מפולת? סערה? בואו נראה מה קרה בשוק האג"ח
מילים רבות נכתבו בשנים האחרונות על התבגרותו והשתכללותו של שוק ההון הישראלי , ונראה כי המסחר בשבוע החולף בשוק אגרות החוב מהווה דוגמא מצוינת לכך.
בעוד ששוק המניות הושפע בצורה חזקה ביותר מהסערות הבלתי פוסקות, שהגיעו הן ממזרח והן ממערב, הרי ששוק האג"ח הפגין עצמה ראויה לציון כך שלא זו בלבד שהוא איפשר לספק נזילות מלאה ומהירה לפעילים בו, אלא שבסיכומו של השבוע נרשמו עליות שערים בשוקי האג"ח, על אף הירידות החדות בשוק המניות.
לותיקי השוק, אין הדבר צריך להיות מובן מאליו – עד לפני שנים ספורות, בימים בהם כותרות העיתונים היו זועקות "מפולת", והתנודתיות התוך יומית במניות ת"א 25 הגיעה ל 10%, בימים שכאלה ירידות של 3 אחוזים באגרות החוב השקליות (וזינוק מקביל בדולר) היו מראה כמעט סטנדרטי.
לא עוד.
שוק האג"ח הסתכל השבוע בעיקר פנימה ולא החוצה, וכאן, בישראל, לא קרה שום דבר שאמור היה להפריע להתנהלותו השוטפת – בסיכומו של שבוע המסחר השקל המשיך להתחזק מול הדולר בשיעור של כ 1.5% , מה שהקל כמובן על השחרים , ובפרט אלו לטווח ארוך להמשיך בעליות השערים הנרשמות כבר מתחילת החודש.
בסיכומו של השבוע רשמו אגרות החוב השקליות עליות שערים שנעו בין כ-0.25% בטווח הקצר ועד למעלה מ-1% בטווח הארוך.
בהתאמה ירדו תשואות האג"ח השקלי לשנה ל-4.75% (המק"מים הארוכים ביותר אף ירדו לתשואה של 4.65%) בטווח הבינוני, שחר למח"מ של כ-3 שנים, ירדו התשואות ל-5.12% ואילו בטווח הארוך, מח"מ 11 שנים, התשואה ירדה ל-6.25% ( 6.34% בסוף השבוע שעבר).
בשוק צמודי המדד נרשמה מגמה חיובית, אם כי מתונה יותר מזו שנרשמה בשוק השקלי. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד רשמו עליות בשיעורים שנעו בין 0.2% ל 0.6%.
תשואות העקום לטווח של 2.5-3 שנים הן כ-2.75%-3% ואילו בטווח הארוך לטווח של 10-12שנים התשואות מגיעות עד ל 3.65%-3.7%.
שוק האג"ח הקונצרני שזוכה כאן לפינה קבועה ומכובדת מדיי שבוע , זוכה לאחרונה לכתבות אוהדות ותומכות, כמעט מדיי יום, בעיתונות הכתובה ובאמצעי התקשורת המקוונת.
יחד עם זאת, השבוע קיבלנו תזכורת שהשוק הזה רווי סיכונים ומספר אגרות חוב ירדו בשיעורים ניכרים - כך למשל ירדו אגרות החוב של נאות מגור ב15.5% ברימאג ויאיר אג"ח 3 ירדו ב 11% סובריין טופאימאג' ויאיר אג"ח 6 ירדו ב 9% ואילו נידר אג"ח 2 ויולי אג"ח 2 הסתפקו בירידה "צנועה" של 5.5%. כל אלו כאמור בשבוע אחד בלבד. מנגד , זינקו אגרות החוב של חברת ליטו (סדרה 2) ב 28% וזאת לאחר שקרסו בשבוע שלפני כן ב-25%.
מאת: ערן סטפק, מנהל קרנות בכיר בבית ההשקעות מיטב.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
