מפולת? סערה? בואו נראה מה קרה בשוק האג"ח
מילים רבות נכתבו בשנים האחרונות על התבגרותו והשתכללותו של שוק ההון הישראלי , ונראה כי המסחר בשבוע החולף בשוק אגרות החוב מהווה דוגמא מצוינת לכך.
בעוד ששוק המניות הושפע בצורה חזקה ביותר מהסערות הבלתי פוסקות, שהגיעו הן ממזרח והן ממערב, הרי ששוק האג"ח הפגין עצמה ראויה לציון כך שלא זו בלבד שהוא איפשר לספק נזילות מלאה ומהירה לפעילים בו, אלא שבסיכומו של השבוע נרשמו עליות שערים בשוקי האג"ח, על אף הירידות החדות בשוק המניות.
לותיקי השוק, אין הדבר צריך להיות מובן מאליו – עד לפני שנים ספורות, בימים בהם כותרות העיתונים היו זועקות "מפולת", והתנודתיות התוך יומית במניות ת"א 25 הגיעה ל 10%, בימים שכאלה ירידות של 3 אחוזים באגרות החוב השקליות (וזינוק מקביל בדולר) היו מראה כמעט סטנדרטי.
לא עוד.
שוק האג"ח הסתכל השבוע בעיקר פנימה ולא החוצה, וכאן, בישראל, לא קרה שום דבר שאמור היה להפריע להתנהלותו השוטפת – בסיכומו של שבוע המסחר השקל המשיך להתחזק מול הדולר בשיעור של כ 1.5% , מה שהקל כמובן על השחרים , ובפרט אלו לטווח ארוך להמשיך בעליות השערים הנרשמות כבר מתחילת החודש.
בסיכומו של השבוע רשמו אגרות החוב השקליות עליות שערים שנעו בין כ-0.25% בטווח הקצר ועד למעלה מ-1% בטווח הארוך.
בהתאמה ירדו תשואות האג"ח השקלי לשנה ל-4.75% (המק"מים הארוכים ביותר אף ירדו לתשואה של 4.65%) בטווח הבינוני, שחר למח"מ של כ-3 שנים, ירדו התשואות ל-5.12% ואילו בטווח הארוך, מח"מ 11 שנים, התשואה ירדה ל-6.25% ( 6.34% בסוף השבוע שעבר).
בשוק צמודי המדד נרשמה מגמה חיובית, אם כי מתונה יותר מזו שנרשמה בשוק השקלי. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד רשמו עליות בשיעורים שנעו בין 0.2% ל 0.6%.
תשואות העקום לטווח של 2.5-3 שנים הן כ-2.75%-3% ואילו בטווח הארוך לטווח של 10-12שנים התשואות מגיעות עד ל 3.65%-3.7%.
שוק האג"ח הקונצרני שזוכה כאן לפינה קבועה ומכובדת מדיי שבוע , זוכה לאחרונה לכתבות אוהדות ותומכות, כמעט מדיי יום, בעיתונות הכתובה ובאמצעי התקשורת המקוונת.
יחד עם זאת, השבוע קיבלנו תזכורת שהשוק הזה רווי סיכונים ומספר אגרות חוב ירדו בשיעורים ניכרים - כך למשל ירדו אגרות החוב של נאות מגור ב15.5% ברימאג ויאיר אג"ח 3 ירדו ב 11% סובריין טופאימאג' ויאיר אג"ח 6 ירדו ב 9% ואילו נידר אג"ח 2 ויולי אג"ח 2 הסתפקו בירידה "צנועה" של 5.5%. כל אלו כאמור בשבוע אחד בלבד. מנגד , זינקו אגרות החוב של חברת ליטו (סדרה 2) ב 28% וזאת לאחר שקרסו בשבוע שלפני כן ב-25%.
מאת: ערן סטפק, מנהל קרנות בכיר בבית ההשקעות מיטב.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
