לקראת דוחות הבנקים: תעלומת החובות המסופקים
עמוק בתוך הרבעון השלישי, חודשיים לאחר סיום הרבעון השני, יתפרסמו הדו"חות של הבנקים הישראלים. דו"ח של בנק ישראלי הינו מסמך היסטורי מרתק וחידת סודוקו מאתגרת. מאחורי המילים והמספרים בדו"חות, שמספרים על העבר הקרוב, ישנם רמזים לעתיד; והנעלם הגדול הינו רמת הפרשת החובות המסופקים בשנה-שנתיים הקרובות. הרמז נעוץ בחובות הבעייתים.
חוב מסופק הינו החלטה סובייקטיבית של גורמי האשראי בבנק, כמעט שרירותית. האשראי שמוגדר כבעייתי ("אופק שלילי", כלשון חברות הדירוג) מסווג בצורה קשיחה, עפ"י הנחיות בנק ישראל. מתי חוב בעייתי הופך לחוב מסופק? כשחברה פושטת רגל או כשהבנק מתחיל לנהוג בצורה שמרנית עם אותו לקוח "בעייתי". בדו"חות הקרובים נלמד האם ועדות האשראי בבנק נסחפו במגמת השמרנות/פחד, זו ששולחת את האג"ח הקונצרני אל מרומי התשואה הדו/תלת-ספרתית.
הסטטיסטיקה מדברת – בתקופות רעות אשראי קמעונאי טוב יותר מאשראי עסקי
אנחנו אופטימיים כיוון שעל פניו המצב בשנים האחרונות בבנקים, מבחינת החובות המסופקים, היה פנטסטי. הגופים המוסדיים שאבו אליהם אשראי עסקי, מגרש בלעדי של הבנקים בעבר. לא מעט מאותו אשראי מתברר בחודשים האחרונים כבעייתי. הבנקים מצידם הגדילו בשנים האחרונות את האשראי הקמעונאי ואת האשראי לעסקים קטנים.
האשראי הקמעונאי מפוזר, רמת החובות המסופקים עליו תעלה מעט בשנה הקרובה, אבל תשמור על ממוצע היסטורי: 0.25% לאשראי לדיור ו-0.5% לאשראי כללי. מהו ההסבר לרמה הסבירה? הסטטיסטיקה חזקה כאשר מדובר על מדגם גדול של סטטיסטים. הבנקאים הישראלים למדו באיחור אופנתי כי מיליון לקוחות שלוו 1,000 שקל, עדיפים על לווה אחד (מוכר וידוע ככל שיהיה) שלווה מיליארד שקל.
בתקופה הקרובה נוכל גם לבחון האם התיאוריה על הפיזור הסטטיסטי תגבר על הנטייה הטבעית של רדיפת בצע/פחד בה לקו חברות הדירוג הישראליות. האם הבנקים הפכו בשנות הצמיחה מליון לווי C ללווי AAAועכשיו, עם סימני ההאטה הראשונים, ישליכו אותם אל עבר ה-D? ימים יגידו.
החידה - טיב האשראי הבנקאי לעסקים הגדולים
הבעיה הגדולה נשארה וטמונה באשראי לעסקים גדולים. הצרות הגדולות טמונות בתיקי המוסדיים. האג"ח כמעט ולא מבוטח, חדלון הוא חדלון הוא חדלון. אולם "כשיורד גשם כולם נרטבים", ציינה בפני בנקאית בכירה לפני כמה ימים, בהתייחסה למצב האשראי העסקי בבנקים. תאגיד עסקי שלא שילם את האג"ח ינסה להקפיא הליכים ולא לשלם גם את החוב הבנקאי, המבוטח כאמור.
בתקופה דובית, אי ודאות לגבי מניה, או סקטור, אינה עושה טוב. המניה והסקטור ירדו. אי הוודאות בנוגע לבנקים הישראלים (כמעט היחידה לאחר מכירת תיק ה-MBS של פועלים) הינה בראש ובראשונה לגבי הצמיחה במשק הישראלי ברבעונים הקרובים. הנגזרת הראשונה מרמת הצמיחה/האטה הינה רמת החובות המסופקים.
אנחנו מעריכים כי רמת החובות המסופקים בסקטור הבנקאי תישק ל-0.4% ב-2008, כפול מאשר ב-2007 אבל הרבה פחות מהממוצע ההיסטורי. השוק כבר מתמחר את מניות הבנקים תחת הנחות שמרניות בהרבה - רמה של 0.6% ב-2008 ו-0.7% ב-2009.
וייתכן כמובן שגם האשראי העסקי הבנקאי, ולא רק האג"ח המוסדי, מסתיר בתוכו לא מעט סיפורי "חפציבה" נוספים, סיפורים שיצוצו בחודשים הקרובים. קריסת חברת נדל"ן קולוסאלית, בסגנון תחילת שנות ה-2000, תפעל כצבת - שיעור חובות המסופקים יעלה לעבר ה-0.6%, הכנסות המימון יקטנו בשיעור של 3% - 5%. הרווח הנקי ינחת כתוצאה מכך ב-20% לעומת השיאים שנרשמו ב-2007.
המניות בסקטור הבנקאי כאמור, נסחרות להערכתנו לפי תרחיש חמור זה – מכפיל רווח של 7–10. רחוק מאוד מהמכפילים בסקטורים אחרים במעו"ף (אגרו, כימיה, תקשורת וכו'). יוצא מכך שקנייה של מניות הבנקים בתקופה הנוכחית דורשת אופטימיות מסוימת לגבי המצב במשק הישראלי בשנה-שנתיים הקרובות ואופטימיות לגבי רמת הסלקטיביות שהבנקים נקטו בנתינת האשראי שלהם בשנים האחרונות.
מצעד הדו"חות הרבעוני של הבנקים הישראלים יחל היום (עם בנק מזרחי) ויימשך עד סוף החודש (דיסקונט ידווח ב-31 באוגוסט). חפשו את טבלת החובות הבעייתים, אי שם בביאורים. זו מעניינת הרבה יותר מאשר השורה התחתונה - הרווח הנקי ברבעון השני של 2008. שורה זו, כאמור, הינה כבר היסטוריה.
* הכותב הינו אנליסט הסקטור הפיננסי בבית ההשקעות IBI.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
