הביקוש לעבודה גובר על היצע המשרות כמעט בכל התחומים בעקבות המשבר. בבנקים דווקא מגייסים

מגזר הפיננסים ממשיך להיות בין הנפגעים העיקריים בביקוש לעובדים. בתפקידי שירות לקוחות דווקא לא חסרה עבודה. כך עולה ממדד ORS לחודש נובמבר
משה בנימין |

מדד ביקוש התעסוקה של ORS לחודש נובמבר 2008 מעלה גידול של כ-40% בביקוש לעבודה לעומת אוקטובר 2008. הביקוש לעובדים מצד המעסיקים גדל אמנם ב-44% בהשוואה לאוקטובר, אולם הביקוש לעבודה גובר על היצע המשרות כמעט בכל התחומים בעקבות המשבר.

המשבר הכלכלי הורגש היטב בשוק התעסוקה הישראלי בחודש נובמבר. לפי נתוני מדד ביקוש התעסוקה של ORS לחודש נובמבר עולה, כי הביקוש לעובדים מצד המעסיקים גדל אמנם ב-44% לעומת חודש אוקטובר, אולם במקביל נרשמה עלייה ניכרת גם בביקוש העבודה.

מגזר הפיננסים עדיין בלב הסערה

ממצאי המדד מעידים על המשך הפגיעה בביקוש לעובדים במגזר הפיננסים מחד, לצד איתנות בביקושים במגזרים אחרים. זאת, יש להזכיר, לאחר שבחודש אוקטובר נרשם קיטון בביקוש המעסיקים לעובדים, אשר נבע בעיקר מהעובדה כי חודש זה היה רווי בחופשות עקב תקופת החגים.

במגזר הפיננסים, הבנקאות והביטוח נרשם בחודש נובמבר גידול של 34% בביקוש לעובדים בהשוואה לחודש אוקטובר, ועלייה של 68% בהשוואה לחודש נובמבר אשתקד. הגידול נובע מעלייה בביקוש לעובדים בתחום הבנקאות, אשר חיפתה על החולשה בביקושים לעובדים בתחום הפיננסים והביטוח. הביקוש לעובדים בתחומים אלה היווה כ-15% מסך הביקוש לעובדים בנובמבר.

לדברי אורנה לנדאו, סמנכ"לית פיתוח עסקי וארגוני ב-ORS, "משבר האשראי ממשיך לפגוע בענף הפיננסים, אולם בענף הבנקאות נמשכים גיוסי העובדים, וזאת ככל הנראה מכיוון שהבנקים זקוקים תמיד לעובדים במערכי השירות והמכירות שלהם".

בתפקידי אדמיניסטרציה נרשם בנובמבר גידול של 53% לעומת חודש אוקטובר, אולם בהשוואה לנובמבר המקביל אשתקד נרשם קיטון של 10% בביקושים. הביקוש לעובדים בתחום האדמיניסטרציה היווה כ-7.8% מסך הביקוש לעובדים בנובמבר.

בתחום שירות לקוחות נרשם בחודש נובמבר גידול של 52% בביקוש לעובדים בהשוואה לחודש אוקטובר, וכן נרשמה עלייה של 244% לעומת נובמבר אשתקד. הביקוש לעובדים בתחום שירות לקוחות היווה כ-31% מסך הביקוש לעובדים בנובמבר.

בתחום המכירות נרשם בנובמבר גידול של 210% בביקוש לעובדים לעומת אוקטובר, וכן נרשמה עלייה של 81% בהשוואה לנובמבר 2007. הביקוש לעובדים בתחום המכירות היווה כ-13.3% מסך הביקוש לעובדים בנובמבר.

בתפקידי ניהול נרשם בחודש נובמבר גידול של 42% בביקוש לעובדים בהשוואה לאוקטובר, וכן נרשם גידול של 7% לעומת חודש נובמבר אשתקד. לנדאו מוסיפה, כי "בתפקידי הניהול אנו מבחינים בעלייה בביקושים למנהלים בדרג הזוטר ובדרג הביניים, בשיעור גבוה יותר מאשר הביקושים למנהלים בכירים. למרות המשבר הכלכלי, נראה כי החברות אינן חוששות מביצוע שינויים בשדרות ההנהלה שלהן".

מחברת 'אורטל משאבי אנוש' נמסר, כי חלה ירידה של 9% בביקוש הכללי לעובדים לעומת הממוצע החודשי ברבעון הקודם ( ממוצע חודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר). היות וחודש אוקטובר האחרון היה ברובו חגים, לא ניתן להשוות אליו את הנתונים.

עוד עולה מנתוני חברת 'אורטל', כי תחום הלוגיסטיקה רשם ירידה של כ- 10% בהשוואה לממוצע החודשי ברבעון הקודם. בתחום האדמיניסטרציה חלה ירידה של 35% בהשוואה לחודש נובמבר אשתקד וירידה של 30% בהשוואה לממוצע החודשי ברבעון הקודם. בתחום התעשייה וייצור חלה ירידה של 9% בביקוש עובדים בהשוואה לחודש מקביל אשתקד וירידה של 23% מול הממוצע החודשי ברבעון הקודם.

"הביקוש לעבודה גובר על היצע המשרות"

במקביל, נרשם בחודש נובמבר גידול של כ-40% בביקוש לעבודה בהשוואה לחודש אוקטובר. בפילוח לפי מגזרים, נרשם גידול של כ-57% בביקוש לעבודה בתחום הניהול, גידול של כ-151% בתחום המכירות, גידול של כ-103% בביקוש לעבודה בתחום שירות לקוחות, גידול של כ-90% במגזר הפיננסים, הבנקאות והביטוח, וכן גידול של כ-60% בביקוש לעבודה בתחום האדמיניסטרציה. יש לציין כי גם ביקושי העובדים לתעסוקה הושפעו בחודש אוקטובר מריבוי מועדי החגים, אשר בעטיים אנשים רבים לא היו פנויים לחפש עבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי