המאניה-דפרסיה של השבועות האחרונים בשוק התחלפה לדפרסיה חוצת שווקים וענפים. המסכים מספקים תחזית חד-משמעית: המשבר הפיננסי יפגע בכלכלה הריאלית ואיך אומרים, כשיורד גשם כולם נרטבים. אולם לגבי שוק הדשנים העולמי התמונה שונה.

דומה כי הרוב המכריע של החזאים השונים משוכנע כי חברות הדשנים יציגו רווחים פנומנאליים גם ב-2009. הביטחון בתחזית זו נשען על צמד מילים: מלאים נמוכים. המלאים הנמוכים בשוק הגרעינים יתמכו במחיריהם, יבטיחו את רווחיות החקלאים ויבססו את מחירי הדשנים, גם לאחר עלייה של מאות אחוזים במחירם ב-2008. האמת, הגיוני.

דו"ח ה-WASDE מהשבוע שעבר סיפק אישוש נוסף לתזת ההשקעה. ה-USDA הפחית את תחזיות התפוקה לסחורות החקלאיות בשל תנאי מזג קשים. לדוגמא, אם באוגוסט העריך ה-USDA כי יחס מלאי/שימוש בתירס יעמוד בסוף 2009 על 14.0%, הרי שהחודש ירדה תחזית זו ל-13.8%. מדובר ביחס הנמוך ביותר ב-35 השנים האחרונות. לכאורה, נתון שאמור לתמוך ללא עוררין במחירי התירס זולל הדשנים.

אולם אם נבחן לעומק את התפתחות מחירי הסחורות החקלאיות מול תחזיות ה-USDA נגלה כי ההסתמכות על תחזיות המלאי/שימוש עלולה להתברר, איך נגיד את זה, בעייתית משהו. בפברואר השנה חזה ה-USDA כי יחס המלאי/שימוש בחיטה יעמוד על 17.9% בסוף 2008. מדובר היה בשפל של עשרות שנים, ומחירי החיטה הגיבו לנתון בטיפוס לשיא של 13.2 דולר לבושל.

בתחזית האחרונה העלה ה-USDA את תחזית יחס המלאי/שימוש בחיטה ל-19%, בעקבות יבולים מוצלחים ברחבי העולם. לא שינוי דרמטי במיוחד. מחיר החיטה דווקא לקח את זה קשה, והתייצב השבוע על 6.9 דולר לבושל, 48% נמוך יותר מהשיא של פברואר.

למעשה, הפעם האחרונה שהחיטה ראתה מחיר נמוך מ-7 דולר לבושל הייתה באמצע 2007. תיקון קל בתחזיות ה-USDA עלול לשלוח גם את התירס לבקר במחירי 2007. היה וזה יקרה, 2009 כבר לא תיראה כל כך מבטיח מבחינתן של חברות הדשנים.

אולם יש מקום בו המלאים הנמוכים דווקא יכולים לשחק תפקיד משמעותי הרבה יותר. מדובר במלאי האשלג. השביתה בחודש האחרון בפוטאש והמשך הביקושים היציבים דחפו את המלאים של היצרניות הצפון-אמריקאיות לשפל חסר-תקדים. השבוע דווח כי מלאי האשלג בצפון-אמריקה עומד על רמה מגוחכת של 566 א' טונות בלבד. הדבר מעניק לחברות הדשנים קלף חזק במשחק הפוקר שהן מנהלות מול הסינים בדיונים על החוזים לקראת 2009.

חשוב להבין, לחוזה עם הסינים חשיבות מכרעת לגבי תמחור האשלג ב-2009. המחיר שיקבע עם הלקוחות הסינים ישמש כ"מחיר רצפה" לשנה הבאה. הסינים יטענו כי העלייה במחירי הספוט מובילה להרס הביקושים, ויקוו שהסחורות ימשיכו להיחלש ויתמכו בטענתם. חברות הדשנים לעומת זאת, יטענו שפשוט אין אשלג, ואם לא יזדרזו הסינים לחתום, פשוט לא יישאר. במובן הזה, השביתה לא יכלה להגיע בזמן טוב יותר מבחינתן. סגירה של חוזה האשלג עם סין במחיר גבוה מ-800 דולר לטון, תהווה התפתחות מצוינת מבחינת המניות.

דרך אגב, על רקע הצניחה במלאי האשלג בולטת העמדה הגלובאלית הייחודית של כיל. כיל מייצרת פחות מ-10% מהאשלג בעולם, אולם כיום היא מחזיקה מלאי גבוה יותר מכל היצרניות הצפון-אמריקאיות, ביחד. הדבר מציב אותה בעמדה מצוינת במחצית השנייה של השנה, ויאפשר לה להציג תוצאות חזקות בשני הרבעונים הבאים.

מאת: אבירן רביבו, אנליסט בכלל פיננסים