למה כיל בכל זאת תציג תוצאות חזקות?
המאניה-דפרסיה של השבועות האחרונים בשוק התחלפה לדפרסיה חוצת שווקים וענפים. המסכים מספקים תחזית חד-משמעית: המשבר הפיננסי יפגע בכלכלה הריאלית ואיך אומרים, כשיורד גשם כולם נרטבים. אולם לגבי שוק הדשנים העולמי התמונה שונה.
דומה כי הרוב המכריע של החזאים השונים משוכנע כי חברות הדשנים יציגו רווחים פנומנאליים גם ב-2009. הביטחון בתחזית זו נשען על צמד מילים: מלאים נמוכים. המלאים הנמוכים בשוק הגרעינים יתמכו במחיריהם, יבטיחו את רווחיות החקלאים ויבססו את מחירי הדשנים, גם לאחר עלייה של מאות אחוזים במחירם ב-2008. האמת, הגיוני.
דו"ח ה-WASDE מהשבוע שעבר סיפק אישוש נוסף לתזת ההשקעה. ה-USDA הפחית את תחזיות התפוקה לסחורות החקלאיות בשל תנאי מזג קשים. לדוגמא, אם באוגוסט העריך ה-USDA כי יחס מלאי/שימוש בתירס יעמוד בסוף 2009 על 14.0%, הרי שהחודש ירדה תחזית זו ל-13.8%. מדובר ביחס הנמוך ביותר ב-35 השנים האחרונות. לכאורה, נתון שאמור לתמוך ללא עוררין במחירי התירס זולל הדשנים.
אולם אם נבחן לעומק את התפתחות מחירי הסחורות החקלאיות מול תחזיות ה-USDA נגלה כי ההסתמכות על תחזיות המלאי/שימוש עלולה להתברר, איך נגיד את זה, בעייתית משהו. בפברואר השנה חזה ה-USDA כי יחס המלאי/שימוש בחיטה יעמוד על 17.9% בסוף 2008. מדובר היה בשפל של עשרות שנים, ומחירי החיטה הגיבו לנתון בטיפוס לשיא של 13.2 דולר לבושל.
בתחזית האחרונה העלה ה-USDA את תחזית יחס המלאי/שימוש בחיטה ל-19%, בעקבות יבולים מוצלחים ברחבי העולם. לא שינוי דרמטי במיוחד. מחיר החיטה דווקא לקח את זה קשה, והתייצב השבוע על 6.9 דולר לבושל, 48% נמוך יותר מהשיא של פברואר.
למעשה, הפעם האחרונה שהחיטה ראתה מחיר נמוך מ-7 דולר לבושל הייתה באמצע 2007. תיקון קל בתחזיות ה-USDA עלול לשלוח גם את התירס לבקר במחירי 2007. היה וזה יקרה, 2009 כבר לא תיראה כל כך מבטיח מבחינתן של חברות הדשנים.
אולם יש מקום בו המלאים הנמוכים דווקא יכולים לשחק תפקיד משמעותי הרבה יותר. מדובר במלאי האשלג. השביתה בחודש האחרון בפוטאש והמשך הביקושים היציבים דחפו את המלאים של היצרניות הצפון-אמריקאיות לשפל חסר-תקדים. השבוע דווח כי מלאי האשלג בצפון-אמריקה עומד על רמה מגוחכת של 566 א' טונות בלבד. הדבר מעניק לחברות הדשנים קלף חזק במשחק הפוקר שהן מנהלות מול הסינים בדיונים על החוזים לקראת 2009.
חשוב להבין, לחוזה עם הסינים חשיבות מכרעת לגבי תמחור האשלג ב-2009. המחיר שיקבע עם הלקוחות הסינים ישמש כ"מחיר רצפה" לשנה הבאה. הסינים יטענו כי העלייה במחירי הספוט מובילה להרס הביקושים, ויקוו שהסחורות ימשיכו להיחלש ויתמכו בטענתם. חברות הדשנים לעומת זאת, יטענו שפשוט אין אשלג, ואם לא יזדרזו הסינים לחתום, פשוט לא יישאר. במובן הזה, השביתה לא יכלה להגיע בזמן טוב יותר מבחינתן. סגירה של חוזה האשלג עם סין במחיר גבוה מ-800 דולר לטון, תהווה התפתחות מצוינת מבחינת המניות.
דרך אגב, על רקע הצניחה במלאי האשלג בולטת העמדה הגלובאלית הייחודית של כיל. כיל מייצרת פחות מ-10% מהאשלג בעולם, אולם כיום היא מחזיקה מלאי גבוה יותר מכל היצרניות הצפון-אמריקאיות, ביחד. הדבר מציב אותה בעמדה מצוינת במחצית השנייה של השנה, ויאפשר לה להציג תוצאות חזקות בשני הרבעונים הבאים.
מאת: אבירן רביבו, אנליסט בכלל פיננסים

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
