יום שני גורלי בפתח
הצטרפותה של סדרת מקרים הופכת את יום שני (היום), ליום מעניין, שלא לומר – גורלי. השווקים הפיננסיים ברחבי תבל יעמדו מחר למבחן מאתגר. עברו בדיוק שני עשורים מאז "יום שני השחור", שחל ב-19 באוקטובר, והיות שהדי החששות לא נעלמים לעולם בשוק ההון, והם מתחבאים תמיד מאחורי מחשבותיהם של המשקיעים, נשאלת השאלה האם ה-22 באוקטובר 2007, 20 שנים בדיוק אחרי המאורע ההוא, יהיה יום מפתיע כמו אז?
בבוקר של ה-19 באוקטובר 1987, החלו לצלול בורסות המזרח הרחוק, אחריהן קרסו בורסות אירופה ולבסוף נפלו הבורסות האמריקניות בשיעורים חדים. הונג קונג נחתכה בבת אחת ב-45% ביממה, באוסטרליה נפלו המדדים ב-41.8%, בבריטניה נפלו המדדים ב-26.4%. מדד הדאו ג'ונס נפל בארה"ב ב-22.6% ביממת המסחר ההיא. היה זה יום מפולות פיננסיות קשות שכונה לימים "יום שני השחור".
חודש אוקטובר הפך ברבות השנים לחודש ה"רע" של בורסות העולם. באוקטובר 1929 אירעה המפולת המפורסמת בארה"ב שדרדרה את הכלכלה לשפל הגדול (The Great Depression). באוקטובר 1987 אירע יום שני השחור. עם השנים, החשש הגדול מאוקטובר שחור, הוביל את חודש ספטמבר לחודש עם יותר מעידות וירידות. בפועל החשש הזה שנחרט בזכרון המשקיעים, יצר "כרית בטחון" תודעתית שמנעה את הישנותה של ההפתעה.
על הסיבות למפולות בבורסות בחודש אוקטובר נכתבו תילי תילים של מילים. בין היתר הסבירו פסיכולוגים את החשש הלא-מודע מהתקרבות עונת החורף והשלגים בחצי הכדור הצפוני, שגורמת לדחף לא מודע למשקיעים לרצות לממש את כספם. חודש אוקטובר מצטייר בעיני רבים גם כחודש מהפכני במובנים היסטוריים. נזכיר כי ב-24 באוקטובר 1917 (שוב השנה שמסתיימת בשבע, והשליש האחרון של החודש) חלה המהפיכה שהפילה את בית הצאר ברוסיה והעלתה את עידן ברית המועצות, לנין והקומוניזם.
ביום שישי האחרון חלו ירידות שערים חדות למדי בוול סטריט. אמנם זאת לא מפולת ולא קריסה, ואנו גם חיים בעולם "מודע" עם זכרון מסוים. אבל עדיין, סדרה של גורמים ממשיכים להעיק על השווקים הגלובליים. הראשון הוא התחממות הזירה האיראנית, שאליה מתלווה התבטאות כמעט אפוקלטיפטית של הנשיא בוש בשבוע שעבר. הוא הזהיר שאם לאיראנים יהיה נשק גרעיני – אנו עלול להתדרדר למלחמת עולם שלישית. לא פחות.
אם מוסיפים לזה את המצב הנפיץ באזור המזרח התיכון, ומקבלים את הנפט שזינק למחיר של 90 דולר לחבית במהלך המסחר בליל שישי (שיא נומינלי חדש לזהב השחור), עולה שוב תחושת הפחד. גם מצב הכלכלה האמריקנית, ידע תקופות טובות יותר. הם עדיין משלמים את עלויות מלחמת ההתשה בעיראק. מתמודדים עם סביבת ריבית בעייתית ומשבר שהחל בשוק הנדל"ן שלהם.
ברור שאי אפשר לנבא מראש מפולת פיננסית. זהו אוקסימורון. מפולת – היא הפתעה מעצם הגדרתה. המפולת של 1987 לא אירעה כתוצאה מהצטברות גורמים שליליים ידועים. היא התרחשה בבת אחת. ככל שהחששות והמודעות לירידות בשווקים גבוהים יותר, כך הן מתאזנות באמצעות "ירידות חדות" על פני תקופה ארוכה יתר. אבל עדיין, הצטרפות המקרים הללו, יחד עם התאריכים הבעייתיים, תוביל משקיעים רבים לעקוב מחר בדריכות רבה יותר אחרי מסכי המסחר ברחבי העולם.
מאת: חזי שטרנליכט
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
