חוב מס של חברה משפחתי כחובו של הנישום המייצג

תקציר ע"א 1168/06 אריה ברנוביץ נ' אגף מס הכנסה פשמ"ג - על ידי היחידה לפירוק, כינוס נכסים העובדות: --------- ארמוגד החזקות בע"מ [להלן - "ארמוגד"] נחשבה כ"חברה משפחתית", כהגדרתה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. מניות ארמוגד הוחזקו בידי חמשת בעלי המניות. אריה ברנוביץ [להלן - "המערער"] היה אחד מבעלי המניות. המערער היה הנישום המייצג של ארמוגד. משמע, הכנסת החברה נחשבה כהכנסתו. ארמוגד החזיקה בחברה אחרת. החברה האחרת העבירה דיווידנד לארמוגד בשנות המס 1994-1993. בשנת 1993, הדיווידנד היה בסך כ-7 מיליוני ש"ח; ובשנת 1994, הדיווידנד היה בסך כ-4 מיליוני ש"ח. ארמוגד ובעלי מניותיה סברו, שאין חבות מס בגין חלוקת הדיווידנד. פקיד השומה סבר, שכן קיימת חבות מס בגין חלוקת הדיווידנד. לאחר דיונים בבית המשפט המחוזי והעליון סוכם, שקיימת חבות במס. לאחר סיכום בית המשפט העליון שולמו סכומים כלשהם על חשבון החבות בגין חלוקת הדיווידנד. בעקבות פסק הדין, שקבע שיש חבות מס בגין חלוקת הדיווידנד, הוצאה למערער התראת פשיטת רגל, בגין חבות המס. ההתראה הוצאה ביום 10.4.2005 והייתה בסכום של יותר מ-5 מיליוני ש"ח. המערער התנגד להתראה ולהוצאתה, על פי סעיף 3 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 [להלן - "פקודת פשיטת הרגל"] שכן, לא ניתן פסק דין נגד המערער, המחייבו לשלם סכום כלשהו לפקיד השומה [להלן - "המשיב"]. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה ועל כך ערער הנישום. הטענות: --------- המערער טען שההוראות, הדנות בחברה בסעיף 64א לפקודה, קובעות אך ורק את דרך חישוב המס, ואין בהן משום קביעה, כי על הנישום המייצג לשאת בתשלום המס תחת החברה. טענת המשיב שהוראות הפקודה מובילות למסקנה, שלעניין חברה משפחתית, חוב המס חל על הנישום המייצג עם החברה, וכי משנדחה ערעור המס - קיים פסק דין אף נגד הנישום המייצג. לפיכך, ניתן היה להמציא התראת פשיטת רגל במקרה דנא. הדיון: -------- אחד מן התנאים לנקיטת הליך של פשיטת רגל הוא, שנעשה "מעשה פשיטת רגל". פקודת פשיטת הרגל מונה מצבים שונים, שיש בהם משום "מעשה פשיטת רגל". אחד מן התנאים הוא אי ציות לדרישה שבהתראת פשיטת הרגל. תנאי להמצאתה של התראת פשיטת רגל זאת הוא, שהנושה השיב נגד החייב פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף. המשיב טען להיפך. מוסד החברה המשפחתית הוסף לפקודה בשנת 1978. הרעיון, אשר מאחורי הקמת המוסד, היה לעודד הקמת חברות, שימוסו בשיעור מס החל על יחידים. הצורך נבע מכך, ששיעור מס החברות, שהיה נהוג באותן השנים, היה גבוה משיעור המס החל על היחיד, ולכן נמנעו אנשים מלהקים חברות. סעיף 64א(א) לפקודה קבע, שההכנסות החייבות והפסדיה של החברה המשפחתית ייוחסו, לבקשתה, לנישום מייצג. משכך, יש פיקציה, כי הכנסות החברה שייכות לנישום המייצג. כך יש מעין יצור כלאיים, וראה בנושא את פסק הדין בעניין ע"א 3319/04 שקלרש. מחד, החברה המשפחתית היא ישות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, ואילו מאידך, הכנסות החברה שייכות לנישום המייצג. הדגמה של הפיקציה ניתן ללמוד להלן משני פסקי דין, שיצאו מבית המשפט העליון: בפסק הדין הראשון עלתה השאלה: האם הנישום המייצג צריך לשלם היטל, שנקבע בחוק היטל על בעלי הכנסות גבוהות (הוראת שעה), התשמ"ד-1984 [להלן - ה"היטל"], על הכנסה של חברה משפחתית, שראו אותה כהכנסתו שלו ? ההיטל לעיל היה אמור לחול רק על הכנסתו של יחיד. הנישום טען, שמדובר על הכנסת חברה, ולכן הוא פטור מתשלום ההיטל. בית המשפט דחה טענה זו, וראה ע"א 306/88 פלזנשטיין נ' פקיד השומה חיפה. פסק הדין השני עוסק בנכה, שנקבעה לו נכות בשיעור 100%. השאלה שהתעוררה הייתה: האם נכה, כאמור, שהיה נישום מייצג בחברה משפחתית, זכאי ליהנות מן הפטור החל על הכנסה מיגיעה אישית של נכה, ככל שמדובר בהכנסה של חברה משפחתית, ואשר מיוחסת לו ? נפסק שאכן הנישום זכאי ליהנות מהוראות הפטור, וראה את פסק הדין בעניין ע"א 896/90 פקיד שומה חיפה נ' הלוי. משכך, בחברה שהתאגדה כחברה משפחתית, הנישום המייצג מקבל על עצמו את היתרונות ואת החסרונות של החברה המשפחתית. לכן, משנקבע שארמוגד חייבת בתשלום מס, כאילו נקבע שהנישום המייצג חב בתשלום המס. הוראת סעיף 64א(5) לפקודה קובעת כדלהלן: "ניתן לגבות את המס על הכנסת החברה, לרבות מקדמות, הן מהחברה והן מהנישום." לפיכך, מרגע שהמערער הגיש ערעור מס, הרי כדי להוביל למסקנה עליו, כמו על ארמוגד עצמה, קיים פסק דין המחייב בתשלום המס. כמו כן רשות המסים בישראל יכולה לבחור את דרך פעולתה: האם לנקוט הליך פשיטת רגל, או לפנות לפקודת המסים (גבייה). הערעור נדחה. המידע באדיבות "כל מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ