כללים להשקעה בתעודות סל - ההבדל בין רווח להפסד
ענף תעודות הסל הפך לאחד מהענפים הפיננסיים המצליחים ביותר בשוק ההון המקומי. יחד עם הזינוק בפעילות בבורסה, גילו משקיעים רבים את היתרונות בענף. הוא זול יחסית לקרנות הנאמנות, משום שהוא לא מאלץ את בית ההשקעות שמנהל אותו להוציא כסף רב על מבנה ארגוני, עבודות אנליזה, והרבה עבודת ניירת. הוא מצא דרכים מקוריות לתגמל את עצמו, באופן שבו קרנות הנאמנות לא מסוגלות, כמו בעניין מדיניות הדיבידנד המשתנה בין התעודות. הוא גם מייצר פרנסה לבעלי הבית. אם בית השקעות מחזיק מספר פעילויות, שאחת מהן היא פעילות של תעודת סל, שעוסקת באופן תכוף במכירה וקנייה של ניירות ערך, הרי שגם חדר המסחר של אותו גוף צפוי ליהנות מהפעילות.
עבור המשקיעים הישראלים, תעודות הסל מאפשרות להם מגוון רחב יותר של אפשרויות. אבל לפעמים ההיצע של האפשרויות ממש מבלבל. בחלק מהמקרים ישנן מספר תעודות סל שעוקבות אחרי אותו מדד, ומשקיע מהשורה שמתלבט ביניהן לא מוצא מיד את ההבדלים. מבחינתו זה כמו לקנות את המכונית המשפחתית בסוכנות חיפה או בסוכנות תל אביב. יחד עם זאת, ההבדלים קיימים.
ריכזנו מספר כללי אצבע שעשויים לסייע למשקיע מהשורה בבואו לבחור באיזו תעודת הסל להשקיע:
מהו המדד? רבים בכלל לא בודקים את המדד שאחריו עוקבת התעודה. נכון שכשקוראים לתעודה עם המילים ת"א 25, ברור שהיא עוקבת אחרי מדד ת"א 25. אבל אם לתעודה מוצמד שם נוצץ כמו: רפואה או הודו? באתרי הבית של תעודות הסל אפשר בדרך כלל למצוא את השם המלא של המדד, ואם לא – תמיד מומלץ לפנות לתשקיף. השם המלא יכול לגלות שתעודה שעוקבת אחרי מדד מניות הודיות, בעצם מונה מניות הודיות שהונפקו בלונדון. כך שהתעודה עצמה חשופה בכלל למטבע אחר מהרופי ההודי.
ואם כבר מדברים על חשיפה מטבעית, זהו גם משהו שכדאי לבדוק. אמנם מדד הניקיי 225, הוא מדד מעניין. אבל מי שקונה תעודה שעוקבת אחריו, עושה גם השקעה ביין היפני. חשוב לזכור זאת, ולדעת שכך יכולים להווצר פערי תשואות משמעותיים על פני זמן. ישנן גם תעודות שמציעות לנכות את ההשפעה המטבעית מהמדד שאחריהן הן עוקבות. כלומר לקנות אותו "שקלי".
סוגייה נוספת וקריטית היא מדיניות חלוקת הדיבידנד. בארץ התעודות מתהדרות במדיניות של השקעת תמורת הדיבידנד בסך הנכסים שלהן, והן מתמקחות עם מס הכנסה על הסכום שמנוכה. ברור שזה מצב עדיף על אי-חלוקה של דיבידנד כלל. במיוחד למי שמתעניין בהשקעה ארוכת שנים. אך חשוב להזכיר בהקשר הזה שתעודות סל שעוקבות אחרי מדדי חו"ל, לא תמיד מחזירות ומשקיעות את הדיבידנד, משום שהן עוקבות אחרי המדדים הללו באמצעות חוזים עתידיים ולא סל המניות המדויק. צריך לבדוק כל מקרה לגופו. דיבידנד על פני שנים הוא דבר מאוד מאוד מהותי למשקיע.
מה נוסחת התעודה? עבור מרבית המשקיעים, תעודת סל זה משהו שקונים וזהו. עבודת רגליים (או אצבעות) תגלה להם בתשקיף או בדף המוצר שהוכן עבור התעודה, מספר דברים נוספים וחשובים מאוד – ערב ההשקעה. למשל הנוסחה שלפיה מחושבת התעודה. במקרים של תעודות בחסר, או אופציות כיסוי סביב סחורות, יש לכך משמעות רבה. בתעודות בחסר נוצרים מינופים בהיקפים שונים, דבר שעשוי להיות מהותי.
מה מועד התפוגה של התעודה? לתעודות סל ישנו מועד תפוגה שבו הן מפסיקות להתקיים. חשוב לבדוק מתי הוא יוצא. גם אם מדובר בתאריך של מספר עשורים קדימה, עדיין ישנן למשל אופציות כיסוי שהמועד שלהן הוא מספר חודשים קדימה.
אחרי שבודקים את כל הדברים האלה, כמובן שישנן עוד מספר המלצות. תעודות סל הן ניירות ערך (בישראל) של חברות ציבוריות. לכן מומלץ תמיד לעיין בדו"חות הכספיים של החברות שהנפיקו אותן. תמיד כדאי לעיין בתשקיף, ניתן ללמוד ממנו דברים רבים. גם אם עיון בתשקיף זה דבר שמצריך ידע, אחרי שמתרגלים זאת מספר פעמים – לומדים. זה משתלם, ואפילו – מהנה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
