מעיין ונצ'ורס נפגעה מהמשבר: הפסד של 17 מיליון שקל ברבעון השלישי

לעומת רווח של כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרכוש השוטף בסוף הרבעון התכווץ לכ- 27.1 מיליון ש"ח
קובי ישעיהו |

המשבר בשווקים הפיננסים והמפולת שהתרחשה בחודשים האחרונים נותנים את אותותיהם גם בקרנות ההון סיכון הפועלות בישראל, שחלקן נסחרות בבורסה של תל-אביב.

קרן מעיין ונצרס הציגה היום את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה הציגה הפסד של 17 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת רווח של כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרכוש השוטף בסוף הרבעון התכווץ לכ- 27.1 מיליון ש"ח, לעומת כ- 54.9 מיליון ש"ח בסוף 2007 ולעומת כ- 62.6 מיליון ש"ח בסוף הרבעון המקביל אשתקד.

הירידה החדה נובעת בעיקר כתוצאה מקיטון בבטוחות הסחירות (מ-45.8 מיליון ש"ח בסוף 2007 ל- 20.1 מיליון ש"ח בסוף 2008) הנובע משימוש בכספי הבטוחות לניהול השוטף להשקעה בחברות הפורטפוליו ולרכישה עצמית של אג"ח להמרה במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2008.

סך ההשקעות בחברות חממה בסוף הרבעון הסתכמו בכ- 110.7 מיליון ש"ח, לעומת כ- 103.4 מיליון ש"ח בסוף 2007. החברה השקיעה בחברות חממה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 כ- 21 מיליון ש"ח, מזה כ- 7 מיליון ש"ח ברבעון הראשון, כ- 8 מיליון ש"ח ברבעון השני וכ- 6 מיליון ש"ח ברבעון השלישי.

יחד עם זאת נרשמה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 ירידה בסך כ- 4 מיליון ש"ח בשווי ההוגן של חברות החממה הנקובות בדולר כתוצאה מירידת שער הדולר. כמו כן, ביצעה מעיין הפרשה לירידת ערך בסך של כ- 2 מיליון ש"ח בגין השקעה בחברת מוביווסק, שהפסיקה פעילותה במסגרת החממה לאור אי עמידתה באבני הדרך שהציב המדען הראשי.

ירידה נוספת של כ- 7.5 מיליון ש"ח נובעת מירידת ערך שווי הוגן של השקעות בחברות חממה (בעיקר שווי הוגן של אפליסוניקס, הנסחרת בבורסה לניירות ערך).

בדוח רווח והפסד לתשעת החודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008, מראה החברה הפסד תפעולי (בניכוי הוצאות בגין שיערוכים, מימון, רישומים חשבונאים ליישום ה-IFRS וכו') בסך של כ- 7.4 מיליון ש"ח. בשורה התחתונה רשמה הקרן הפסד נקי של כ-33 מיליון שקל לעומת רווח של כ-11 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.

צביקה בן פורת, מנכ"ל מעיין ונצ'ורס, אמר כי "אנו שבעי רצון מכך שהשקעות המשך בחברות הפורטפוליו מתבצעות על פי שוויים הולכים וגדלים. ברבעון חלו התפתחויות חיוביות בהיבט העסקי של התקדמות בשלבי פיתוח כגון במגנ"א והבשלה לקראת שלבים ראשונים של שיווק והפצה, כדוגמת אפליסוניקס.

החלשות שער הדולר ברבעון השלישי המשיכה להשפיע בעיקר על ירידת שווי הוגן של השקעות בחברות החממה. בתשעת החודשים של השנה הצטרפו לחממה שמונה חברות פורטפוליו ומיזם נוסף מצוי בתהליכי סגירת הסכמים. אנו ממשיכים לפעול כמתוכנן על פי האסטרטגיה שלנו, הן בצד המימושים והן בצד הגיוסים."

נציין כי לאחרונה הודיעה מעיין כי היא מצויה במשאים ומתנים שונים ונפרדים עם מספר גופים לביצוע השקעה במעיין בידי משקיעים זרים.

מעיין ונצ'ורס הינה חממה טכנולוגית מופרטת, המשקיעה בחברות הזנק בתחילת פעילותן. מעיין ונצ'ורס מתמחה במיזמים עתירי טכנולוגיה בשלבים המוקדמים, בתחומים כמו: מכשור רפואי, חומרים, Homeland security, איכות סביבה, IT ומים.

נכון להיום קבוצת מעיין ונצ'ורס מנהלת פורטפוליו של 56 חברות תחת מעיין ונצ'ורס עצמה והחברות הבנות חממת דימונה וחממת שדה בוקר. כמו כן, מחזיקה מעיין כ- 23.55% בקפיטל פוינט, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לני"ע בת"א ובעלת השליטה בשתי חממות פריפריאליות בקצרין ובאופקים וכן כ- 11.35% בטכנופלס, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לני"ע בת"א ועוסקת בביצוע השקעות הון סיכון בחברות Early Stage ומחזיקה בכ- 15 חברות פעילות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.