שינוי תפקיד לעובדת לאחר לידה בתקופה המוגנת מהווה פיטורים
העובדות
---------------
דורית אילוז (להלן: "העובדת") הינה מנהלת חשבונות במקצועה, אשר הועסקה כמנהלת חשבונות אצל המאירי הסעות ושירותים בע"מ (להלן: "המעבידה 1"), מיום 20 לפברואר 2000 ועד ליום 31 לאוגוסט 2000, במשרה מלאה.
מיום 01 לספטמבר 2000 ועד ליום יציאתה לחופשת הלידה, 09.06.01, עבדה אצל המאירי ש.ה השקעות בע"מ (להלן: "המעבידה 2"). חופשת הלידה הסתיימה ביום 30.08.01 וביום 10.09.01, החלה העובדת לעבוד במקום עבודה חדש.
המעבידה 1 הינה חברה בבעלות אב ובנו, אהרון המאירי וגיורא המאירי. המעבידה 2 הינה חברה בבעלותה של הגב' שרה המאירי (להלן: "הבעלים"), אשתו ואמו של אהרון וגיורא המאירי, בהתאמה.
בית הדין האזורי לעבודה פסק, כי עובדת, אשר שבה לעבודתה מחופשת הלידה, והוצע לה תפקיד של מוכרת, בעוד שעיסוקה טרם חופשת הלידה היה מנהלת חשבונות, הרי שניסיון זה מסכל את השבת העובדת לתפקידה טרם חופשת הלידה. כאשר מעביד מסרב להחזיר עובדת לתפקידה טרם חופשת הלידה, ניתן לראות בכך פיטורים שלא כדין.
על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה הוגש ערעור.
פסק הדין
---------------
המעבידות טענו מספר גרסאות לעניין תקופות העסקה, וכי יש לראות בהן כתקופות העסקה שונות, אך טענות אלו אינן עומדות להן. נקבע, כי רואים בשתי תקופות העסקתה של העובדת כתקופת העסקה אחת הכוללת את כל רצף הזכויות, הווה אומר, כי תקופת העסקתה הכוללת של העובדת הינה 19 חודשים ועשרים ימים.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בקובעו, כי הצעת המעבידות להמיר את תפקידה של העובדת ממנהלת חשבונות לתפקיד של מוכרת, עת שבה מחופשת הלידה מהווה שינוי חד צדדי ומהותי של תפקיד העובדת, והמעבידות אינן יכולות לעשות זאת. על כן נראה, כי המעבידות לא מילאו אחר החובה שבדין להשיב את העובדת לעבודתה ע"י הצעת עבודה חדשה.
למעשה, מדובר בפיטורי העובדת ע"י התנהגות המעבידות, דבר המזכה את העובדת בפיצויי פיטורים.
לאור פיטורי העובדת, לא נתאפשר לה לשוב לעבודתה טרם הלידה, הרי שקמה לה זכאות לתשלום בגין הודעה מוקדמת.
בית הדין האזורי פסק לעובדת פיצוי בגין פיטוריה לאחר חופשת הלידה, בתקופת 45 הימים(*) בהם לא ניתן לפטרה עפ"י סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, וזאת חרף מציאת העובדת מקום עבודה חלופי, 10 ימים לאחר תום חופשת הלידה.
עובדת רשאית לתבוע פיצוי לא ממוני בגין אי העסקתה לאחר חופשת הלידה לאור חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוסר תום לב בהתנהגות המעביד, כאשר המעביד מפטר את העובדת לאור היותה הורה ובניגוד לחובתו החוקית להעסקת העובדת.
המעביד חייב להעסיק בפועל את העובדת, העובדת רשאית לתבוע את השבתה לעבודה, ובאם תתקבל תביעתה, תהא העובדת זכאית להפסד השכר, אשר נגרם לה, זאת מתום חופשת הלידה ועד השבתה לעבודה וכל זאת ללא חובת הקטנת נזק מצד העובדת.
במקרה דנן, תבעה העובדת פיצוי ממוני מכוח סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א 1970 (להלן: "חוק החוזים"), לאור הפסד השכר בתקופת ה- 45 ימים בהם לא הועסקה.
תביעת העובדת לאור סעיף 10 לחוק החוזים, מחייב את העובדת בהקטנת נזק. שכרה של העובדת במקום עבודתה החדש לא נופל משכרה אצל המעבידות, ולכן זכאותה לפיצוי בגין תקופת ה- 45 ימים הינו נמוך יותר מכפי הנפסק בבית הדין האזורי.
עוד נקבע, כי קיימת הצדקה להרמת מסך לגבי אחריות הבעלים של המעבידה 2.
(*) החל מיום 15.02.07 הוארכה התקופה שבה נאסר לפטר עובדת לאחר חופשת הלידה או חופשה ללא תשלום (מכוח החוק), מ- 45 יום ל- 60 יום.
(**) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
