מפולת? סערה? בואו נראה מה קרה בשוק האג"ח
מילים רבות נכתבו בשנים האחרונות על התבגרותו והשתכללותו של שוק ההון הישראלי , ונראה כי המסחר בשבוע החולף בשוק אגרות החוב מהווה דוגמא מצוינת לכך.
בעוד ששוק המניות הושפע בצורה חזקה ביותר מהסערות הבלתי פוסקות, שהגיעו הן ממזרח והן ממערב, הרי ששוק האג"ח הפגין עצמה ראויה לציון כך שלא זו בלבד שהוא איפשר לספק נזילות מלאה ומהירה לפעילים בו, אלא שבסיכומו של השבוע נרשמו עליות שערים בשוקי האג"ח, על אף הירידות החדות בשוק המניות.
לותיקי השוק, אין הדבר צריך להיות מובן מאליו – עד לפני שנים ספורות, בימים בהם כותרות העיתונים היו זועקות "מפולת", והתנודתיות התוך יומית במניות ת"א 25 הגיעה ל 10%, בימים שכאלה ירידות של 3 אחוזים באגרות החוב השקליות (וזינוק מקביל בדולר) היו מראה כמעט סטנדרטי.
לא עוד.
שוק האג"ח הסתכל השבוע בעיקר פנימה ולא החוצה, וכאן, בישראל, לא קרה שום דבר שאמור היה להפריע להתנהלותו השוטפת – בסיכומו של שבוע המסחר השקל המשיך להתחזק מול הדולר בשיעור של כ 1.5% , מה שהקל כמובן על השחרים , ובפרט אלו לטווח ארוך להמשיך בעליות השערים הנרשמות כבר מתחילת החודש.
בסיכומו של השבוע רשמו אגרות החוב השקליות עליות שערים שנעו בין כ-0.25% בטווח הקצר ועד למעלה מ-1% בטווח הארוך.
בהתאמה ירדו תשואות האג"ח השקלי לשנה ל-4.75% (המק"מים הארוכים ביותר אף ירדו לתשואה של 4.65%) בטווח הבינוני, שחר למח"מ של כ-3 שנים, ירדו התשואות ל-5.12% ואילו בטווח הארוך, מח"מ 11 שנים, התשואה ירדה ל-6.25% ( 6.34% בסוף השבוע שעבר).
בשוק צמודי המדד נרשמה מגמה חיובית, אם כי מתונה יותר מזו שנרשמה בשוק השקלי. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד רשמו עליות בשיעורים שנעו בין 0.2% ל 0.6%.
תשואות העקום לטווח של 2.5-3 שנים הן כ-2.75%-3% ואילו בטווח הארוך לטווח של 10-12שנים התשואות מגיעות עד ל 3.65%-3.7%.
שוק האג"ח הקונצרני שזוכה כאן לפינה קבועה ומכובדת מדיי שבוע , זוכה לאחרונה לכתבות אוהדות ותומכות, כמעט מדיי יום, בעיתונות הכתובה ובאמצעי התקשורת המקוונת.
יחד עם זאת, השבוע קיבלנו תזכורת שהשוק הזה רווי סיכונים ומספר אגרות חוב ירדו בשיעורים ניכרים - כך למשל ירדו אגרות החוב של נאות מגור ב15.5% ברימאג ויאיר אג"ח 3 ירדו ב 11% סובריין טופאימאג' ויאיר אג"ח 6 ירדו ב 9% ואילו נידר אג"ח 2 ויולי אג"ח 2 הסתפקו בירידה "צנועה" של 5.5%. כל אלו כאמור בשבוע אחד בלבד. מנגד , זינקו אגרות החוב של חברת ליטו (סדרה 2) ב 28% וזאת לאחר שקרסו בשבוע שלפני כן ב-25%.
מאת: ערן סטפק, מנהל קרנות בכיר בבית ההשקעות מיטב.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
