הקשר שבין הפנסיה שלכם לשוק הדיור ברומניה
שימו לב, שימו לב. אי שם בחלל החיצון משייט לו אסטרואיד מסוכן שנקרא רומניהגדון. האסטרואיד הזה נמצא במסלול התנגשות ישיר עם החסכונות לגיל פרישה של הציבור בישראל. בין אם מדובר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה או בחסכונות ארוכי טווח אחרים שלכם שאינם מנוהלים על ידיכם. רומניהגדון הוא אסטרואיד חמקמק, אי אפשר לראות אותו כיום באף טלסקופ. אפילו לא בטלסקופ המשוכלל בעולם.
זה שלא רואים את האסטרואיד, לא אומר שהוא לא טס לעברנו במהירות רבה. יכול להיות שהוא יתנגש כבר ב-2008, ואם לא אז אולי ב-2009 או ב-2010. לצערנו, יש דרך לדעת שהפגיעה שלו תתרחש ותכאב מאוד. בעיקר למי שלא התכונן, ולמי שלא עשה את הבדיקות הנדרשות.
על מה אנחנו מדברים? ברומניה מתחוללת בשנים האחרונות תנופת יזמות שלא היתה מביישת את סין של העשור הקודם (ובעצם - גם סין של היום). יזמות שעיקרה נסוב סביב עניין מרכזי אחד: בניית דירות למגורים לרומנים. תושבי המדינה המזרח אירופאית נותרו בשנות ה-2000 עם מלאי דירות מתפורר ומיושן מהתקופה הקומוניסטית. כיום, מבול של יזמים ישראלים ומערביים עומדים בתור כדי להקים להם דירות חדשות יותר בתמורה לרווחים נאים. ישנם עשרות מיליוני רומנים, ומלאי הדירות החדשות עדיין בחיתולים.
ברור שבמבט ראשון, מדובר בעצם בהזדמנות הגדולה ביותר הקיימת על הפרק עבור היזמים הישראלים. ובכן, עבור מרבית היזמים מדובר אכן בהזדמנות. אך החשש הוא שעודפי הכספים, או עודפי הרצון והיזמות היתרה, הם שבונים את האסטרואיד הזה שאנחנו מדברים עליו: רומניהגדון.
הפנסיה שלכם יותר ויותר מושקעת במיזמי נדל"ן ברומניה, ובמדינות נוספות במזרח אירופה ואפילו באסיה התיכונה. הגופים רכשו וגיוונו את תיק הנכסים שלכם עם סדרות אגרות חוב רבות של חברות פרטיות וציבוריות שהלכו להשקיע ברומניה. הן כמובן גייסו בשקלים, והלכו עם הכסף (שהן תצטרכנה להחזיר לפנסיה שלכם עם ריבית ביום מן הימים) לבנק אירופאי.
הבנק נתן אשראי, וכך נניח - 10 מיליון שקל הפכו לעוד 90 מיליון שקל בהלוואה. בדרך כלל יש ליזם רק בקשה אחת קטנה: הלוואת נון-ריקורס. משמעותה: הבנק מקבל את הבעלות על הפרוייקט (שעבוד מדרגה ראשונה), ואם היזם נכשל, ממנו לא יידרש כלום. הבנקים באירופה בדרך כלל הסכימו לתנאי. אבל מה עם כספי הפנסיה שלכם? זוכרים אותם, אילו זכויות על הנכס הם מקבלים, אם בכלל? כלומר, האג"ח שלכם נשאר עם בטחונות פחות יציבים מעיקר ההלוואה שבונה את בניין המגורים החדש ברומניה.
אם היזמות תצליח, ואכן הדירות ייבנו בהיקפים רבים להמונים, האסטרואיד רומניהגדון יוסט ממסלולו והסכנה תחלוף מהעולם. הפנסיות יקבלו את הריביות הגבוהות על אגרות החוב, והכל הצליח. אבל אם חלילה, תהיה התנגשות רבתי: נניח החמרה של משבר הסאב-פריים, שתדרדר את ארה"ב והעולם למיתון כבד. סביבה של עליית ריביות, ושאר מיני פגעים כלכליים. עלול להווצר התרחיש שיאלץ את הרומנים להשאר בבתים הישנים והמתפוררים שלהם, ובגרוע מכך – יגרום להפסדים כבדים ליזמים שמומנו על ידי החסכונות של הישראלים, ולמעשה – לישראלים עצמם.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
