כן פייט ביופרמה מתקדמת עם התרופה לסרטן הכבד: המניה עולה 4%
חברת כן פייט ביופרמה מתקדמת צעד נוסף עם תרופת ה-CF102 שהיא מפתחת לטיפול בסרטן הכבד. כן פייט מדווחת היום (ב) כי היא קיבלה אישור מרשות המזון והתרופות האמריקנית (ה-FDA) לביצוע ניסוי שלב I בתרופה השנייה בצנרת הפיתוח שלה, ה-CF102. המנייה נסחרת בעליה של 4% עם מחזור סביר.
תרופת ה- CF102 פותחה על בסיס הפלטפורמה הטכנולוגית של כן פייט והינה תרופה מונחית מטרה הנקשרת בזיקה גבוהה לקולטן לאדנוזין מסוג A3. קולטן זה מבוטא בכמות גבוהה בתאים סרטניים בלבד, ולא בתאי הגוף הבריאים. תרופת ה-CF102 נקשרת למטרה על פני התאים הסרטניים ומובילה לאפופטוזיס - מוות תאי מתוכנן של תאים אלו.
החברה מתכננת בשלב זה לפתח את תרופת ה- CF102 לטיפול בסרטן הכבד ובמחלות כבד נוספות. גודל השוק של התרופות לטיפול בסרטן הכבד מוערך בכ-500 מיליון דולר. סרטן זה מופיע בשכיחות גבוהה בקרב נשאים של וירוס ההפטיטיס (צהבת) וכן בקרב אלכוהוליסטים. שכיחותו של הנגיף גבוהה מאוד באזור מזרח אסיה, שם מהווה מחלת סרטן הכבד את הגורם מספר אחד לתמותה מסרטן. יצויין עוד, כי על פי המידע שברשות החברה, מאובחנים מדי שנה כ-630,000 מקרים חדשים של סרטן הכבד בעולם.
תרופת ה- CF102 הראתה יעילות כנגד סרטן הכבד בניסויי מעבדה וניסויים פרה-קליניים. במהלך הפיתוח הפרה-קליני התרופה נמצאה כבעלת פרופיל בטיחותי מירבי, תוצאות שמאפשרות את קידומה לניסויים בבני אדם. ניסוי שלב I יתבצע במתנדבים בריאים ויבוצע בארה"ב באמצעות חברה המתמחה בביצוע מחקרים אלו. תוצאות הניסוי ילמדו האם התרופה בטיחותית בבני אדם, ויאפשרו לכן-פייט להתקדם לשלב II ולטפל בחולי סרטן הכבד. הניסוי יחל, להערכת החברה, בתחילת הרבעון הראשון של 2008 ותוצאותיו יפורסמו לקראת סוף רבעון זה.
פרופ' פנינה פישמן, מנכ"לית כן-פייט, אמרה היום: "התחלת ניסוי זה מהווה התקדמות משמעותית לחברה, שכן הוא מבטא את הרחבת צנרת הפיתוח בתרופה המיועדת לתחום נוסף של מחלות סרטניות. זהו תחום בו כמעט ואין תרופות מתחרות, וכן קיים צורך משמעותי למחלה זו מאחר ואחוז החולים שמגיבים לטיפול כימותרפי שנועד להבראתה הינו נמוך מאוד. התרופה פועלת במנגנון ייחודי המאפשר את תקיפת התאים הסרטניים בכבד באופן ספציפי וממוקד."
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
