עולם של יציבות יחסית
ירידה קלה נרשמה בתשואת האג"ח הממשלתית של ממשלת ארה"ב כשברקע עלו מחירי הנפט לרמה של כ-65 $ לחבית.
מחירה של חבית נפט שייט בגובה של 67$ לחבית לאחר שהמשקיפים מטעם האיחוד האירופאי קבעו כי הבחירות בניגריה (יצואנית נפט מובילה) אינן מתנהלות כשורה. במקביל התפרסמו הערכות כי מחירי הדלק בתחנות בארה"ב עשויים להגיע לרמה של 4$ לגלון ולפגוע בהוצאות הצרכנים שם. בהמשך השבוע נרשמה ירידה במחיר חבית נפט אם כי הוא נמצא קרוב מאוד לרמה הגבוהה שלו בראשית ספטמבר אשתקד.
בארה"ב ירדו המכירות של בתים קיימים באופן מפתיע והצביעו על המשך החולשה בשוק הנדל"ן. המכירות צנחו בחודש מרץ ב-8.4% כמעט כפול מהצפי בשוק. הירידה במכירות משמרת את הלחץ לירידת מחירי הבתים ותורמת לעליה במלאי הדירות. החולשה בשוק הנדל"ן (שנדמה כי אינה מתמתנת), חשש להרעה בסביבה הגיאו-פולטית ועליה במחירי הנפט הביאו יחד לירידה במדד אמון הצרכנים באותו החודש. מנגד, נרשמה עליה מעודדת, מעל לצפי, בהזמנות של מוצרי בני קיימא לחודש מרץ והן אף עודכנו כלפי מעלה בחודש קודם. העליה בהזמנות מוצרי בני קיימא עשויה לבשר על שיפור עתידי בהשקעות העסקים ובמגזר היצרני בחודשים הבאים.
באירופה העפיל מדד אמון העסקים הגרמני (IFO) קרוב לשיא של 15 שנה ובצרפת הציגו הוצאות הצרכנים סיום חזק לרבעון הראשון כשעלו במרץ מעל לצפי והביאו לעליה של 2.1% בהשוואה לרבעון קודם. שני המדדים תומכים בהמשך העלייה בפעילות הכלכלית באירופה גם בחודשים הבאים.
דירוג האשראי של המשק היפני עלה לרמה של AA מרמה של AA- בה היה קודם על פי טבלת הדירוג של חברת S&P. לראשונה מאז שנת 1975 נרשם שיפור בדירוג החוב של המדינה והדבר נעשה על רקע השיפור שחל בכלכלה, במערכת הבנקאות וברווחי החברות ביפן. בנוסף חלה ירידה בהיקף ההלוואות במשק שתמכה אף היא בהעלאת הדירוג. יש להניח שהשיפור המתמשך בסביבה המקרו-כלכלית במשק היפני יחלחל בעתיד הקרוב אל שוק המניות היפני.
בשבוע הקרוב יתפרסמו בארה"ב אומדן ראשוני לצמיחה ברבעון הראשון של השנה, מדד מנהלי הרכש (ISM) לחודש אפריל ונתונים נוספים על ענף הנדל"ן. באירופה אומדן ראשוני לאינפלציה לחודש אפריל. ביפן צפויים להתפרסם מדד המחירים לצרכן, מדדי פעילות מענף הנדל"ן ונתונים על הוצאות הצרכנים.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
טל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת, מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונובלוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-4 מיליארד דולר בפרויקטים של שיתוף פעולה עם תעשיות הביטחון והתעופה של ישראל - מתוכם 470 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות
חברת לוקהיד מרטין חתמה על הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. טקס החתימה על הארכת ההסכם נערך בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין, פרנק סנט ג'ון, מנכ"לית
לוקהיד מרטין ישראל, טל גלאור, מנהלת מערך תעשייה נורית צור-רבינו ומנהל אגף רשפ"ת יזיד שיך יוסף.
לוקהיד מרטין וממשלת ישראל חתמו לראשונה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי בשנת 2005. עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מארבעה מיליארד דולר בתעשיות הביטחון והתעופה
הישראליות, תוך מינוף תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל. בשנת 2020, לוקהיד מרטין והרשפ"ת (ICA) חתמו על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והקשרים התעשייתיים בין לוקהיד מרטין לתעשיות המקומיות, לתקופה של חמש שנים. מאז החתימה על ההסכם בשנת
2020, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-470 מיליון דולר בחברות, פרויקטים ופעילויות ישראליות. הארכת ההסכם הקיים תאפשר להמשיך את תוקפו של ההסכם עד סוף שנת 2029.
הסכם הגג שהוארך כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ-35%
מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I C-130J, מסוקי הבלקהוק והיסעורים וכן מסוק ה-CH-53K. משמעותה של הארכת הסכם זה תהיה המשך השקעות ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות
העתידיות.
ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "הארכת ההסכם עם לוקהיד מרטין היא הצבעת אמון ברורה בתעשייה הישראלית ובחדשנות שלנו. שיתוף הפעולה מחזק את ביטחון ישראל, מייצר מנועי צמיחה חדשים ומביא השקעות שמעניקות
לתעשייה המקומית הזדמנויות משמעותיות להתרחב ולהגדיל את היצוא. נמשיך להוביל מהלכים שמושכים לישראל שותפים אסטרטגיים ומייצרים אלפי מקומות עבודה איכותיים בכל רחבי המדינה".
- ביקוש אדיר למערכות טילים - לוקהיד מרטין בתוצאות טובות
- הכטבמ הקרבי של לוקהיד מרטין נחשף - ככה הוא נראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרנק סנט ג'ון, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד
מרטין: "הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי מחזק את תפקידה המתמשך של לוקהיד מרטין כשותפה ארוכת-שנים לישראל, מאפשרת לנו לחזק את החוסן באמצעות נוכחות תעשייתית רחבה יותר, שיתוף פעולה מעמיק יותר עם חברות ישראליות מובילות, וקידום יוזמות STEM (מדעים, טכנולוגיה,
הנדסה ומתמטיקה) בעלות השפעה רחבה, הבונות את הכישרונות החיוניים ליכולת ההגנה העתידית של ישראל. אנו גאים לפתח את השותפויות הללו ולספק ביטחון לטווח ארוך, תוך חדשנות טכנולוגית והבאת ערך כלכלי למדינת ישראל".
