"ביבי מחקה את אובמה, לבני לא בפרונט וברק ביצע התאבדות פוליטית"
אחד הדברים הבולטים שייזכרו מבחירות 2008 לנשיאות ארה"ב הוא האפקט התקשורתי של האינטרנט והשפעתו על תוצאות הבחירות. השימוש הנבון של ברק אובאמה במדיה היחסית צעירה לעומת השאר הוכיח לכולם שיש לקחת בחשבון משתנים רבים כדי לנצח בזירה התקשורתית וכתוצאה מכך לגרוף את כל הקופה הפוליטית.
בארה"ב, יהיו כאלו שיגידו, הבחירות הן משהו שנראה קצת כמו הוליווד, גדול, צבעוני ועמוס בדמוית דומיננטיות על גבול הסלבריטאות. בישראל, למי ששכח, מתנהגים כמו שלוחה אמריקאית במזה"ת וזה תופס גם לגבי הבחירות. לפני כ-12 שנים הצליח ביבי לנצח את שמעון פרס, המועמד הכמעט בטוח לרשת את יצחק רבין כרה"מ לאחר הרצחו, בזכות סלוגן שגדל בתודעה הציבורית למימדי ענק. הוא היה פשוט ותמציתי: "פרס יחלק את ירושלים". הרי לכם מערכת בחירות שתוצאותיה נקבעו פחות בגלל אג'נדה פוליטית ויותר בזכות מסר מנצח.
"האינטרנט לא ינצח את הבחירות הקרובות. אצלנו זה לא יקרה. אם נסתכל על שלושת המועמדים, ביבי ברק וציפי לבני – בעבודה, לא קורה כלום, האתר שלהם הוא בדיחה - קדימה כבר יותר טובים והליכוד, לו יש את האתר הטוב ביותר, עד כדי כך שהואשם בהעתקת האתר של ברק אובמה וזה לא בהכרח רחוק מהמציאות".
כך מסביר ל-Bizportal ד"ר דן הרמן, מנכ"ל חברת "יתרונות תחרותיים" לייעוץ אסטרטגי את צעדי הגישוש הראשוניים שעושים ביבי את ציפי את ברק בזירה התקשורתית.
(ש) איך זה ייראה אצלנו באינטרנט. האם המועמדים הפנימו את השינויים מהשנים האחרונות?
"העובדה שהמועמדים אצלנו עדיין לא משתמשים בכלים האינטרנטיים כמו בארה"ב (צריך להזכיר שגם שם הפער בשימוש בין אובאמה למקיין היה עצום) היא פחות עניין של חוסר הפנמת הכוח של המדיה אלא יותר הקשר ציבורי פוליטי".
"ביבי לדוגמא, מחקה לחלוטין את אובאמה באינטרנט אבל הוא עדיין לא אובאמה וציבור הבוחרים בישראל הם לא האמריקנים. ההבדל המשמעותי ביותר נעוץ בכך שאובאמה יצר תנועה פוליטית חברתית בכדי לסחוף את ההמונים ולכן השימוש באינטרנט היה אפקטיבי, וזאת להבדיל מביבי והליכוד המהווים אלטרנטיבה פוליטית אבל רחוקים מלהיות תנועה סוחפת".
הליכוד הראה שאפשר להעתיק את הכלים הטכניים של אובאמה באינטרנט אבל זה לא העניין, מה שמכריע היא המציאות הפוליטית, כאשר באמריקה מדובר בהמונים שרוצים שינוי וזו לא תמונת המצב אצלנו. אפקטיביות האינטרנט לא נובעת מהכלים אלא מהמפגש עם המציאות.
(ש) בעבר ראינו סלוגנים שהצליחו לנצח כמעט לבדם מערכות בחירות ("פרס יחלק את ירושלים"), האם זה יכול לחזור על עצמו?
סלוגנים לא מנצחים מערכות בחירות – ככה רצו שנחשוב. סלוגנים מבטאים אמונה או חשש שאנשים חושבים עליהם. קופירייטר מוכשר ניסח את זה בצורה קולעת ("פרס יחלק...") ומכאן פופולאריות הססמא. בסיסמאות יש חלוקה בין שתי גישות מובילות – הפאשיסטית והדמוקרטית. על-פי הגישה הפאשיסטית, בא פרסומאי, קמפיינר מניפולטיבי ואומר לציבור מה לחשוב (בארץ זו השיטה של ראובן אדלר). לפי הגישה הדמוקרטית , האנשים העוסקים בקמפיין רואים בתפקידם נסיון לבטא באופן קולע רחשי לב של אנשים ולנסח עבורם מה שלא הצליחו ולמרות שזה היה מרושע (הסלוגן של פרס) זה היה דמוקרטי.
(ש) יש סיכוי לראות סוג של בגרות במערכות הבחירות, שתהיה נטולת השמצות?
זו לא שאלה של בגרות. מערכות בחירות הן עתירות יצרים ותמיד בסיטואציות האלו יש היגררות לגישה שלילית, מה גם שזה נראה במקרים רבים כאילו זה עובד.
(ש) מול ציפי לבני הדי-טרייה נמצאים 2 כרישים כמו ברק וביבי. באיזה דרך של מיתוג פוליטי היא צריכה לבחור כדי להגביר את הסיכוי לניצחון?
אני רואה רק כריש אחד. ברק כבר ביצע את ההתאבדות הפוליטית שלו. התנהלותו בתקופה האחרונה ובכלל מפלגת העבודה (ברק הצהיר שכנראה לא ייבחר לרה"מ) עם הערכתו שאין לו סיכוי להיבחר מנטרלת ממנו את הדרייב בבחירות ובכך הוא חדל להוות פקטור. התנהגותו של ברק היא אופורטוניסטית ונראית כאילו הוא מוכן להריץ רק את עצמו ולא מפלגה. מועמד שמצהיר שאין לו סיכוי ולא נלחם עם כל הכוח נראה כאילו הוא מוכן להשתתף במשחק הפוליטי רק במידה ונצחונו מובטח, ולא מוכן להשקיע ולהיאבק עבור האג'נדה הפוליטית או האידיאולוגיה בה הוא מאמין שתהיה טובה למדינה.
ציפי לבני נשארת מול ביבי. כרגע זה נראה כאילו היא מנסה לזכות בראשות הממשלה מבלי לנקוט עמדה. ציפי לא מצליחה עד עכשיו לשדר עמדה ברורה וחלק מזה נובע משום שהיא עומדת בראש מפלגת מרכז שנוטה גם לימין וגם לשמאל הפוליטי. מנגד, דווקא במקרה שלה, היא הייתה צריכה לבוא ולהגיד אני מביאה סגנון מנהיגות חדש, לדוגמא מנהיגות נשית. בארה"ב הילרי העדיפה שלא לשים את העובדה הזו בפרונט והפסידה, אובאמה מנגד הלך על קלף המועמד השחור וניצח. לבני זקוקה לבידול פוליטי תקשורתי שייעשה בבנייה נכונה ולמקם בקדמת הבמה את עובדת היותה אישה יכול לעשות עבורה את העבודה.
כיום, הנראות שלה עוברת קצת אנמית והיא נדרשת להרים דגלים בצורה ברורה יותר. אותה אנמיות מעוררת את השאלה האם היא תוכל לעמוד בלחצי הנהגת המדינה. ידוע שישנן סיטואציות בהן צריך 'לשתוק את דרכך' לראשות הממשלה, אך זה לא המצב כרגע.
(ש) הבחירות הנוכחיות הן בעיקר בסימן הכלכלה - כיצד נכון אסטרטגית ותקשורתית להתייחס לנושא כדי למנף אותו לטובת הצלחה?
"הכלכלה אכן הולכת להיות נושא קריטי במערכת הבחירות הקרובה, וזה נותן יתרון כלשהו לביבי כי הוא נתפס כמבין יותר וגם עסק בנושאים כאשר כיהן כשר אוצר, מעבר להיותו ראש הממשלה בעבר. מה שלבני יכולה וצריכה להציג מול ביבי זה תזה, אמירה או לפחות הצגת הדרך בה היא רואה את העתיד הכלכלי בישראל".
"ביבי, כשר אוצר עשה זאת בעבר כאשר הצהיר שישראל יכולה להיות מובילה עולמית בכלכלה – הוא שידר אופטימיות, ואם אני הייתי היום יועצו האסטרטגי הייתי אומר לו שיחזור לשם כי זה מסר שהציבור צמא לו ומעבר לנסיון הטבעי של לזכות בבחירות, זה גם נראה הדבר הנכון לעשות".
(ש) מה צריכה לבני לעשות. להוביל אג'נדה כלכלית כשהיא בקדמת הבמה או לגייס סביבה נבחרת כלכלית שתוצג לציבור?

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
