לקראת דוחות הבנקים: תעלומת החובות המסופקים
עמוק בתוך הרבעון השלישי, חודשיים לאחר סיום הרבעון השני, יתפרסמו הדו"חות של הבנקים הישראלים. דו"ח של בנק ישראלי הינו מסמך היסטורי מרתק וחידת סודוקו מאתגרת. מאחורי המילים והמספרים בדו"חות, שמספרים על העבר הקרוב, ישנם רמזים לעתיד; והנעלם הגדול הינו רמת הפרשת החובות המסופקים בשנה-שנתיים הקרובות. הרמז נעוץ בחובות הבעייתים.
חוב מסופק הינו החלטה סובייקטיבית של גורמי האשראי בבנק, כמעט שרירותית. האשראי שמוגדר כבעייתי ("אופק שלילי", כלשון חברות הדירוג) מסווג בצורה קשיחה, עפ"י הנחיות בנק ישראל. מתי חוב בעייתי הופך לחוב מסופק? כשחברה פושטת רגל או כשהבנק מתחיל לנהוג בצורה שמרנית עם אותו לקוח "בעייתי". בדו"חות הקרובים נלמד האם ועדות האשראי בבנק נסחפו במגמת השמרנות/פחד, זו ששולחת את האג"ח הקונצרני אל מרומי התשואה הדו/תלת-ספרתית.
הסטטיסטיקה מדברת – בתקופות רעות אשראי קמעונאי טוב יותר מאשראי עסקי
אנחנו אופטימיים כיוון שעל פניו המצב בשנים האחרונות בבנקים, מבחינת החובות המסופקים, היה פנטסטי. הגופים המוסדיים שאבו אליהם אשראי עסקי, מגרש בלעדי של הבנקים בעבר. לא מעט מאותו אשראי מתברר בחודשים האחרונים כבעייתי. הבנקים מצידם הגדילו בשנים האחרונות את האשראי הקמעונאי ואת האשראי לעסקים קטנים.
האשראי הקמעונאי מפוזר, רמת החובות המסופקים עליו תעלה מעט בשנה הקרובה, אבל תשמור על ממוצע היסטורי: 0.25% לאשראי לדיור ו-0.5% לאשראי כללי. מהו ההסבר לרמה הסבירה? הסטטיסטיקה חזקה כאשר מדובר על מדגם גדול של סטטיסטים. הבנקאים הישראלים למדו באיחור אופנתי כי מיליון לקוחות שלוו 1,000 שקל, עדיפים על לווה אחד (מוכר וידוע ככל שיהיה) שלווה מיליארד שקל.
בתקופה הקרובה נוכל גם לבחון האם התיאוריה על הפיזור הסטטיסטי תגבר על הנטייה הטבעית של רדיפת בצע/פחד בה לקו חברות הדירוג הישראליות. האם הבנקים הפכו בשנות הצמיחה מליון לווי C ללווי AAAועכשיו, עם סימני ההאטה הראשונים, ישליכו אותם אל עבר ה-D? ימים יגידו.
החידה - טיב האשראי הבנקאי לעסקים הגדולים
הבעיה הגדולה נשארה וטמונה באשראי לעסקים גדולים. הצרות הגדולות טמונות בתיקי המוסדיים. האג"ח כמעט ולא מבוטח, חדלון הוא חדלון הוא חדלון. אולם "כשיורד גשם כולם נרטבים", ציינה בפני בנקאית בכירה לפני כמה ימים, בהתייחסה למצב האשראי העסקי בבנקים. תאגיד עסקי שלא שילם את האג"ח ינסה להקפיא הליכים ולא לשלם גם את החוב הבנקאי, המבוטח כאמור.
בתקופה דובית, אי ודאות לגבי מניה, או סקטור, אינה עושה טוב. המניה והסקטור ירדו. אי הוודאות בנוגע לבנקים הישראלים (כמעט היחידה לאחר מכירת תיק ה-MBS של פועלים) הינה בראש ובראשונה לגבי הצמיחה במשק הישראלי ברבעונים הקרובים. הנגזרת הראשונה מרמת הצמיחה/האטה הינה רמת החובות המסופקים.
אנחנו מעריכים כי רמת החובות המסופקים בסקטור הבנקאי תישק ל-0.4% ב-2008, כפול מאשר ב-2007 אבל הרבה פחות מהממוצע ההיסטורי. השוק כבר מתמחר את מניות הבנקים תחת הנחות שמרניות בהרבה - רמה של 0.6% ב-2008 ו-0.7% ב-2009.
וייתכן כמובן שגם האשראי העסקי הבנקאי, ולא רק האג"ח המוסדי, מסתיר בתוכו לא מעט סיפורי "חפציבה" נוספים, סיפורים שיצוצו בחודשים הקרובים. קריסת חברת נדל"ן קולוסאלית, בסגנון תחילת שנות ה-2000, תפעל כצבת - שיעור חובות המסופקים יעלה לעבר ה-0.6%, הכנסות המימון יקטנו בשיעור של 3% - 5%. הרווח הנקי ינחת כתוצאה מכך ב-20% לעומת השיאים שנרשמו ב-2007.
המניות בסקטור הבנקאי כאמור, נסחרות להערכתנו לפי תרחיש חמור זה – מכפיל רווח של 7–10. רחוק מאוד מהמכפילים בסקטורים אחרים במעו"ף (אגרו, כימיה, תקשורת וכו'). יוצא מכך שקנייה של מניות הבנקים בתקופה הנוכחית דורשת אופטימיות מסוימת לגבי המצב במשק הישראלי בשנה-שנתיים הקרובות ואופטימיות לגבי רמת הסלקטיביות שהבנקים נקטו בנתינת האשראי שלהם בשנים האחרונות.
מצעד הדו"חות הרבעוני של הבנקים הישראלים יחל היום (עם בנק מזרחי) ויימשך עד סוף החודש (דיסקונט ידווח ב-31 באוגוסט). חפשו את טבלת החובות הבעייתים, אי שם בביאורים. זו מעניינת הרבה יותר מאשר השורה התחתונה - הרווח הנקי ברבעון השני של 2008. שורה זו, כאמור, הינה כבר היסטוריה.
* הכותב הינו אנליסט הסקטור הפיננסי בבית ההשקעות IBI.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
