מפולת? סערה? בואו נראה מה קרה בשוק האג"ח
מילים רבות נכתבו בשנים האחרונות על התבגרותו והשתכללותו של שוק ההון הישראלי , ונראה כי המסחר בשבוע החולף בשוק אגרות החוב מהווה דוגמא מצוינת לכך.
בעוד ששוק המניות הושפע בצורה חזקה ביותר מהסערות הבלתי פוסקות, שהגיעו הן ממזרח והן ממערב, הרי ששוק האג"ח הפגין עצמה ראויה לציון כך שלא זו בלבד שהוא איפשר לספק נזילות מלאה ומהירה לפעילים בו, אלא שבסיכומו של השבוע נרשמו עליות שערים בשוקי האג"ח, על אף הירידות החדות בשוק המניות.
לותיקי השוק, אין הדבר צריך להיות מובן מאליו – עד לפני שנים ספורות, בימים בהם כותרות העיתונים היו זועקות "מפולת", והתנודתיות התוך יומית במניות ת"א 25 הגיעה ל 10%, בימים שכאלה ירידות של 3 אחוזים באגרות החוב השקליות (וזינוק מקביל בדולר) היו מראה כמעט סטנדרטי.
לא עוד.
שוק האג"ח הסתכל השבוע בעיקר פנימה ולא החוצה, וכאן, בישראל, לא קרה שום דבר שאמור היה להפריע להתנהלותו השוטפת – בסיכומו של שבוע המסחר השקל המשיך להתחזק מול הדולר בשיעור של כ 1.5% , מה שהקל כמובן על השחרים , ובפרט אלו לטווח ארוך להמשיך בעליות השערים הנרשמות כבר מתחילת החודש.
בסיכומו של השבוע רשמו אגרות החוב השקליות עליות שערים שנעו בין כ-0.25% בטווח הקצר ועד למעלה מ-1% בטווח הארוך.
בהתאמה ירדו תשואות האג"ח השקלי לשנה ל-4.75% (המק"מים הארוכים ביותר אף ירדו לתשואה של 4.65%) בטווח הבינוני, שחר למח"מ של כ-3 שנים, ירדו התשואות ל-5.12% ואילו בטווח הארוך, מח"מ 11 שנים, התשואה ירדה ל-6.25% ( 6.34% בסוף השבוע שעבר).
בשוק צמודי המדד נרשמה מגמה חיובית, אם כי מתונה יותר מזו שנרשמה בשוק השקלי. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד רשמו עליות בשיעורים שנעו בין 0.2% ל 0.6%.
תשואות העקום לטווח של 2.5-3 שנים הן כ-2.75%-3% ואילו בטווח הארוך לטווח של 10-12שנים התשואות מגיעות עד ל 3.65%-3.7%.
שוק האג"ח הקונצרני שזוכה כאן לפינה קבועה ומכובדת מדיי שבוע , זוכה לאחרונה לכתבות אוהדות ותומכות, כמעט מדיי יום, בעיתונות הכתובה ובאמצעי התקשורת המקוונת.
יחד עם זאת, השבוע קיבלנו תזכורת שהשוק הזה רווי סיכונים ומספר אגרות חוב ירדו בשיעורים ניכרים - כך למשל ירדו אגרות החוב של נאות מגור ב15.5% ברימאג ויאיר אג"ח 3 ירדו ב 11% סובריין טופאימאג' ויאיר אג"ח 6 ירדו ב 9% ואילו נידר אג"ח 2 ויולי אג"ח 2 הסתפקו בירידה "צנועה" של 5.5%. כל אלו כאמור בשבוע אחד בלבד. מנגד , זינקו אגרות החוב של חברת ליטו (סדרה 2) ב 28% וזאת לאחר שקרסו בשבוע שלפני כן ב-25%.
מאת: ערן סטפק, מנהל קרנות בכיר בבית ההשקעות מיטב.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
