והכסף לאן: מה עושים עם קופת הגמל שהשתחררה?

חזי שטרנליכט בטור השבועי - והכסף לאן
חזי שטרנליכט |

אחד הלבטים הגדולים הניצבים מול מי שהשתחרר לו סכום גדול כספי גדול הוא מה לעשות עם הכסף. השאלה הזאת מורכבת ומשתנה אינדוידואלית בהתאם לצרכים השונים של כל אחד מאיתנו. קופת גמל, אפיק השקעה הוני לפנסיה, משתחררת בסכום גדול אחד אחרי גיל 60. לכאורה, זה מאורע משמח, ואפשר להתחיל לחגוג עם הכסף. אבל רבים מאיתנו, מדובר בסכום שצריך לשמש אותנו עד 120. כלומר, אפשר להגיד עם חיוך שאולי מדובר בכסף שצריך להספיק לעוד 60 שנים. לכן מומלץ לכלכל את דרכנו בתבונה.

הדבר הראשון שרובנו נעשה, והוא הגיוני ביותר, הוא טיפול בעניינים הכספיים הדחופים הנדרשים בעזרת הסכום שהשתחרר. במידה וקיימות הלוואות בריבית רצחנית, רצוי לשקול לכסות אותן או להמיר אותן בהלוואות זולות יותר. לשם כך, סכום כספי משמעותי שמשתחרר יכול לסייע, משום שהוא יכול לשמש בחלקו כבטוחה עבור הבנק להלוואות המוזלות.

יחד עם זאת, מי שחי על הלוואות יקרות, מומלץ לו שייקח אימון עסקי משפחתי / אישי בכדי להתרגל למשטר צרכני נבון יותר. תרחיש גרוע שעלול להווצר הוא התדרדרות להלוואות יקרות חדשות בנוסף להלוואה הארוכה והזולה שנלקחה כדי לכסות את העבר. הפתרון הוא במשטר הצרכני האישי, או הבנה ובקרה טובה יותר של כלכלת הבית.

אחרי שמחליטים איזה כסף הולך מיד לכיסוי חובות, טיפולים רפואיים נדרשים ושאר הדברים שסכום כספי משמעותי אמור לטפל בהם בדחיפות, אפשר להתפנות למחשבה מחודשת על הדרך שבה משקיעים את יתרת הכסף. נכון שאפשר להשאיר אותו בקופת הגמל והוא ממשיך להיות מנוהל כפי שהיה מנוהל. אבל הצרכים שהשתנו והאפשרות המוחשית ביותר שחלק ממנו ייפדה לצרכים אישיים, צריכים להוביל למחשבה מחודשת אל אסטרטגיית ההשקעה מול יועץ ההשקעות המוסמך.

הנה כמה דברים שאפשר לעשות בגיל 60 שאי אפשר לעשות בגילאים אחרים.

1. לפתוח בקריירה חדשה. אנשים המתקרבים לגיל 60, עומדים לסיים בדרך כלל קריירה כלשהי. אם היא ארוכת שנים ומעניינת, היא מן הסתם מילאה אותם בידע בתחומים מסויימים. סכום כספי גדול שמשתחרר עשוי להוות נקודת מפנה שממנה ממשיכים לעבוד במשהו שיהיה מותאם לעשורי גיל הזהב. בין אם מדובר בהקמת עסק פרטי שתמיד רציתם, השקעה במיזם משפחתי, או פיתוח של רעיון עסקי מקורי, הסכום הגדול שמשתחרר הוא במקרים רבים הזדמנות להגדרה מחודשת של נתיב העבודה וההעסקה העצמית.

2. אופק ההשקעה משתנה - לשקול היטב את החשיפה המנייתית. מה לעשות, אנו בשנות שיא לבורסה המקומית. כבר מספר שנים עברו עלינו בגאות. מתישהו עלולה להגיע תקופת שפל. בשוק ההון אומרים שהפעמון לא מצלצל בתחתית. זה נכון. אבל הוא גם לא מצלצל בפסגה. הדרך למעלה רצופה חרדה והנאה מיוסרת עבור רבים. מניות, כמו מכשירי השקעה אחרים, הן אפיק השקעה תנודתי ולא תמיד יציב שאינו מבטיח כמעט דבר. בניגוד לאגרות חוב, שבטווח הקצר עשויות להיות תנודתיות, אך הן מתנהגות כמו הלוואה ולכן קיים סיכוי טוב יותר לקבל מהן משהו בתום התקופה. מכיוון שנהוג להמליץ להשקיע על מניות לטווחי השקעה ארוכים, ככל שמתקרב גיל הפרישה אולי כדאי לשנות את הפרספקטיבה בעניין הזה.

3. לפוצץ ת'כסף על פלאזמה. כמובן שזאת לא ההמלצה. העולם הצרכני הולך והופך למפתה יותר, והשתחררות של סכום כסף גדול עשויה להגביר את הפיתוי. אבל מצד שני, התאפקות מרובה שגורמת לרגשות אשם וייסורי מצפון איננה המתכון המומלץ. אולי כדאי להכין רשימת משאלות צרכנית, ולקנות מתוכה משהו אחד שתמיד חיכה שם בהמתנה ובסבלנות, עשויה לטפל בחשק ולקטול את מסע הבזבוז המיותר של שאר הדברים שעולים פחות, אך מצטברים ליותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

רובוט לוחם (גרוק)רובוט לוחם (גרוק)

עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים

איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה רובוט שדה קרב


הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.

זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.

חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.

 

ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה

יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.