הצמד סטרלינג-דולר: נתוני האינפלציה יתנו כיוון

השבוע נתוני האינפלציה בבריטניה וארה"ב יתנו כיוון מובהק לצמד סטרלינג-דולר

המטבע המלוכני לא הצליח להתאושש כנגד האירו והדולר, זאת על אף החלטת הבנק המרכזי האנגלי להותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.5%. הצמד פתח את שבוע המסחר סביב הרמות של 1.9734 וסגר את יום המסחר האחרון בירידה ניכרת סביב הרמות של 1.9583. ציפיות האנליסטים כי משבר האשראי בבריטניה עשוי להתרחב משמעותית ולכן הותרת ריבית הBOE החודש היא השהייה בלבד אשר תביא את הבנק המרכזי הבריטי לחתוך את הריבית בחצי אחוז כבר בחודש הבאה.

השבוע המסחר צפוי להיות מאוד תנודתי על רקע נתונים רבים אשר עשויים להתפרסם בזירה הגלובלית. בבריטניה הנתונים המהותים הנם: מחירי הייצור שיתפרסמו ביום המסחר הראשון השבוע. ביום שלישי נתוני האינפלציה המתבטאים במדד המחירים לצרכן יהווה אינדיקציה מהותית בנוגע למדיניות המוניטרית העתידית של הBOE. השכר הממוצע לשעה ביחד עם הבונוסים יתפרסם ביום רביעי. בנוסף,התמקדות המשקיעים תהיה אל עבר המכירות הקמעונאיות מהמשק הבריטי. יחד עם זאת, בכדי לראות את כל התמונה יש לתת תשומת לב רבה לנתוני הכלכלה האמריקאית אשר יתנו כיוון מהותי של הצמד סטרלינג/דולר.

ניתוח על פי המגמה הראשית:

הצמד פרץ את רמת התמיכה של הערוץ השיאה הסטנדרטי התחתון כלפי מטה. כמו כן, נפרצה רמת התמיכה של פיבונאצ'י ב23.60% מטה. בנוסף, האוסילטור MACD לאחר הצטלבות דובית ומתחת לקו האפס והממוצעים הנעים של 20 ו 50 יום לאחר הצטלבות דובית של הממוצע הקצר. האוסילטור סטוכסטיק במגמה דובית מתחת לקו ה20%. בכדי לאמוד את עוצמת המגמה נשתמש באוסילטור RSI אשר נמצא ברמה של 30.93% במגמת ירידה לאיזור מכירות יתר. לכן, בטווח הארוך הצמד עשוי להמשיך בירידות.

רמת התמיכה של 1.9183תהווה לקיחת רווח, בהתבסס על אי פריצה של ערוץ השגיאה הסטנדרטי התחתון ואי פריצת רמת פיבונאצ'י 38.2% לכיוון מטה.

רמת ההתנגדות קודמת של 1.9931 תהווה עצירת הפסד.

ניתוח על פי המגמה המשנית:

המגמה המשנית נמשכת שלושה חודשים. הכניסה לפוזיציית מכירה על הצמד תתבצע בכשלון פריצת רמה של 1.9673 אשר מהווה רמת התנגדות קודמת. יש לשים לב, האוסילטורים RSI אשר מהווה את מדד העוצמה של המגמה נמצא בירידה המכוונת לאיזור מכירות יתר ובנוסף הצמד פרץ את קו המגמה האמצעי של ארוץ השגיאה הסטנדרטי, המאשש את האפשרות להמשך ירידות זוג.

מיקום ללקיחת הרוווח יהייה ברמה של 1.9270 המתבססת על אי פריצה של הרמה התחתונה של ערוץ שגיא סטנדרטי.

עצירת הפסד תהיה ברמה של 1.9907 מהווה קו התנגדות של פיבונאצ'י רטרסמנט 23.6%.

ניתוח על פי המגמה המינורית:

ניתן לראות כי טווח המסחר נע סביב הרמות של 1.9650 ל1.9480.

הכניסה לפוזיציית מכירה של הזוג תהיה ברמה של 1.9650 בכשלון פריצה של רמת התנגדות קודמת.

מיקום ללקיחת רווח יהיה ברמה של 1.9528 אשר מהווה רמת תמיכה של ערוץ השגיא הסטנדרטי האמצעי.

עצירת הפסד תהייה ברמה של 1.9765 רמת שיא קודמת.

הגרפים היומיים מאותתים על המשך המגמה הדובית. האוסילטור RSI מדד העוצמה היחסית נמצא ברמה של 30.93% כאשר המגמה היא דובית לכיוון מכירות יתר. שני הממוצעים המשוכללים של מדד MACD מתחת לקו האפס לאחר הצטלבות דובית. אוסילטור מומנטום מתחת לקו האפס כאשר המגמה של המדד דובית. מהאנדיקטורים הטכניים ניתן ללמוד על אפשרות לירידות נוספות של הצמד.

מאת רודיאן רחנאייב,

אנליסט בכיר, מחלקת אנאליזה-פינוטק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.