מפולת? סערה? בואו נראה מה קרה בשוק האג"ח

בעוד ששוק המניות הושפע בצורה חזקה ביותר מהסערות הבלתי פוסקות, שהגיעו הן ממזרח והן ממערב, הרי ששוק האג"ח הפגין עצמה ראויה לציון
ערן סטפק |

מילים רבות נכתבו בשנים האחרונות על התבגרותו והשתכללותו של שוק ההון הישראלי , ונראה כי המסחר בשבוע החולף בשוק אגרות החוב מהווה דוגמא מצוינת לכך.

בעוד ששוק המניות הושפע בצורה חזקה ביותר מהסערות הבלתי פוסקות, שהגיעו הן ממזרח והן ממערב, הרי ששוק האג"ח הפגין עצמה ראויה לציון כך שלא זו בלבד שהוא איפשר לספק נזילות מלאה ומהירה לפעילים בו, אלא שבסיכומו של השבוע נרשמו עליות שערים בשוקי האג"ח, על אף הירידות החדות בשוק המניות.

לותיקי השוק, אין הדבר צריך להיות מובן מאליו – עד לפני שנים ספורות, בימים בהם כותרות העיתונים היו זועקות "מפולת", והתנודתיות התוך יומית במניות ת"א 25 הגיעה ל 10%, בימים שכאלה ירידות של 3 אחוזים באגרות החוב השקליות (וזינוק מקביל בדולר) היו מראה כמעט סטנדרטי.

לא עוד.

שוק האג"ח הסתכל השבוע בעיקר פנימה ולא החוצה, וכאן, בישראל, לא קרה שום דבר שאמור היה להפריע להתנהלותו השוטפת – בסיכומו של שבוע המסחר השקל המשיך להתחזק מול הדולר בשיעור של כ 1.5% , מה שהקל כמובן על השחרים , ובפרט אלו לטווח ארוך להמשיך בעליות השערים הנרשמות כבר מתחילת החודש.

בסיכומו של השבוע רשמו אגרות החוב השקליות עליות שערים שנעו בין כ-0.25% בטווח הקצר ועד למעלה מ-1% בטווח הארוך.

בהתאמה ירדו תשואות האג"ח השקלי לשנה ל-4.75% (המק"מים הארוכים ביותר אף ירדו לתשואה של 4.65%) בטווח הבינוני, שחר למח"מ של כ-3 שנים, ירדו התשואות ל-5.12% ואילו בטווח הארוך, מח"מ 11 שנים, התשואה ירדה ל-6.25% ( 6.34% בסוף השבוע שעבר).

בשוק צמודי המדד נרשמה מגמה חיובית, אם כי מתונה יותר מזו שנרשמה בשוק השקלי. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד רשמו עליות בשיעורים שנעו בין 0.2% ל 0.6%.

תשואות העקום לטווח של 2.5-3 שנים הן כ-2.75%-3% ואילו בטווח הארוך לטווח של 10-12שנים התשואות מגיעות עד ל 3.65%-3.7%.

שוק האג"ח הקונצרני שזוכה כאן לפינה קבועה ומכובדת מדיי שבוע , זוכה לאחרונה לכתבות אוהדות ותומכות, כמעט מדיי יום, בעיתונות הכתובה ובאמצעי התקשורת המקוונת.

יחד עם זאת, השבוע קיבלנו תזכורת שהשוק הזה רווי סיכונים ומספר אגרות חוב ירדו בשיעורים ניכרים - כך למשל ירדו אגרות החוב של נאות מגור ב15.5% ברימאג ויאיר אג"ח 3 ירדו ב 11% סובריין טופאימאג' ויאיר אג"ח 6 ירדו ב 9% ואילו נידר אג"ח 2 ויולי אג"ח 2 הסתפקו בירידה "צנועה" של 5.5%. כל אלו כאמור בשבוע אחד בלבד. מנגד , זינקו אגרות החוב של חברת ליטו (סדרה 2) ב 28% וזאת לאחר שקרסו בשבוע שלפני כן ב-25%.

מאת: ערן סטפק, מנהל קרנות בכיר בבית ההשקעות מיטב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.