אלון גלזר על הבנקים: "חלק גדול מהפגיעה יקוזז על ידי הגידול בהפקדות של אזרחים מקומיים"
הבנקים מגיעים למשבר הנוכחי במצב טוב בהרבה מהמצב בו הגיעו למשבר הקודם. כך מעריך אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בחברת לידר שוקי הון.
תיק האשראי הבנקאי, אומר גלזר, מגיע אל המשבר הפעם במצב בריא יותר, כאשר הלימות ההון עומדת על 11.6% בממוצע לעומת 9.4% במשבר הקודם (לפני 6-7 שנים). הדבר יאפשר לבנקים לצמוח במתן אשראי, כאשר בניגוד לבנקים בעולם, לבנקים הישראליים אין כיום בעיית הון.
צמיחת האשראי בבנקים בשנות הבועה הייתה נמוכה: הצמיחה של האשראי הבנקאי בשנות הבועה היתה נמוכה מאד, ולמעשה הצמיחה באשראי עסקי היתה אפסית. הסיבות לכך היו המכה הקשה שספגו הבנקים במשבר הקודם, שהפכה אותם לשמרנים יותר, והגידול החד באשראי חוץ בנקאי, כאשר שוק ההון היה אגרסיבי בהרבה מהבנקים במתן אשראי.
בלידר מציינים כי אשראי שניתן בעת היווצרות בועות הוא בדרך כלל אשראי בעייתי מאד והבנקים, שסבלו מכך בתחילת העשור, היו הפעם הרבה יותר אחראיים.
בנוסף, היקף החובות הבעייתיים במערכת כיום נמוך בהרבה מבתחילת העשור: אז הם עמדו על 8% - 10% מסך האשראי והיום הם עומדים על 4% - 6% בלבד.
עוד מציין גלזר כי תמהיל האשראי טוב יותר: הצמיחה האפסית באשראי העסקי לצד המשך הגידול באשראי למשקי בית מביאים לכך שתמהיל האשראי הבנקאי טוב יותר היום.
בהתייחסו למצב בבורסה אומר גלזר כי החוב הבנקאי קודם לחוב לשוק ההון וברוב המקרים הוא מגובה בשעבודים. בלידר מעריכים כי נראה
מקרים בהם חברות שלא יוכלו לפרוע את מלוא החוב לשוק ההון, עדיין יפרעו את החוב לבנקים.
גלזר אומר כי צפויה עליה בהפרשות, אבל לא לרמה גבוהה בהרבה מהמשבר הקודם: ברור שגם עם כל המחמאות לתיק האשראי הבנקאי, נראה עליה בהפרשות לחובות מסופקים, ואפילו עליה חדה. הגידול יהיה כמובן במגזר העסקי, אבל אין ספק שגם במגזרים אחרים, לרבות משקי בית, נראה גידול בהפרשות. במשבר הקודם ראינו עליה עד לרמת הפרשות של 1.7% מהאשראי לציבור. הפעם, ההפרשות לא יגיעו למצב שהן יהיו גבוהות משמעותית מההפרשות שראינו במשבר הקודם.
בהיבט החיובי אומר גלזר, כי הפעילות הבנקאית תפגע, אבל יהיו גורמים שיקזזו את ההרעה בפעילות: "ברור שההרעה במצב המשק תביא עמה גם ירידה בהיקפי הפעילות הבנקאית, נראה פגיעה בעמלות משוק ההון, ועל כך יש להוסיף כמובן את הפסדי הנוסטרו."
יחד עם זאת, גלזר מציין, כי "חלק גדול מהפגיעה יקוזז על ידי הגידול בהפקדות של אזרחים מקומיים וגם של זרים שמוצאים את הבנקים הישראליים כחוף מבטחים בימים אלו. בנוסף, אומר גלזר, צפוי גידול באשראי ובעיקר גידול חד במרווח הפיננסי, שיביאו לפיצוי על חלק גדול מהירידה בפעילות."
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
