כללים להשקעה בתעודות סל - ההבדל בין רווח להפסד
ענף תעודות הסל הפך לאחד מהענפים הפיננסיים המצליחים ביותר בשוק ההון המקומי. יחד עם הזינוק בפעילות בבורסה, גילו משקיעים רבים את היתרונות בענף. הוא זול יחסית לקרנות הנאמנות, משום שהוא לא מאלץ את בית ההשקעות שמנהל אותו להוציא כסף רב על מבנה ארגוני, עבודות אנליזה, והרבה עבודת ניירת. הוא מצא דרכים מקוריות לתגמל את עצמו, באופן שבו קרנות הנאמנות לא מסוגלות, כמו בעניין מדיניות הדיבידנד המשתנה בין התעודות. הוא גם מייצר פרנסה לבעלי הבית. אם בית השקעות מחזיק מספר פעילויות, שאחת מהן היא פעילות של תעודת סל, שעוסקת באופן תכוף במכירה וקנייה של ניירות ערך, הרי שגם חדר המסחר של אותו גוף צפוי ליהנות מהפעילות.
עבור המשקיעים הישראלים, תעודות הסל מאפשרות להם מגוון רחב יותר של אפשרויות. אבל לפעמים ההיצע של האפשרויות ממש מבלבל. בחלק מהמקרים ישנן מספר תעודות סל שעוקבות אחרי אותו מדד, ומשקיע מהשורה שמתלבט ביניהן לא מוצא מיד את ההבדלים. מבחינתו זה כמו לקנות את המכונית המשפחתית בסוכנות חיפה או בסוכנות תל אביב. יחד עם זאת, ההבדלים קיימים.
ריכזנו מספר כללי אצבע שעשויים לסייע למשקיע מהשורה בבואו לבחור באיזו תעודת הסל להשקיע:
מהו המדד? רבים בכלל לא בודקים את המדד שאחריו עוקבת התעודה. נכון שכשקוראים לתעודה עם המילים ת"א 25, ברור שהיא עוקבת אחרי מדד ת"א 25. אבל אם לתעודה מוצמד שם נוצץ כמו: רפואה או הודו? באתרי הבית של תעודות הסל אפשר בדרך כלל למצוא את השם המלא של המדד, ואם לא – תמיד מומלץ לפנות לתשקיף. השם המלא יכול לגלות שתעודה שעוקבת אחרי מדד מניות הודיות, בעצם מונה מניות הודיות שהונפקו בלונדון. כך שהתעודה עצמה חשופה בכלל למטבע אחר מהרופי ההודי.
ואם כבר מדברים על חשיפה מטבעית, זהו גם משהו שכדאי לבדוק. אמנם מדד הניקיי 225, הוא מדד מעניין. אבל מי שקונה תעודה שעוקבת אחריו, עושה גם השקעה ביין היפני. חשוב לזכור זאת, ולדעת שכך יכולים להווצר פערי תשואות משמעותיים על פני זמן. ישנן גם תעודות שמציעות לנכות את ההשפעה המטבעית מהמדד שאחריהן הן עוקבות. כלומר לקנות אותו "שקלי".
סוגייה נוספת וקריטית היא מדיניות חלוקת הדיבידנד. בארץ התעודות מתהדרות במדיניות של השקעת תמורת הדיבידנד בסך הנכסים שלהן, והן מתמקחות עם מס הכנסה על הסכום שמנוכה. ברור שזה מצב עדיף על אי-חלוקה של דיבידנד כלל. במיוחד למי שמתעניין בהשקעה ארוכת שנים. אך חשוב להזכיר בהקשר הזה שתעודות סל שעוקבות אחרי מדדי חו"ל, לא תמיד מחזירות ומשקיעות את הדיבידנד, משום שהן עוקבות אחרי המדדים הללו באמצעות חוזים עתידיים ולא סל המניות המדויק. צריך לבדוק כל מקרה לגופו. דיבידנד על פני שנים הוא דבר מאוד מאוד מהותי למשקיע.
מה נוסחת התעודה? עבור מרבית המשקיעים, תעודת סל זה משהו שקונים וזהו. עבודת רגליים (או אצבעות) תגלה להם בתשקיף או בדף המוצר שהוכן עבור התעודה, מספר דברים נוספים וחשובים מאוד – ערב ההשקעה. למשל הנוסחה שלפיה מחושבת התעודה. במקרים של תעודות בחסר, או אופציות כיסוי סביב סחורות, יש לכך משמעות רבה. בתעודות בחסר נוצרים מינופים בהיקפים שונים, דבר שעשוי להיות מהותי.
מה מועד התפוגה של התעודה? לתעודות סל ישנו מועד תפוגה שבו הן מפסיקות להתקיים. חשוב לבדוק מתי הוא יוצא. גם אם מדובר בתאריך של מספר עשורים קדימה, עדיין ישנן למשל אופציות כיסוי שהמועד שלהן הוא מספר חודשים קדימה.
אחרי שבודקים את כל הדברים האלה, כמובן שישנן עוד מספר המלצות. תעודות סל הן ניירות ערך (בישראל) של חברות ציבוריות. לכן מומלץ תמיד לעיין בדו"חות הכספיים של החברות שהנפיקו אותן. תמיד כדאי לעיין בתשקיף, ניתן ללמוד ממנו דברים רבים. גם אם עיון בתשקיף זה דבר שמצריך ידע, אחרי שמתרגלים זאת מספר פעמים – לומדים. זה משתלם, ואפילו – מהנה.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
