ניתוח טכני במעו"ף: לקראת סיום הדשדוש

הירידה בתנודתיות מעלה את הסבירות ולפיה תקופת הדשדוש עומדת לפני סיום
אייל גורביץ |

במהלך השבועות האחרונים ראינו את מדד המעו"ף הולך ומתייצב בין רמות של 1,037 הנקודות כרמת תמיכה לבין רמת 1,098 הנקודות כרמת התנגדות. מחזורי המסחר לא היו גבוהים והשוק התנדנד לו מעלה ומטה, מחפש כיוון. התגבשות זו איזנה את משוואת קבלת ההחלטות שהייתה שלילית מאז תחילתו של גל הירידות אם כי עד כה לא היה בה כדי להטות חד משמעית את התוצאה או כדי להורות באופן מוחלט על סיומן של הירידות. עם כל הטלטלה האחרונה, הייתה ונותרה הנחת העבודה בשבועות האחרונים שמדד המעו"ף מתקן את גל העליות שהחל ברמת 939 הנקודות והסתיים ברמת 1168 הנקודות. טווח התיקון אמור היה להיות בין 1079 – 1025 הנקודות. ונכון לשבוע המסחר הבא עלינו לטובה, אני עדיין דבק בהנחת עבודה זו.

האינדיקטורים

על פניו לא נשתנה הרבה במהלך השבוע האחרון, מבט על הגרף מלמד שמדד המעו"ף עודנו תחום בגבולות התיקון, המחזורים בינוניים ומטה ולמעשה, התקופה אינה מחייבת שום שינוי לא בסקירה ולא בפרמטרים, עם זאת, יש שינוי מסוים. כפי שאסביר מיד, התנודתיות בשוק הולכת ודועכת, ודבר זה מעלה את הסבירות ולפיה תקופת עומדת על סף סיום. אבל לפני כן, הפרמטרים המרכזיים :

1. גל הירידות האחרון דרדר את מדד המעו"ף לרמת שפל של 1,037 הנקודות. בדרכו מטה הוא שבר רמת תמיכה ברמת 1,046 הנקודות. רמה זו, אמורה הייתה לשמש כעת כרמת התנגדות אך כפי שראינו היא נשברה שוב כלפי מעלה. למעשה, הדשדוש הוא וודאי כעת ואפשר לסמן את רמות התמיכה וההתנגדות האלו באופן ברור לגמרי.

2. בשבוע שעבר נכנס למשוואה פרמטר חדש שנכנס שמשקלו הולך ועולה מדי יום. "רצועות בולינגר". כלי שאחד ממטרותיו למדוד את רמת התנודתיות בשוק וכפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, המרחק בין הרצועות הולך וקטן. משמעות הדבר שהתנודתיות הולכת וקטנה והשוק נכנס לפאזה של התייצבות. יתרה מכך, ככל שהמרחק בין הרצועות הולך וקטן וככל שהן הופכות להיות אופקיות, הרי שתקופת הדשדוש עומדת להסתיים. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, המרחק אכן הולך וקטן והרצועות מתיישרות ברמות של 1,098 ו-1,037, מאשרות את הגבולות שאמורים להישבר כדי שמהלך חדש יצא לדרך.

למה לשים לב

כמו בשבוע שחלף, גם השבוע עדיין אי אפשר לסתום את הגולל על מגמת הירידה ולהכריז כי היא מאחורינו. זה עדיין מוקדם מדי. לכל היותר אפשר לומר שהמשוואה הטכנית מתאזנת. הכיוון, כפי שהערכתי בשבוע שחלף, עודנו פתוח. לכן, מספר אינדיקטורים בסיסיים יוכלו לסייע בהערכת כיוונו של השוק :

1. מחזורי המסחר הם אינדיקטור חשוב פחות כעת. אפשר להגדיר את מדד המעו"ף כמדשדש בין רמת 1,037 הנקודות כרמת תמיכה אותה הוא לא אמור לשבור כלפי מטה, לבין רמת 1,097 הנקודות כרמת התנגדות. כל תנודה בטווח האמור לגיטימית ותתקיים במסגרת תהליך הדשדוש. בתקופת דשדוש, המחזורים מאבדים מחשיבותם כאינדיקטור מוביל ולכן, מבחינתי הם יכולים להישאר נמוכים.

2. חשוב לשים לב שמדד המעו"ף נותר בתקופה הקרובה בטווח הדשדוש אותו הגדרתי. דשדוש מייצג איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע. מחד קליטה מוחלטת של הסחורה ברמת השפל ומאידך, עודף היצע משמעותי ברמות השיא.

3. שבירה של אחת מהרמות בהן נקבתי, מעלה או מטה, תשמש כבסיס ליציאתו לדרך של מהלך. לא הייתי ממהר לקבוע מראש את כיוון הפריצה או להמר לאחד משני הכיוונים, זה פשוט לא מוכיח את עצמו לאורך זמן.

סיכום

עדיין קשה לסתום את הגולל לחלוטין על מגמת הירידה. עם זאת על פי הנתונים הקיימים המצב אינו רע כלל ועיקר. מדד המעו"ף עובדתית כבר אינו במגמת ירידה אלא בדשדוש כאשר יחד עם בורסות אחרות הוא נבלם בדיוק במקום שבו ציפינו לו. הירידה בתנודתיות כפי שהיא באה לידי ביטוי על ידי רצועות בולינגר, מעידה שתקופה הדשדוש עומדת להסתיים. כיוון הפריצה אינו ברור כלל ועיקר ולא הייתי ממהר לנקוט עמדה טרם הפריצה בפועל.

* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית" מקבוצת מטריקס ומלמד ניתוח טכני

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.