וול סטריט בפתיחת השנה הגרועה מאז 1991: הנאסד"ק צנח 2%
המדדים המובילים בוול סטריט נעלו את יום המסחר האחרון לשבוע זה בירידות שערים חדות כאשר הנאסד"ק השלים ירידה של 8% מתחילת השנה הנוכחית בלבד. הדאו ג'ונס מתקרב בצעדי ענק אל עבר רמת 12,000 הנקודות, לאחר שרק לפני כחודשיים ניפץ את רמת 14,000 הנקודות ומשלים ירידה של 5% מתחילת השנה.
מבין מניות הדאו ג'ונס 30, רק 5 מניות נעלו בטריטוריה הירוקה, כאשר דווקא מניית ענקית הפיננסים סיטיגרופ (CITIGROUP) נעלה בעלייה של 2.2%. מתברר שהחששות ממיתון מחלחלות גם למניות שהציגו לאחרונה דווקא חוסן פיננסי. מניות ענקית המזון מקדונלדס (MCDONALDS) איבדה 6.4% וביצעה את מהלך הירידות השני בעוצמתו אחרי אמריקן אקספרס, זאת בקרב המניות הכבדות בדאו.
בינתיים, הקונסולידציה בענף המשכנתאות קורמת עור וגידים, לאחר הרכישה של בנק אוף אמריקה את קאנטריוויד. וכן המגעים של ג'י פי מורגן לרכישת Washington Mutual. למרות זאת המשקיעים מביעים חששות כבדים ממיתון וישנן התבטאויות כי מגמת רווחי החברות כבר מצויה במיתון.
כמו כן, שלל נתוני מאקרו מעורבים פורסם לפני פתיחת המסחר. כמו כן, נראה כי חששות המשקיעים ממחיקות כספים נוספות של אמריקן אקספרס ומריל לינץ' כתוצאה ממשבר הסאב פריים, מעיבות על פתיחת המסחר. עוד במוקד היום, השלמה העסקה בין בנק אוף אמריקה לחברת המשכנתאות Countrywide.
עוד במוקד היום נראה כי ההאטה והבעיות הפיננסיות מחלחלות לכל זרועות הכלכלה. פירמת כרטיסי האשראי השלישית בגודלה בארה"ב, אמריקן אקספרס (AMER EXPRESS ) נפלה בכ-10% במסחר בבורסת ניו יורק. החברה מסרה אזהרת רווח בה נמסר כי תחווה פגיעה כתוצאה מהלוואות שלא שולמו. חברת התכשיטים השנייה בגודלה בארה"ב, Tiffany, צנחה בחדות בעקבות הודעתה כי צמיחת המכירות בחגים האטה בצורה דרסטית.
אתמול, המדדים המובילים בוול סטריט חתמו את יום המסחר בעליות שערים. בעוד שפורסמו נתוני מאקרו מעודדים לצד עדכוני רווחים מאכזבים מסקטור הקומעונאות, נאומו של ברננקי תפס את מרכז הבמה. עם פרסום נאומו, המרמז כי הריבית תחתך שוב, עברו המדדים לעליות שערים, לאחר שוטטות ארוכה בטרטוריה האדומה.
הנאסד"ק נעל בירידה של 1.95% לרמה של 2,439 הנקודות. מדד הדאו ג'ונס נעל בירידה של 1.92% לרמה של 12,606 הנקודות. מדד ה-S&P500 איבד 1.36% לרמה של 1,401 הנקודות.
מאקרו
אינפלציית מחירי היבוא לקחה הפסקה קטנה בחודש דצבמבר, כשהצביעה על אי שינוי לעומת החודש שעבר, אולם עדיין עם עלייה של 10.9% בהשוואה לשנה שעברה. שיעורי המחירים של המוצרים המיובאים מצויים בעלייה דו סיפרתית בהשוואה לשנה שעברה ומשקפים מחירי אנרגיה גבוהים אך גם מחירי סחורות מאמירים ברמה הכללית. בהוצאת מרכיב הדלק, עלו מחירי היבוא ב-0.3% בחודש דצמבר לשיעור שנתי של 2.9%, עדיין טרנד של מחירים גבוהים.
מאזן הסחר האמריקני הורע בחודש נובמבר והצביע על פער של 63.1 מיליארד דולר, בין יבוא הסחורות והשירותים לייצוא הסחורות והשירותים. נזכיר כי בחודש אוקטובר השתפר מאזן הסחר האמריקני ב-57.8 מיליארד דולר. גרעון הסחר בנובמבר, או הסכום שלווה המשק ברמת המאקרו, עבר את קונסנזוס הכלכלנים שחזו פער שלילי של 58.6 מיליארד דולר. ההתדרדרות במאזן הסחר נובעת בעיקר מההאצה בצמיחת הייבוא בעוד הייצוא עמד בעינו. באשר לצד הייצוא, החולשה נובעת בעיקר בשל הירידה במשלוחי המטוסים.
אמריקניות במרכז
בהמשך למסך העסקאות להצלת נפגעות הסאב-פריים החלה ענקית הפיננסים, ג'י פי מורגן במגעים לרכישת חברת המשכנתאות Washington Mutual, כך דיווחה היום רשת הטלויזיה CNBC.
חברת American Express (סימול: AXO) הולכת בעקבותיה של Capital One's , ומזהירה כי תיאלץ לקחת הלוואות בהיקף של 440 מיליון דולר לפני מיסים ברבעון הרביעי עקב המחיקות שספגה כתוצאה ממשבר הסאב פריים.
חברת הברוקראג' הגדולה בארה"ב, Merrill Lynch (סימול: MER) צפויה לדווח על מחיקה נוספת של 15 מיליארד דולר, עקב השקעות כושלות הקשורות במשבר המשכנתאות בארה"ב, כך על פי הדיווח של הניו יורק טיימס. מניות החברה רשמו בתגובה ירידות שערים של כ-3% במסחר בפרנקפורט.
מניית Countrywide Financial (סימול: CFC) ריכזה היום עניין על רקע הפרסום כי בנק אוף אמריקה אישר כי ירכוש את החברה בסכום של 4 מיליארד דולר ולפי מחיר מניה של 7.16 ד', 7.6% מתחת לשער הסגירה של המניה אמש.
ישראליות במרכז
וריפון חו"ל הודיעה היום על שותפות בפריסה עולמית עם חברת ArcSight הנועדה לאפשר לסוחרים, קמעונאים ותחנות תדלוק להגן על המידע של לקוחותיהן כנגד פירצות אבטחה וסיכונים נוספים במערכות התשלום שלהן. זאת תחת הסטנדרטים המקובלים של PCI DSS, והרגולציות הנוגעות בדבר.
ענקית החיפוש, גוגל, הודיעה היום כי הפסיקה את שיתוף הפעולה עם חברת אינקרדימייל הישראלית. אינקרדימייל חו"ל נהנתה עד כה משירותי ה-AdSense של גוגל שכרגע יופסקו, או מעתה והלאה לא תאפשר גוגל למודעותיה של אינקרדימייל להופיע תחת קטגוריות החיפוש שלה. נזכיר, כי עבור אינקרדימייל הפגיעה היא משמעותית מאחר ושיתוף הפעולה בין השתיים היווה את מוקד הצמיחה העיקרי של החברה הישראלית.
מניית טבע חו"ל ריכזה עניין על רקע ההודעה היום כי פורסט ומרז תובעות אותה על רקע ניסיונות החברה להפר פטנט שלהן לתרופה namenda למחלת האלצהיימר. כמו כן, מוסיפה להיסחר ברקע להודעה אתמול (ה') כי ג'ורג' בארט, מנכ"ל טבע צפון אמריקה ומשנה למנכ"ל שווקים פרמצבטיים גלובליים, פורש מתפקידו ועובר לחברה אחרת.
חברת אמדוקס (סימול ניו יורק:dox) הודיעה אתמול (ה') על הסכם עם חברת התקשורת at&t לאספקת אפליקציות ניהול מתקדמות ללקוחות הלגסי של השניה, ולפלטפורמות הבילינג המתקדמות בהמשך השנה. הסכם זה מהווה הרחבה להסכם שהושג בין החברות באפריל 2007 שבמסגרתו מספקת אמדוקס פלטפורמות למערכת סיטונאיות.
אלווריון חו"ל ספקית פתרונות ה- wimax הגדולה בעולם נסחרת ברקע להודעתה אתמול כי היא מתכוונת לפרסם את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה ב-6 לפברואר בטרם לפתיחת המסחר.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
