מנתחים את הביומד - מה עושות החברות הבולטות בסקטור?

אילן וקנין ודני גולדשטיין, הדוקטורנטים לרוקחות ואימונולוגיה בסקירה על החברות הבולטות בענף, בעקבות הזינוקים החדים שנרשמו בתקופה האחרונה

השקעה במניות בתחום הביוטכנולוגיה אינה דומה להשקעה רגילה, משום שחלק ניכר מחברות אלו הן חברות סטארט-אפ שאינן מייצרות הכנסות. ניסיון לתמחר חברה מסוג זה מחייב ידע נרחב בביוכימיה, פרמצבטיקה, יכולת לדעת על קיומן של טכנולוגיות מתחרות, ולהעריך את תועלתן לחולה ולתעשיית הביטוח הרפואי. ב- 2 ביולי 2006 הושק בבורסת ת"א תת ענף "ביומד" הכולל 21 חברות: אקס.טי.אל, בי.אס.פי, ביו ויו, ביולייט, ביומדיקס, ביו-סל, גיוון אימג'ינג, די מדיקל, הסדית ביו, הזרע, טופספין מדיקל, טי.אר.די, כן פייט, מדיגוס, מדיקל קורפוריישן, מיקרומדיק, נסווקס, קומפיוג'ן, קמהדע, קפיטל פוינט ושמיר אופטיקה. בחודש האחרון ניתן היה להבחין בעליות חדות בשערי המניות של מספר חברות מהענף ובהיקפי מסחר ערים. ניתן להסביר חלק מהעליות בהודעות מהותיות אותן פרסמו החברות לאחרונה אך חלקן מוסבר גם ע"י שמועות לא מבוססות שנפוצו או מציפיות לעתיד. בין החברות ישנן חברות העוסקות בהשקעות, בפיתוח תרופות חדשניות וכאלו המפתחות ציוד רפואי ומוצרי דיאגנוסטיקה. חשוב לציין שהסיכון הגלום בפיתוח תרופות מקור הוא לאין שיעור גבוה יותר מאשר הסיכון הטמון בחברות ציוד רפואי ודיאגנוסטיקה, היות וזמן פיתוח תרופות המקור הוא ארוך ויקר (12-15 שנה בעלות של 0.5-1 מיליארד דולר לתרופה). דבר זה נובע מהמבחנים הקליניים אותם חייבת התרופה לעבור על מנת לקבל אישורי FDA מתאימים. לעומת זאת, חברות המפתחות ציוד רפואי ודיאגנוסטי זמן הפיתוח קצר יותר והאישורים הנדרשים קלים יותר להשגה. להלן מספר חברות מייצגות אשר עלו בחודש האחרון בעשרות אחוזים. נסקור את פרופיל החברה והודעות מהותיות שפורסמו לגביהן לאחרונה. ביוסל - החברה עוסקת בהשקעות בתחום הביומד נסחרת כיום לפי שווי של כ-425 מיליון שקל, החברה מחזיקה כ- 22.03% ממניות פרוטליקס אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסת AMEX (סימול PLX). פרוטליקס הודיעה לאחרונה כי הגיעה להסכם עם מינהל המזון והתרופות בארה"ב (ה-FDA), בדבר התכנון הסופי של הניסוי בשלב שלישי למוצר המוביל שלה, prGCD, המיועד לטיפול במחלת הגושה. מחלת גושה נובעת מהפרעה גנטית הגורמת למחסור באנזים לפירוק שומנים. ביו לייט - החברה, ביו לייט השקעות במדעי החיים בישראל בע"מ, הינה חברת החזקות וניהול, העוסקת באמצעות החברות הבנות, בתחומים שונים הקשורים במחקר ופיתוח של תרופות ומוצרים רפואיים: אוביקיור, סיימה את הניסוי הקליני מסוג Phase II בבני אדם להתוויה של משקל יתר הנערך במסגרת תהליך רישוי התרופה מול רשות התרופות בארה"ב (FDA). להערכת החברה תוצאות הניסוי תתקבלנה תוך כשלושה חודשים. אלרג'יקה, סיימה בשיתוף עם LRRI, פיתוח של אב טיפוס לתרסיס, המכיל את החומר הפעיל שפותח על ידה להתוויה של אסטמה אשר מתאים למתן בשאיפה. אופטוטק עוסקת בפיתוח מכשיר לייזר לשימוש בניתוחים לטיפול בגלאוקומה. זטיק, סיימה את תהליך האופטימיזציה והפיתוח של הערכות שיוצרו על ידה לשימוש ככלי מחקרי למעבדות ולחברות הבודקות חומרים עם פעילות אנטי סרטנית ומטבולית ואף סיימה ייצור של מקבץ ראשון של ערכות להפצה. די מדיקל - החברה מפתחת מוצרים המיועדים לטיפול בסוכרת ואין לה כיום הכנסות (מלבד הכנסות מימון ומענקים מהמדען הראשי). מוצר החברה הינו משאבת אינסולין, ששונה מאלו הקיימות כיום בשוק, והוא מאפשר לחולי הסוכרת למדוד בזמן אמת ובאופן רציף את רמת הגלוקוז בדם. חשיבות המוצר גלומה ביכולת להקל על אופן הטיפול בחולים ולהפחית את הסיכון שבירידת רמות סוכר פתאומיות. החברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של 146 מיליון שקל. לאחרונה ישנן שמועות לגבי אישור אפשרי שינתן ע"י ה-FDA. כן פייט - כן פייט ביופרמה בע"מ, הוקמה על בסיס מחקר של פרופ' פנינה פישמן, מייסדת ומנכ"לית החברה. במחקר נמצאה אחת הסיבות מדוע רקמת שריר עמידה בפני גרורות סרטניות. על בסיס ממצא זה עלה בידי החברה לפתח תרופות אשר עשויות לטפל הן במחלות סרטניות והן במחלות דלקתיות. תרופת הדגל של החברה היא CF-101, עברה לאחרונה בהצלחה ניסוי Phase IIb עבור טיפול בדלקת מפרקים שגרונית. לתרופה זו התוויות נוספות עבור טיפול במקרים של יובש בעיניים, פסוריאזיס, מחלת קרון, סרטן כבד וצהבת. אתמול, פרסמה החברה כי בניסויים פרה-קליניים במעבדה במודלים המדמים דלקת מפרקים שגרונית נמצאו הוכחות לכך שהממס שנכלל בתרופת הפלסבו שבה נעשה שימוש בניסוי שלב IIb יחד עם תרופת ה-MTX משפר את ביצועי תרופת ה-MTX בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. החברה הגישה פטנט המגן על פעילותו הביולוגית של הממס. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 254 מיליון שקל. נסווקס - מאז היווסדה עוסקת החברה בפיתוח טכנולוגיה ייחודית המאפשרת מתן חיסונים דרך האף, וזאת כתחליף למתן החיסונים באמצעות הזרקה. היישום הראשון אותו מפתחת נסווקס ואשר מתבסס על הטכנולוגיה האמורה, הינו חיסון נגד מחלת השפעת הפוגעת בבני אדם בלבד אשר יינתן דרך האף. נסווקס טרם השלימה את פיתוח המוצר, והחלה בניסויים קליניים ראשוניים באוק' 2005. נסווקס בוחנת פיתוח יישומים נוספים, בין היתר פיתוח חיסונים כנגד מחלות הצהבת והאנטרקס. החברה נסחרת נכון להיום לפי שווי שוק של 166 מיליון שקל. לאחרונה הודיעה על קבלת אישור מועדת הלסינקי של המרכז הרפואי "הדסה" וממשרד הבריאות לביצוע ניסוי קליני נוסף בישראל בחיסון כנגד שפעת תוך שימוש בטכנולוגיה הייחודית של החברה למתן חיסון בהזרקה תוך שרירית. קמהדע - החברה פועלת בתחום הביו-פרמצבטיקה, והתחום העיקרי בו היא עוסקת הינו מחקר ופיתוח, ייצור ושיווק של תרופות מרשם הניתנות בהזרקה. התרופות אותן מייצרת החברה הן תרופות גנריות ואינן מוגנות פטנט. שווי השוק של החברה נכון להיום הינו 430 מיליון ש"ח. החברה מוכרת את מוצריה בכ-15 מדינות בעולם, בעיקר בישראל וברשות הפלשתינית - כאשר היא רואה בארה"ב ובמערב אירופה שווקי יעד עיקריים בעתיד. לאחרונה, החברה קיבלה את אישור רשות התרופות האירופאית, ה-EMEA, לתוכנית לניסוי קליני שלב II/III במתן באינהלציה של תרופת ה-AAT של החברה, הידועה גם בשם (API (Alpha-1 Proteinase Inhibitor לטיפול במחלת הנפחת ממקור תורשתי (Congenital Emphysema). לסיכום ניתן לראות שהשקעה בחברות מתחום הביומד יכולות להניב תשואות נאות למשקיעים, אך ישנו צורך בהבנת התחום מבחינה מקצועית הן מהפן המדעי והן מהפן הכלכלי וזאת על מנת להעריך בצורה רציונאלית את הפוטנציאל הגלום במוצר/טכנולוגית החברה. *מאת: דני גולדשטיין - דוקטורנט באוניברסיטה העברית במחלקה לרוקחות. אילן וקנין - דוקטורנט באוניברסיטה העברית במחלקה לאימונולוגיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.