לקראת דוחות הבנקים: תעלומת החובות המסופקים
עמוק בתוך הרבעון השלישי, חודשיים לאחר סיום הרבעון השני, יתפרסמו הדו"חות של הבנקים הישראלים. דו"ח של בנק ישראלי הינו מסמך היסטורי מרתק וחידת סודוקו מאתגרת. מאחורי המילים והמספרים בדו"חות, שמספרים על העבר הקרוב, ישנם רמזים לעתיד; והנעלם הגדול הינו רמת הפרשת החובות המסופקים בשנה-שנתיים הקרובות. הרמז נעוץ בחובות הבעייתים.
חוב מסופק הינו החלטה סובייקטיבית של גורמי האשראי בבנק, כמעט שרירותית. האשראי שמוגדר כבעייתי ("אופק שלילי", כלשון חברות הדירוג) מסווג בצורה קשיחה, עפ"י הנחיות בנק ישראל. מתי חוב בעייתי הופך לחוב מסופק? כשחברה פושטת רגל או כשהבנק מתחיל לנהוג בצורה שמרנית עם אותו לקוח "בעייתי". בדו"חות הקרובים נלמד האם ועדות האשראי בבנק נסחפו במגמת השמרנות/פחד, זו ששולחת את האג"ח הקונצרני אל מרומי התשואה הדו/תלת-ספרתית.
הסטטיסטיקה מדברת – בתקופות רעות אשראי קמעונאי טוב יותר מאשראי עסקי
אנחנו אופטימיים כיוון שעל פניו המצב בשנים האחרונות בבנקים, מבחינת החובות המסופקים, היה פנטסטי. הגופים המוסדיים שאבו אליהם אשראי עסקי, מגרש בלעדי של הבנקים בעבר. לא מעט מאותו אשראי מתברר בחודשים האחרונים כבעייתי. הבנקים מצידם הגדילו בשנים האחרונות את האשראי הקמעונאי ואת האשראי לעסקים קטנים.
האשראי הקמעונאי מפוזר, רמת החובות המסופקים עליו תעלה מעט בשנה הקרובה, אבל תשמור על ממוצע היסטורי: 0.25% לאשראי לדיור ו-0.5% לאשראי כללי. מהו ההסבר לרמה הסבירה? הסטטיסטיקה חזקה כאשר מדובר על מדגם גדול של סטטיסטים. הבנקאים הישראלים למדו באיחור אופנתי כי מיליון לקוחות שלוו 1,000 שקל, עדיפים על לווה אחד (מוכר וידוע ככל שיהיה) שלווה מיליארד שקל.
בתקופה הקרובה נוכל גם לבחון האם התיאוריה על הפיזור הסטטיסטי תגבר על הנטייה הטבעית של רדיפת בצע/פחד בה לקו חברות הדירוג הישראליות. האם הבנקים הפכו בשנות הצמיחה מליון לווי C ללווי AAAועכשיו, עם סימני ההאטה הראשונים, ישליכו אותם אל עבר ה-D? ימים יגידו.
החידה - טיב האשראי הבנקאי לעסקים הגדולים
הבעיה הגדולה נשארה וטמונה באשראי לעסקים גדולים. הצרות הגדולות טמונות בתיקי המוסדיים. האג"ח כמעט ולא מבוטח, חדלון הוא חדלון הוא חדלון. אולם "כשיורד גשם כולם נרטבים", ציינה בפני בנקאית בכירה לפני כמה ימים, בהתייחסה למצב האשראי העסקי בבנקים. תאגיד עסקי שלא שילם את האג"ח ינסה להקפיא הליכים ולא לשלם גם את החוב הבנקאי, המבוטח כאמור.
בתקופה דובית, אי ודאות לגבי מניה, או סקטור, אינה עושה טוב. המניה והסקטור ירדו. אי הוודאות בנוגע לבנקים הישראלים (כמעט היחידה לאחר מכירת תיק ה-MBS של פועלים) הינה בראש ובראשונה לגבי הצמיחה במשק הישראלי ברבעונים הקרובים. הנגזרת הראשונה מרמת הצמיחה/האטה הינה רמת החובות המסופקים.
אנחנו מעריכים כי רמת החובות המסופקים בסקטור הבנקאי תישק ל-0.4% ב-2008, כפול מאשר ב-2007 אבל הרבה פחות מהממוצע ההיסטורי. השוק כבר מתמחר את מניות הבנקים תחת הנחות שמרניות בהרבה - רמה של 0.6% ב-2008 ו-0.7% ב-2009.
וייתכן כמובן שגם האשראי העסקי הבנקאי, ולא רק האג"ח המוסדי, מסתיר בתוכו לא מעט סיפורי "חפציבה" נוספים, סיפורים שיצוצו בחודשים הקרובים. קריסת חברת נדל"ן קולוסאלית, בסגנון תחילת שנות ה-2000, תפעל כצבת - שיעור חובות המסופקים יעלה לעבר ה-0.6%, הכנסות המימון יקטנו בשיעור של 3% - 5%. הרווח הנקי ינחת כתוצאה מכך ב-20% לעומת השיאים שנרשמו ב-2007.
המניות בסקטור הבנקאי כאמור, נסחרות להערכתנו לפי תרחיש חמור זה – מכפיל רווח של 7–10. רחוק מאוד מהמכפילים בסקטורים אחרים במעו"ף (אגרו, כימיה, תקשורת וכו'). יוצא מכך שקנייה של מניות הבנקים בתקופה הנוכחית דורשת אופטימיות מסוימת לגבי המצב במשק הישראלי בשנה-שנתיים הקרובות ואופטימיות לגבי רמת הסלקטיביות שהבנקים נקטו בנתינת האשראי שלהם בשנים האחרונות.
מצעד הדו"חות הרבעוני של הבנקים הישראלים יחל היום (עם בנק מזרחי) ויימשך עד סוף החודש (דיסקונט ידווח ב-31 באוגוסט). חפשו את טבלת החובות הבעייתים, אי שם בביאורים. זו מעניינת הרבה יותר מאשר השורה התחתונה - הרווח הנקי ברבעון השני של 2008. שורה זו, כאמור, הינה כבר היסטוריה.
* הכותב הינו אנליסט הסקטור הפיננסי בבית ההשקעות IBI.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
