כלכלני מזרחי-טפחות: "הדולר ינוע בין 4 ל-4.2 שקל"

זאת בתחזית ל-12 החודשים הקרובים. "אנו מייחסים סבירות גבוהה יותר לתפנית לטובת הדולר מאשר להמשך היחלשותו. הבנק האירופי עשוי לבצע הורדת ריבית ואז תחל התחזקות המטבע הירוק"
ישראל הס |

מטבע הדולר רשם בשבוע שעבר ירידה של קרוב ל-1% אל מול השקל והמשיך בכך את מגמת ההיחלשות הבלתי נפסקת במטבע הירוק. מאז תחילת חודש אוגוסט רשם הדולר מול השקל מהלך ירידות של כ-11% והוא כעת נסחר בצמוד לרמת השפל שנרשמה בחודש מאי האחרון. לפי הדעה הרווחות בשוק, מטבע הדולר צפוי להמשיך את מגמת היחלשות ולא להיעצר ברמת השפל הנוכחית ועם זאת ובניגוד לתחזיות הקודרות לגבי כיוונו של המטבע הירוק, מחלקת המחקר של בנק מזרחי מציגה השקפה שונה.

בבנק מזרחי מצביעה על כך שהפיחות בערך המטבע האמריקאי מיוחס לפערי הריביות הקצרות בין הדולר למטבעות אחרים, כגון האירו, הליש"ט והמטבעות של משקים מתעוררים ומשקי commodities. הצורך הכלכלי בפיחות בערך הדולר נובע מהגירעונות הגדולים שיש לארה"ב בחשבון השוטף ובתקציב הממשלה. הכלכלנים סבורים כי בשתי נקודות אלו מתרחש עתה שינוי של ממש, אלא שהוא אינו עולה מספיק על סדר היום.

בתחום פערי הריביות, סבורים הכלכלנים כי התמונה תתהפך בתוך מספר חודשים לכל היותר. ההתרחבות הכלכלית בארה"ב נמשכת במהירות, כפי שהראו נתוני התוצר והצריכה לרבע השלישי של השנה, והמדיניות המוניטארית הנחושה של הבנק הפדראלי, יחד עם הפיחות בשער הדולר, יסייעו למשק לצלוח בשלום את תעתועי ה- Sub prime ונגזר ותיו על התוצאות הכספיות של חברות ה- financials.

מנגד, בגוש האירו היו נתוני התוצר לרבע השני של השנה חלשים מאוד, והבנק המרכזי המשיך לגלות חשש גבוה יותר שמא תתורגמנה העליות במחירי האנרגיה והמזון לעליות במדדי המחירים לצרכן, מאשר להשלכות הקשות של הייסוף בשער האירו על הכנסותיהן של החברות המייצאות.

כתוצאה, בראייה לחודשים הקרובים, הכלכלנים סבורים כי ריבית הבנק הפדראלי תיטה לעלות (הן בשל סביבת המחירים והן על רקע התאוששות כלכלית), בעוד הריבית באירופה תעמוד בפני קריאות גוברות והולכות לירידתה.

ראש מחלקת המחקר רונן מנחם, "ההתבטאויות בנוגע לעליית המחירים באירופה נשמעות לאחרונה מצד מנהיגים משפיעים". התבטאויות אלה יכולות להשפיע על דעת הקהל וכפועל יוצא על התנהגות הבנק האירופי.

במצב דברים זה, אנו מייחסים סבירות גבוהה יותר לתפנית לטובת הדולר מאשר להמשך היחלשותו.

הכלכלנים ערים לכך שהגל האחרון בהיחלשות הדולר נבע מכוונת השלטונות בסין לגוון את הרכב המטבעות של החזקותיהם במט"ח. רונן מנחם, "במידה והשלטונות הסיניים ירכשו יורו, המטבע האירופי יתחזק ויביא את המחירים באירופה לשיא. רמת מחירים זו, תחייב את הבנק האירופי לבצע הורדת ריבית ואז תחל התחזקות המטבע הירוק. אנו סבורים כי שער החליפין ינוע בין 4 ל- 4.2 שקל לדולר ב- 12 החודשים הבאים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.