הצמד סטרלינג-דולר: נתוני האינפלציה יתנו כיוון

השבוע נתוני האינפלציה בבריטניה וארה"ב יתנו כיוון מובהק לצמד סטרלינג-דולר

המטבע המלוכני לא הצליח להתאושש כנגד האירו והדולר, זאת על אף החלטת הבנק המרכזי האנגלי להותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.5%. הצמד פתח את שבוע המסחר סביב הרמות של 1.9734 וסגר את יום המסחר האחרון בירידה ניכרת סביב הרמות של 1.9583. ציפיות האנליסטים כי משבר האשראי בבריטניה עשוי להתרחב משמעותית ולכן הותרת ריבית הBOE החודש היא השהייה בלבד אשר תביא את הבנק המרכזי הבריטי לחתוך את הריבית בחצי אחוז כבר בחודש הבאה.

השבוע המסחר צפוי להיות מאוד תנודתי על רקע נתונים רבים אשר עשויים להתפרסם בזירה הגלובלית. בבריטניה הנתונים המהותים הנם: מחירי הייצור שיתפרסמו ביום המסחר הראשון השבוע. ביום שלישי נתוני האינפלציה המתבטאים במדד המחירים לצרכן יהווה אינדיקציה מהותית בנוגע למדיניות המוניטרית העתידית של הBOE. השכר הממוצע לשעה ביחד עם הבונוסים יתפרסם ביום רביעי. בנוסף,התמקדות המשקיעים תהיה אל עבר המכירות הקמעונאיות מהמשק הבריטי. יחד עם זאת, בכדי לראות את כל התמונה יש לתת תשומת לב רבה לנתוני הכלכלה האמריקאית אשר יתנו כיוון מהותי של הצמד סטרלינג/דולר.

ניתוח על פי המגמה הראשית:

הצמד פרץ את רמת התמיכה של הערוץ השיאה הסטנדרטי התחתון כלפי מטה. כמו כן, נפרצה רמת התמיכה של פיבונאצ'י ב23.60% מטה. בנוסף, האוסילטור MACD לאחר הצטלבות דובית ומתחת לקו האפס והממוצעים הנעים של 20 ו 50 יום לאחר הצטלבות דובית של הממוצע הקצר. האוסילטור סטוכסטיק במגמה דובית מתחת לקו ה20%. בכדי לאמוד את עוצמת המגמה נשתמש באוסילטור RSI אשר נמצא ברמה של 30.93% במגמת ירידה לאיזור מכירות יתר. לכן, בטווח הארוך הצמד עשוי להמשיך בירידות.

רמת התמיכה של 1.9183תהווה לקיחת רווח, בהתבסס על אי פריצה של ערוץ השגיאה הסטנדרטי התחתון ואי פריצת רמת פיבונאצ'י 38.2% לכיוון מטה.

רמת ההתנגדות קודמת של 1.9931 תהווה עצירת הפסד.

ניתוח על פי המגמה המשנית:

המגמה המשנית נמשכת שלושה חודשים. הכניסה לפוזיציית מכירה על הצמד תתבצע בכשלון פריצת רמה של 1.9673 אשר מהווה רמת התנגדות קודמת. יש לשים לב, האוסילטורים RSI אשר מהווה את מדד העוצמה של המגמה נמצא בירידה המכוונת לאיזור מכירות יתר ובנוסף הצמד פרץ את קו המגמה האמצעי של ארוץ השגיאה הסטנדרטי, המאשש את האפשרות להמשך ירידות זוג.

מיקום ללקיחת הרוווח יהייה ברמה של 1.9270 המתבססת על אי פריצה של הרמה התחתונה של ערוץ שגיא סטנדרטי.

עצירת הפסד תהיה ברמה של 1.9907 מהווה קו התנגדות של פיבונאצ'י רטרסמנט 23.6%.

ניתוח על פי המגמה המינורית:

ניתן לראות כי טווח המסחר נע סביב הרמות של 1.9650 ל1.9480.

הכניסה לפוזיציית מכירה של הזוג תהיה ברמה של 1.9650 בכשלון פריצה של רמת התנגדות קודמת.

מיקום ללקיחת רווח יהיה ברמה של 1.9528 אשר מהווה רמת תמיכה של ערוץ השגיא הסטנדרטי האמצעי.

עצירת הפסד תהייה ברמה של 1.9765 רמת שיא קודמת.

הגרפים היומיים מאותתים על המשך המגמה הדובית. האוסילטור RSI מדד העוצמה היחסית נמצא ברמה של 30.93% כאשר המגמה היא דובית לכיוון מכירות יתר. שני הממוצעים המשוכללים של מדד MACD מתחת לקו האפס לאחר הצטלבות דובית. אוסילטור מומנטום מתחת לקו האפס כאשר המגמה של המדד דובית. מהאנדיקטורים הטכניים ניתן ללמוד על אפשרות לירידות נוספות של הצמד.

מאת רודיאן רחנאייב,

אנליסט בכיר, מחלקת אנאליזה-פינוטק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.