והכסף לאן: מה עושים עם קופת הגמל שהשתחררה?
אחד הלבטים הגדולים הניצבים מול מי שהשתחרר לו סכום גדול כספי גדול הוא מה לעשות עם הכסף. השאלה הזאת מורכבת ומשתנה אינדוידואלית בהתאם לצרכים השונים של כל אחד מאיתנו. קופת גמל, אפיק השקעה הוני לפנסיה, משתחררת בסכום גדול אחד אחרי גיל 60. לכאורה, זה מאורע משמח, ואפשר להתחיל לחגוג עם הכסף. אבל רבים מאיתנו, מדובר בסכום שצריך לשמש אותנו עד 120. כלומר, אפשר להגיד עם חיוך שאולי מדובר בכסף שצריך להספיק לעוד 60 שנים. לכן מומלץ לכלכל את דרכנו בתבונה.
הדבר הראשון שרובנו נעשה, והוא הגיוני ביותר, הוא טיפול בעניינים הכספיים הדחופים הנדרשים בעזרת הסכום שהשתחרר. במידה וקיימות הלוואות בריבית רצחנית, רצוי לשקול לכסות אותן או להמיר אותן בהלוואות זולות יותר. לשם כך, סכום כספי משמעותי שמשתחרר יכול לסייע, משום שהוא יכול לשמש בחלקו כבטוחה עבור הבנק להלוואות המוזלות.
יחד עם זאת, מי שחי על הלוואות יקרות, מומלץ לו שייקח אימון עסקי משפחתי / אישי בכדי להתרגל למשטר צרכני נבון יותר. תרחיש גרוע שעלול להווצר הוא התדרדרות להלוואות יקרות חדשות בנוסף להלוואה הארוכה והזולה שנלקחה כדי לכסות את העבר. הפתרון הוא במשטר הצרכני האישי, או הבנה ובקרה טובה יותר של כלכלת הבית.
אחרי שמחליטים איזה כסף הולך מיד לכיסוי חובות, טיפולים רפואיים נדרשים ושאר הדברים שסכום כספי משמעותי אמור לטפל בהם בדחיפות, אפשר להתפנות למחשבה מחודשת על הדרך שבה משקיעים את יתרת הכסף. נכון שאפשר להשאיר אותו בקופת הגמל והוא ממשיך להיות מנוהל כפי שהיה מנוהל. אבל הצרכים שהשתנו והאפשרות המוחשית ביותר שחלק ממנו ייפדה לצרכים אישיים, צריכים להוביל למחשבה מחודשת אל אסטרטגיית ההשקעה מול יועץ ההשקעות המוסמך.
הנה כמה דברים שאפשר לעשות בגיל 60 שאי אפשר לעשות בגילאים אחרים.
1. לפתוח בקריירה חדשה. אנשים המתקרבים לגיל 60, עומדים לסיים בדרך כלל קריירה כלשהי. אם היא ארוכת שנים ומעניינת, היא מן הסתם מילאה אותם בידע בתחומים מסויימים. סכום כספי גדול שמשתחרר עשוי להוות נקודת מפנה שממנה ממשיכים לעבוד במשהו שיהיה מותאם לעשורי גיל הזהב. בין אם מדובר בהקמת עסק פרטי שתמיד רציתם, השקעה במיזם משפחתי, או פיתוח של רעיון עסקי מקורי, הסכום הגדול שמשתחרר הוא במקרים רבים הזדמנות להגדרה מחודשת של נתיב העבודה וההעסקה העצמית.
2. אופק ההשקעה משתנה - לשקול היטב את החשיפה המנייתית. מה לעשות, אנו בשנות שיא לבורסה המקומית. כבר מספר שנים עברו עלינו בגאות. מתישהו עלולה להגיע תקופת שפל. בשוק ההון אומרים שהפעמון לא מצלצל בתחתית. זה נכון. אבל הוא גם לא מצלצל בפסגה. הדרך למעלה רצופה חרדה והנאה מיוסרת עבור רבים. מניות, כמו מכשירי השקעה אחרים, הן אפיק השקעה תנודתי ולא תמיד יציב שאינו מבטיח כמעט דבר. בניגוד לאגרות חוב, שבטווח הקצר עשויות להיות תנודתיות, אך הן מתנהגות כמו הלוואה ולכן קיים סיכוי טוב יותר לקבל מהן משהו בתום התקופה. מכיוון שנהוג להמליץ להשקיע על מניות לטווחי השקעה ארוכים, ככל שמתקרב גיל הפרישה אולי כדאי לשנות את הפרספקטיבה בעניין הזה.
3. לפוצץ ת'כסף על פלאזמה. כמובן שזאת לא ההמלצה. העולם הצרכני הולך והופך למפתה יותר, והשתחררות של סכום כסף גדול עשויה להגביר את הפיתוי. אבל מצד שני, התאפקות מרובה שגורמת לרגשות אשם וייסורי מצפון איננה המתכון המומלץ. אולי כדאי להכין רשימת משאלות צרכנית, ולקנות מתוכה משהו אחד שתמיד חיכה שם בהמתנה ובסבלנות, עשויה לטפל בחשק ולקטול את מסע הבזבוז המיותר של שאר הדברים שעולים פחות, אך מצטברים ליותר.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
