תיק ההשקעות שלכם: העלאת הריבית - נכון או לא נכון?
ההחלטה על העלאת הריבית המוניטרית לחודש הבא הייתה צפוייה. הדיון העיקרי ב"שיח הכלכלנים" נסוב בעיקר סביב שתי שאלות. האחת: מתי תעלה הריבית בישראל? והשנייה: בכמה תעלה הריבית בישראל?
את גילום הציפיות לעליית הריבית הרגשנו היטב בירידות השערים (ועליית התשואות) הלא מבוטלות בשוק איגרות החוב. אמנם, חלק מעלית התשואות היה באשמת עליית התשואות בארה"ב, אולם חלקו נבע גם משינוי הנחת העבודה לגבי כיוון הריבית בישראל.
אם נבחן את נתוני הבסיס והערכות השווקים נמצא את התמונה הבאה: 1. סביבת האינפלציה - מוסכם כי בשנה הקרובה תתייצב האינפלציה באזור מרכז תחום היעד השנתי. ברמת המאקרו, המספר המדויק של 2% או 2.2% - כבר לא ישפיע הרבה. יש להניח, כי גם אם הדולר לא יתחזק עוד או אפילו ימשיך להיחלש כפי שאנו עדים בימים האחרונים - הרי את "תרומתו" הוא כבר נתן בדמות מדד יוני שהפתיע כלפי מעלה ואולי יעשה זאת גם במדד יולי.
מנקודה זו ואילך, ישנם מספיק גורמים שישמרו על האינפלציה שלא להידרדר שנית, כדוגמת העלייה מחירי דלק, ייקור מחירי החשמל הצפוי לבוא עלינו "לטובה", לצד הפעילות הכלכלית הגועשת - שעדיין בשיאה.
2. שער הדולר - ככל שעוברים הימים, כך מתגלה כי משבר המשכנתאות בארה"ב אינו אפיזודה ברת חלוף אלא תהליך דומיננטי ועמוק יותר שיש בו השפעה מהותית יותר מכפי שהיה נדמה, על קצב הצמיחה של השוק האמריקני. ראיה מכרעת נמצאת בעדכון תחזיות הצמיחה לשוק האמריקני כלפי מטה. העתיד בטווח הקצר, באשר לכלכלה האמריקנית אינו צופן הפתעות "מזהירות" לטובה. לפיכך, יש יסוד לציפייה להיחלשות הדולר בעולם ככלל ובתוך כך גם בישראל. לכך, אפשר להוסיף את ההמלצות החמות של בתי ההשקעות הזרים באשר לעתיד כלכלת ישראל, וקצב הצמיחה הצפוי שפורסמו לאחרונה - והרי שסביר כי נראה לחץ של שער הדולר האמריקני כלפי מטה אל מול השקל הישראלי.
3. פערי הריבית - חיינו יפה עם פער ריבית שלילי של 1.5% במשך זמן. כעת ירד הפער ל 1.25% וגם אם ימשיך ויירד לרמה של 1% (כתוצאה מעליית ריבית נוספת בישראל בשיעור של 0.25%) לא יקרה אסון נורא. הסבירות שהריבית בארה"ב תעלה בקרוב - הולכת ופוחתת לאור ביצועי השוק האמריקני. עדות לכל ניתן למצוא בירידת התשואות באג"ח האמריקניות ל-10 שנים, שירדו כבר מתחת ל-5%. רמה של 3.75% ואולי אף 4% נראית סבירה לחלוטין לעת עתה, ולא תשפיע מהותית על ביצועי החברות הישראליות, עד כדי כך שהיא תיצור גל ירידות בשוקי המניות (כך שתחושת ה"עושר" של הציבור לא תיפגע ורמת הצריכה הקיימת תימשך).
4. עיתוי עליית הריבית - עיתוי עליית הריבית הינו נוח מאוד. הוא אינו נעשה מתוך "לחץ" של אינפלציה חורגת מהיעד, או מתוך מרדף נואש אחר "דולר משתולל" אלא מתוך שיקול מחושב ותחת תנאים נוחים ללא זעזועים דרמטיים. נראה כי היעד המרכזי כרגע הינו - "שימור הישגים". התאמת הריביות כלפי מעלה עולה בקנה אחד גם עם מהלך עליות הריבית המתרחש בחלקים נרחבים של העולם.
5. מצב רוח ה"ביטחון הלאומי" - מעבר מדיבורים על "מלחמה בקיץ", לדיבורים של מו"מ אפשרי עם סוריה בתיווך כזה או אחר (באמצעות הטורקים או דרך יוזמות אמריקניות כאילו ואחרות – גם אם משיקולי "סוף עונה" בממשל בוש), בצירוף "קולות" של תחילת "אולי שלטון" פרגמטי בדמות אבו מאזן בצד הפלשתיני (גם אם מוגבל לגדה המערבית) - יחד עם רצונו של החמאס להציג גם יכולות שליטה בדרך של החזרת השקט לרחובות עזה - לא עושים רע לשווקים הפיננסים, ובטח שלא יזיקו לחוסנו של השקל אל מול הדולר- בקרוב.
אז ניתן להסיק, כי מהלך עליית הריבית האחרון ואולי אף העלאת הריבית ב-0.25% נוספים בקרוב, יש בהם להשיג את התוצאה הנדרשת של יציבות מחירים בתוך היעד הממשלתי וייצוב השווקים בשיווי משקל.
בתרגום להשקעה, בחלק הסולידי של תיק ההשקעות יש מקום לצמצום (עד כדי ביטול) את החלק צמוד הדולר, לבצע הצטיידות באג"ח קונצרני לטווח בינוני (רצוי בדירוגים גבוהים המספקים סדרי גודל של עד 4% שנתי מעל המדד), ולשלוב אג"ח ממשלתי לטווח קצר לצורכי הגנה אינפלציונית, למקרה של הפתעות נוספות במדד חודש יולי הקרוב.
מאת : אורן בר , מנכ"ל סופרוויזר בית השקעות
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
