גירושין סטייל יוטיוב: לקחת את המלחמה אל עבר חזית הטכנולוגיה
אנו חיים בעולם טכנולוגי, המידע זורם, והכול מוקלט ונגיש. מיליוני גולשים נכנסים, בזמן ששורות אלו נכתבות, צופים ומעלים סרטוני ווידאו לאתר הסרטונים הפופולארי מכל, הלא הוא יוטיוב. עורכי הדין, המתמחים בגירושין, בניו יורק מעולם לא תיארו כי ניתן לרתום את כוחו של יוטיוב לטובת השפלת אחד מבני הזוג ולמען יצירת מינוף בתהליך הגרושין.
"זוהי בהחלט עליית מדרגה, ולדעתי זה מפחיד", כך אמר היום בוני רבין, עורך דין המתמחה בגרושין אשר מטפל בדרך קבע ב"תיקים ידועים". "בעבר אנשים חששו להופיע במדורי הרכילות, אך זה? זה מביא את קונספט ההשפלה לרמת על", הצהיר רבין.
בסרטון וידאו עצוב ומלא מרמור, אשר סחף כ-150 אלף צופים, השחקנית בדימוס, טרישה וולש- סמית', מצליפה בלשונה את בעלה, פיליפ סמית', נשיא חברת Shubert – ענקית התיאטרון בברודווי. בסרטון, טרישה מצלמת את אלבום החתונה בעודה מתארת ומעליבה את חברי משפחתו, ומספרת על איך שבעלה, לכאורה, מנסה לפנות אותה מביתם המפואר. זאת, בנוסף לטענות מביכות הקשורות ליחסים האינטימיים בין בני הזוג.
"הקורבן פה מנסה לשמור על כבודו. לדעתי היא יצגה את עצמה בכבוד", כך הגיב עורך דינה של טרישה, ראול פלדר. עורכי הדין של סמית', הודיעו כי הם מוזעזעים מהסיפור. פלדר הסביר כי מרשתו פעלה בזמן "סערת רגשות".
"אני לא חושב שאנשים צריכים לנהוג כך, זהו אחד המעשים השנואים על השופטים", אמר נורמן שרסקי, שותף בחברת עורכי הדין, Sheresky Aronson Mayesfsky & Sloan.
"הסרטון הוא מעשה ידי אדם נטול כוח, ולרוב מהפכות נעשות על ידי אנשים משוללים מכוח". "האם זה אומר כי מלחמות הגירושין יתנהלו כעת בעזרת יוטיוב? אני מקווה שלא", ציין רבין.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
