מעיין ונצ'ורס נפגעה מהמשבר: הפסד של 17 מיליון שקל ברבעון השלישי
המשבר בשווקים הפיננסים והמפולת שהתרחשה בחודשים האחרונים נותנים את אותותיהם גם בקרנות ההון סיכון הפועלות בישראל, שחלקן נסחרות בבורסה של תל-אביב.
קרן מעיין ונצרס הציגה היום את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה הציגה הפסד של 17 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת רווח של כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרכוש השוטף בסוף הרבעון התכווץ לכ- 27.1 מיליון ש"ח, לעומת כ- 54.9 מיליון ש"ח בסוף 2007 ולעומת כ- 62.6 מיליון ש"ח בסוף הרבעון המקביל אשתקד.
הירידה החדה נובעת בעיקר כתוצאה מקיטון בבטוחות הסחירות (מ-45.8 מיליון ש"ח בסוף 2007 ל- 20.1 מיליון ש"ח בסוף 2008) הנובע משימוש בכספי הבטוחות לניהול השוטף להשקעה בחברות הפורטפוליו ולרכישה עצמית של אג"ח להמרה במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2008.
סך ההשקעות בחברות חממה בסוף הרבעון הסתכמו בכ- 110.7 מיליון ש"ח, לעומת כ- 103.4 מיליון ש"ח בסוף 2007. החברה השקיעה בחברות חממה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 כ- 21 מיליון ש"ח, מזה כ- 7 מיליון ש"ח ברבעון הראשון, כ- 8 מיליון ש"ח ברבעון השני וכ- 6 מיליון ש"ח ברבעון השלישי.
יחד עם זאת נרשמה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 ירידה בסך כ- 4 מיליון ש"ח בשווי ההוגן של חברות החממה הנקובות בדולר כתוצאה מירידת שער הדולר. כמו כן, ביצעה מעיין הפרשה לירידת ערך בסך של כ- 2 מיליון ש"ח בגין השקעה בחברת מוביווסק, שהפסיקה פעילותה במסגרת החממה לאור אי עמידתה באבני הדרך שהציב המדען הראשי.
ירידה נוספת של כ- 7.5 מיליון ש"ח נובעת מירידת ערך שווי הוגן של השקעות בחברות חממה (בעיקר שווי הוגן של אפליסוניקס, הנסחרת בבורסה לניירות ערך).
בדוח רווח והפסד לתשעת החודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008, מראה החברה הפסד תפעולי (בניכוי הוצאות בגין שיערוכים, מימון, רישומים חשבונאים ליישום ה-IFRS וכו') בסך של כ- 7.4 מיליון ש"ח. בשורה התחתונה רשמה הקרן הפסד נקי של כ-33 מיליון שקל לעומת רווח של כ-11 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
צביקה בן פורת, מנכ"ל מעיין ונצ'ורס, אמר כי "אנו שבעי רצון מכך שהשקעות המשך בחברות הפורטפוליו מתבצעות על פי שוויים הולכים וגדלים. ברבעון חלו התפתחויות חיוביות בהיבט העסקי של התקדמות בשלבי פיתוח כגון במגנ"א והבשלה לקראת שלבים ראשונים של שיווק והפצה, כדוגמת אפליסוניקס.
החלשות שער הדולר ברבעון השלישי המשיכה להשפיע בעיקר על ירידת שווי הוגן של השקעות בחברות החממה. בתשעת החודשים של השנה הצטרפו לחממה שמונה חברות פורטפוליו ומיזם נוסף מצוי בתהליכי סגירת הסכמים. אנו ממשיכים לפעול כמתוכנן על פי האסטרטגיה שלנו, הן בצד המימושים והן בצד הגיוסים."
נציין כי לאחרונה הודיעה מעיין כי היא מצויה במשאים ומתנים שונים ונפרדים עם מספר גופים לביצוע השקעה במעיין בידי משקיעים זרים.
מעיין ונצ'ורס הינה חממה טכנולוגית מופרטת, המשקיעה בחברות הזנק בתחילת פעילותן. מעיין ונצ'ורס מתמחה במיזמים עתירי טכנולוגיה בשלבים המוקדמים, בתחומים כמו: מכשור רפואי, חומרים, Homeland security, איכות סביבה, IT ומים.
נכון להיום קבוצת מעיין ונצ'ורס מנהלת פורטפוליו של 56 חברות תחת מעיין ונצ'ורס עצמה והחברות הבנות חממת דימונה וחממת שדה בוקר. כמו כן, מחזיקה מעיין כ- 23.55% בקפיטל פוינט, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לני"ע בת"א ובעלת השליטה בשתי חממות פריפריאליות בקצרין ובאופקים וכן כ- 11.35% בטכנופלס, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לני"ע בת"א ועוסקת בביצוע השקעות הון סיכון בחברות Early Stage ומחזיקה בכ- 15 חברות פעילות.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
