקלים.
בסיכום שבועי (לא כולל את יום שישי) התחזק הדולר בכ- 5.0% מול השקל ובכ- 1.8% מול האירו.
בתוך כך, כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, כשבראש ובראשונה הוא צפוי להיות מושפע מהתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, מציינים בפועלים, בין הגורמים התומכים בהיחלשות השקל ניתן למנות את הקיטון בעודף בחשבון השוטף, ההאטה הכלכלית בישראל, צמצום פער הריבית ורכישות המט"ח היומיות של בנק ישראל.
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה של בנק מזרחי טפחות סובר כי שער השקל עשוי לרשום פיחות קל נוסף, אך דבק בהערכתו ששער החליפין ינוע בין 3.8 ל-4.0 שקלים לדולר בשבועות הקרובים.
בזירת המט"ח הבינלאומית, האירו קיבל תמיכה נוספת השבוע אל מול הדולר מדבריו של נגיד הבנק המרכזי של אירופה, לפיהם בשוק הפחיתו בחשיבותם של הצעדים שנקט הבנק עד כה. מנגד, הדולר התחזק השבוע מול היין, לאחר שנגיד הבנק המרכזי של יפאן אמר כי כלכלת יפאן חלשה וכי הצפי הוא להרעה נוספת בתקופה הקרובה. כזכור, בשבוע שעבר הופחתה הריבית ביפאן לרמה אפסית.
השבוע רשם היין היפני את הירידה השבועית הראשונה אל מול הדולר מזה כחודשיים גם ברקע לחששות דיפלצניות, להאטה במגזר היצרני במדינה וברקע לספוקולציה כי הממשל יזרמים כספים לוריד הפצוע של הכלכלה היפנית בקצב מהיר יותר.
"מגמת הנהירה ליין היפני שבאה בעקבות פאניקת המשקיעים, מתקרבת לקיצה. הבנק המרכזי ביפן עשה ככל שניתן בתגובה להדרדרות הכלכלה ואימץ באופן יעיל להערכתי את המדיניות הפיסקאלית על פני זו המוניטארית", כך אמר היום בראיון לסוכנות בלומברג מיצורו שאהרה, סוחר מט"ח בכיר מ-Mitsubishi UFJ שבטוקיו.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
