הצמד סטרלינג-דולר: נתוני האינפלציה יתנו כיוון
המטבע המלוכני לא הצליח להתאושש כנגד האירו והדולר, זאת על אף החלטת הבנק המרכזי האנגלי להותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.5%. הצמד פתח את שבוע המסחר סביב הרמות של 1.9734 וסגר את יום המסחר האחרון בירידה ניכרת סביב הרמות של 1.9583. ציפיות האנליסטים כי משבר האשראי בבריטניה עשוי להתרחב משמעותית ולכן הותרת ריבית הBOE החודש היא השהייה בלבד אשר תביא את הבנק המרכזי הבריטי לחתוך את הריבית בחצי אחוז כבר בחודש הבאה.
השבוע המסחר צפוי להיות מאוד תנודתי על רקע נתונים רבים אשר עשויים להתפרסם בזירה הגלובלית. בבריטניה הנתונים המהותים הנם: מחירי הייצור שיתפרסמו ביום המסחר הראשון השבוע. ביום שלישי נתוני האינפלציה המתבטאים במדד המחירים לצרכן יהווה אינדיקציה מהותית בנוגע למדיניות המוניטרית העתידית של הBOE. השכר הממוצע לשעה ביחד עם הבונוסים יתפרסם ביום רביעי. בנוסף,התמקדות המשקיעים תהיה אל עבר המכירות הקמעונאיות מהמשק הבריטי. יחד עם זאת, בכדי לראות את כל התמונה יש לתת תשומת לב רבה לנתוני הכלכלה האמריקאית אשר יתנו כיוון מהותי של הצמד סטרלינג/דולר.
ניתוח על פי המגמה הראשית:
הצמד פרץ את רמת התמיכה של הערוץ השיאה הסטנדרטי התחתון כלפי מטה. כמו כן, נפרצה רמת התמיכה של פיבונאצ'י ב23.60% מטה. בנוסף, האוסילטור MACD לאחר הצטלבות דובית ומתחת לקו האפס והממוצעים הנעים של 20 ו 50 יום לאחר הצטלבות דובית של הממוצע הקצר. האוסילטור סטוכסטיק במגמה דובית מתחת לקו ה20%. בכדי לאמוד את עוצמת המגמה נשתמש באוסילטור RSI אשר נמצא ברמה של 30.93% במגמת ירידה לאיזור מכירות יתר. לכן, בטווח הארוך הצמד עשוי להמשיך בירידות.
רמת התמיכה של 1.9183תהווה לקיחת רווח, בהתבסס על אי פריצה של ערוץ השגיאה הסטנדרטי התחתון ואי פריצת רמת פיבונאצ'י 38.2% לכיוון מטה.
רמת ההתנגדות קודמת של 1.9931 תהווה עצירת הפסד.
ניתוח על פי המגמה המשנית:
המגמה המשנית נמשכת שלושה חודשים. הכניסה לפוזיציית מכירה על הצמד תתבצע בכשלון פריצת רמה של 1.9673 אשר מהווה רמת התנגדות קודמת. יש לשים לב, האוסילטורים RSI אשר מהווה את מדד העוצמה של המגמה נמצא בירידה המכוונת לאיזור מכירות יתר ובנוסף הצמד פרץ את קו המגמה האמצעי של ארוץ השגיאה הסטנדרטי, המאשש את האפשרות להמשך ירידות זוג.
מיקום ללקיחת הרוווח יהייה ברמה של 1.9270 המתבססת על אי פריצה של הרמה התחתונה של ערוץ שגיא סטנדרטי.
עצירת הפסד תהיה ברמה של 1.9907 מהווה קו התנגדות של פיבונאצ'י רטרסמנט 23.6%.
ניתוח על פי המגמה המינורית:
ניתן לראות כי טווח המסחר נע סביב הרמות של 1.9650 ל1.9480.
הכניסה לפוזיציית מכירה של הזוג תהיה ברמה של 1.9650 בכשלון פריצה של רמת התנגדות קודמת.
מיקום ללקיחת רווח יהיה ברמה של 1.9528 אשר מהווה רמת תמיכה של ערוץ השגיא הסטנדרטי האמצעי.
עצירת הפסד תהייה ברמה של 1.9765 רמת שיא קודמת.
הגרפים היומיים מאותתים על המשך המגמה הדובית. האוסילטור RSI מדד העוצמה היחסית נמצא ברמה של 30.93% כאשר המגמה היא דובית לכיוון מכירות יתר. שני הממוצעים המשוכללים של מדד MACD מתחת לקו האפס לאחר הצטלבות דובית. אוסילטור מומנטום מתחת לקו האפס כאשר המגמה של המדד דובית. מהאנדיקטורים הטכניים ניתן ללמוד על אפשרות לירידות נוספות של הצמד.
מאת רודיאן רחנאייב,
אנליסט בכיר, מחלקת אנאליזה-פינוטק.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
