לקראת דוחות הבנקים: תעלומת החובות המסופקים

עזבו אתכם מהרווחים - בדוחות הבנקים צריך להתמקד הפעם בטבלת החובות הבעייתיים
ליאור רבינוביץ' |

עמוק בתוך הרבעון השלישי, חודשיים לאחר סיום הרבעון השני, יתפרסמו הדו"חות של הבנקים הישראלים. דו"ח של בנק ישראלי הינו מסמך היסטורי מרתק וחידת סודוקו מאתגרת. מאחורי המילים והמספרים בדו"חות, שמספרים על העבר הקרוב, ישנם רמזים לעתיד; והנעלם הגדול הינו רמת הפרשת החובות המסופקים בשנה-שנתיים הקרובות. הרמז נעוץ בחובות הבעייתים.

חוב מסופק הינו החלטה סובייקטיבית של גורמי האשראי בבנק, כמעט שרירותית. האשראי שמוגדר כבעייתי ("אופק שלילי", כלשון חברות הדירוג) מסווג בצורה קשיחה, עפ"י הנחיות בנק ישראל. מתי חוב בעייתי הופך לחוב מסופק? כשחברה פושטת רגל או כשהבנק מתחיל לנהוג בצורה שמרנית עם אותו לקוח "בעייתי". בדו"חות הקרובים נלמד האם ועדות האשראי בבנק נסחפו במגמת השמרנות/פחד, זו ששולחת את האג"ח הקונצרני אל מרומי התשואה הדו/תלת-ספרתית.

הסטטיסטיקה מדברת – בתקופות רעות אשראי קמעונאי טוב יותר מאשראי עסקי

אנחנו אופטימיים כיוון שעל פניו המצב בשנים האחרונות בבנקים, מבחינת החובות המסופקים, היה פנטסטי. הגופים המוסדיים שאבו אליהם אשראי עסקי, מגרש בלעדי של הבנקים בעבר. לא מעט מאותו אשראי מתברר בחודשים האחרונים כבעייתי. הבנקים מצידם הגדילו בשנים האחרונות את האשראי הקמעונאי ואת האשראי לעסקים קטנים.

האשראי הקמעונאי מפוזר, רמת החובות המסופקים עליו תעלה מעט בשנה הקרובה, אבל תשמור על ממוצע היסטורי: 0.25% לאשראי לדיור ו-0.5% לאשראי כללי. מהו ההסבר לרמה הסבירה? הסטטיסטיקה חזקה כאשר מדובר על מדגם גדול של סטטיסטים. הבנקאים הישראלים למדו באיחור אופנתי כי מיליון לקוחות שלוו 1,000 שקל, עדיפים על לווה אחד (מוכר וידוע ככל שיהיה) שלווה מיליארד שקל.

בתקופה הקרובה נוכל גם לבחון האם התיאוריה על הפיזור הסטטיסטי תגבר על הנטייה הטבעית של רדיפת בצע/פחד בה לקו חברות הדירוג הישראליות. האם הבנקים הפכו בשנות הצמיחה מליון לווי C ללווי AAAועכשיו, עם סימני ההאטה הראשונים, ישליכו אותם אל עבר ה-D? ימים יגידו.

החידה - טיב האשראי הבנקאי לעסקים הגדולים

הבעיה הגדולה נשארה וטמונה באשראי לעסקים גדולים. הצרות הגדולות טמונות בתיקי המוסדיים. האג"ח כמעט ולא מבוטח, חדלון הוא חדלון הוא חדלון. אולם "כשיורד גשם כולם נרטבים", ציינה בפני בנקאית בכירה לפני כמה ימים, בהתייחסה למצב האשראי העסקי בבנקים. תאגיד עסקי שלא שילם את האג"ח ינסה להקפיא הליכים ולא לשלם גם את החוב הבנקאי, המבוטח כאמור.

בתקופה דובית, אי ודאות לגבי מניה, או סקטור, אינה עושה טוב. המניה והסקטור ירדו. אי הוודאות בנוגע לבנקים הישראלים (כמעט היחידה לאחר מכירת תיק ה-MBS של פועלים) הינה בראש ובראשונה לגבי הצמיחה במשק הישראלי ברבעונים הקרובים. הנגזרת הראשונה מרמת הצמיחה/האטה הינה רמת החובות המסופקים.

אנחנו מעריכים כי רמת החובות המסופקים בסקטור הבנקאי תישק ל-0.4% ב-2008, כפול מאשר ב-2007 אבל הרבה פחות מהממוצע ההיסטורי. השוק כבר מתמחר את מניות הבנקים תחת הנחות שמרניות בהרבה - רמה של 0.6% ב-2008 ו-0.7% ב-2009.

וייתכן כמובן שגם האשראי העסקי הבנקאי, ולא רק האג"ח המוסדי, מסתיר בתוכו לא מעט סיפורי "חפציבה" נוספים, סיפורים שיצוצו בחודשים הקרובים. קריסת חברת נדל"ן קולוסאלית, בסגנון תחילת שנות ה-2000, תפעל כצבת - שיעור חובות המסופקים יעלה לעבר ה-0.6%, הכנסות המימון יקטנו בשיעור של 3% - 5%. הרווח הנקי ינחת כתוצאה מכך ב-20% לעומת השיאים שנרשמו ב-2007.

המניות בסקטור הבנקאי כאמור, נסחרות להערכתנו לפי תרחיש חמור זה – מכפיל רווח של 7–10. רחוק מאוד מהמכפילים בסקטורים אחרים במעו"ף (אגרו, כימיה, תקשורת וכו'). יוצא מכך שקנייה של מניות הבנקים בתקופה הנוכחית דורשת אופטימיות מסוימת לגבי המצב במשק הישראלי בשנה-שנתיים הקרובות ואופטימיות לגבי רמת הסלקטיביות שהבנקים נקטו בנתינת האשראי שלהם בשנים האחרונות.

מצעד הדו"חות הרבעוני של הבנקים הישראלים יחל היום (עם בנק מזרחי) ויימשך עד סוף החודש (דיסקונט ידווח ב-31 באוגוסט). חפשו את טבלת החובות הבעייתים, אי שם בביאורים. זו מעניינת הרבה יותר מאשר השורה התחתונה - הרווח הנקי ברבעון השני של 2008. שורה זו, כאמור, הינה כבר היסטוריה.

* הכותב הינו אנליסט הסקטור הפיננסי בבית ההשקעות IBI.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).