הצמד סטרלינג-דולר: נתוני האינפלציה יתנו כיוון

השבוע נתוני האינפלציה בבריטניה וארה"ב יתנו כיוון מובהק לצמד סטרלינג-דולר

המטבע המלוכני לא הצליח להתאושש כנגד האירו והדולר, זאת על אף החלטת הבנק המרכזי האנגלי להותיר את הריבית על כנה ברמה של 5.5%. הצמד פתח את שבוע המסחר סביב הרמות של 1.9734 וסגר את יום המסחר האחרון בירידה ניכרת סביב הרמות של 1.9583. ציפיות האנליסטים כי משבר האשראי בבריטניה עשוי להתרחב משמעותית ולכן הותרת ריבית הBOE החודש היא השהייה בלבד אשר תביא את הבנק המרכזי הבריטי לחתוך את הריבית בחצי אחוז כבר בחודש הבאה.

השבוע המסחר צפוי להיות מאוד תנודתי על רקע נתונים רבים אשר עשויים להתפרסם בזירה הגלובלית. בבריטניה הנתונים המהותים הנם: מחירי הייצור שיתפרסמו ביום המסחר הראשון השבוע. ביום שלישי נתוני האינפלציה המתבטאים במדד המחירים לצרכן יהווה אינדיקציה מהותית בנוגע למדיניות המוניטרית העתידית של הBOE. השכר הממוצע לשעה ביחד עם הבונוסים יתפרסם ביום רביעי. בנוסף,התמקדות המשקיעים תהיה אל עבר המכירות הקמעונאיות מהמשק הבריטי. יחד עם זאת, בכדי לראות את כל התמונה יש לתת תשומת לב רבה לנתוני הכלכלה האמריקאית אשר יתנו כיוון מהותי של הצמד סטרלינג/דולר.

ניתוח על פי המגמה הראשית:

הצמד פרץ את רמת התמיכה של הערוץ השיאה הסטנדרטי התחתון כלפי מטה. כמו כן, נפרצה רמת התמיכה של פיבונאצ'י ב23.60% מטה. בנוסף, האוסילטור MACD לאחר הצטלבות דובית ומתחת לקו האפס והממוצעים הנעים של 20 ו 50 יום לאחר הצטלבות דובית של הממוצע הקצר. האוסילטור סטוכסטיק במגמה דובית מתחת לקו ה20%. בכדי לאמוד את עוצמת המגמה נשתמש באוסילטור RSI אשר נמצא ברמה של 30.93% במגמת ירידה לאיזור מכירות יתר. לכן, בטווח הארוך הצמד עשוי להמשיך בירידות.

רמת התמיכה של 1.9183תהווה לקיחת רווח, בהתבסס על אי פריצה של ערוץ השגיאה הסטנדרטי התחתון ואי פריצת רמת פיבונאצ'י 38.2% לכיוון מטה.

רמת ההתנגדות קודמת של 1.9931 תהווה עצירת הפסד.

ניתוח על פי המגמה המשנית:

המגמה המשנית נמשכת שלושה חודשים. הכניסה לפוזיציית מכירה על הצמד תתבצע בכשלון פריצת רמה של 1.9673 אשר מהווה רמת התנגדות קודמת. יש לשים לב, האוסילטורים RSI אשר מהווה את מדד העוצמה של המגמה נמצא בירידה המכוונת לאיזור מכירות יתר ובנוסף הצמד פרץ את קו המגמה האמצעי של ארוץ השגיאה הסטנדרטי, המאשש את האפשרות להמשך ירידות זוג.

מיקום ללקיחת הרוווח יהייה ברמה של 1.9270 המתבססת על אי פריצה של הרמה התחתונה של ערוץ שגיא סטנדרטי.

עצירת הפסד תהיה ברמה של 1.9907 מהווה קו התנגדות של פיבונאצ'י רטרסמנט 23.6%.

ניתוח על פי המגמה המינורית:

ניתן לראות כי טווח המסחר נע סביב הרמות של 1.9650 ל1.9480.

הכניסה לפוזיציית מכירה של הזוג תהיה ברמה של 1.9650 בכשלון פריצה של רמת התנגדות קודמת.

מיקום ללקיחת רווח יהיה ברמה של 1.9528 אשר מהווה רמת תמיכה של ערוץ השגיא הסטנדרטי האמצעי.

עצירת הפסד תהייה ברמה של 1.9765 רמת שיא קודמת.

הגרפים היומיים מאותתים על המשך המגמה הדובית. האוסילטור RSI מדד העוצמה היחסית נמצא ברמה של 30.93% כאשר המגמה היא דובית לכיוון מכירות יתר. שני הממוצעים המשוכללים של מדד MACD מתחת לקו האפס לאחר הצטלבות דובית. אוסילטור מומנטום מתחת לקו האפס כאשר המגמה של המדד דובית. מהאנדיקטורים הטכניים ניתן ללמוד על אפשרות לירידות נוספות של הצמד.

מאת רודיאן רחנאייב,

אנליסט בכיר, מחלקת אנאליזה-פינוטק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.