הגבלת העסקת עובד באמצעות קבלן כוח אדם
רונית מועסקת כתופרת במפעל ליצור בגדים באמצעות קבלן כוח אדם מזה כ- 8 חודשים. החברה בה הוצבה רונית מעונינת להעסיק אצלה את רונית ישירות, ללא תיווכו של קבלן כוח האדם, ורונית מעונינת בכך.
כשבדקה רונית את חוזה ההעסקה שלה עם קבלן כוח האדם התברר לה, להפתעתה, כי באחד מסעיפי החוזה נאסר עליה לעבוד ישירות במקום העבודה אליו נשלחה ע"י הקבלן, במשך 5 חודשים לאחר סיום עבודתה אצל קבלן כוח האדם. מה משמעותו של סעיף זה?
לפני חקיקת חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), היה מקובל לכלול סעיפים מסוג זה בהסכמי עבודה של עובדים שהועסקו באמצעות קבלני כוח אדם.
אולם עם חקיקת החוק, נקבע בסעיף 15 לחוק כי: "תניה בחוזה האוסרת, בין לחלוטין ובין באופן זמני, על המעסיק בפועל במקום העבודה שבו מועסק עובדו של קבלן כוח האדם להעסיק את העובד, או האוסרת, במישרין או בעקיפין, על העובד כאמור להיות עובדו של המעסיק בפועל במקום עבודה כאמור - אין לה תוקף". סעיף 18 לחוק קובע כי: "זכותו של עובד לפי חוק זה איננה ניתנת להתניה או לויתור". כלומר - במקרה של רונית, להוראה האמורה בחוזה העבודה שלה אין כל תוקף, והמעסיק בפועל יוכל להעסיק אותה ישירות ללא כל תקופת צינון.
