עולם של יציבות יחסית

יציבות יחסית נרשמה כמעט בכל שוקי הכספים מלבד מדד הניקיי ביפן שרשם ירידה בת 2.4% בשבוע החולף.
רן בן-חמו |

ירידה קלה נרשמה בתשואת האג"ח הממשלתית של ממשלת ארה"ב כשברקע עלו מחירי הנפט לרמה של כ-65 $ לחבית.

מחירה של חבית נפט שייט בגובה של 67$ לחבית לאחר שהמשקיפים מטעם האיחוד האירופאי קבעו כי הבחירות בניגריה (יצואנית נפט מובילה) אינן מתנהלות כשורה. במקביל התפרסמו הערכות כי מחירי הדלק בתחנות בארה"ב עשויים להגיע לרמה של 4$ לגלון ולפגוע בהוצאות הצרכנים שם. בהמשך השבוע נרשמה ירידה במחיר חבית נפט אם כי הוא נמצא קרוב מאוד לרמה הגבוהה שלו בראשית ספטמבר אשתקד.

בארה"ב ירדו המכירות של בתים קיימים באופן מפתיע והצביעו על המשך החולשה בשוק הנדל"ן. המכירות צנחו בחודש מרץ ב-8.4% כמעט כפול מהצפי בשוק. הירידה במכירות משמרת את הלחץ לירידת מחירי הבתים ותורמת לעליה במלאי הדירות. החולשה בשוק הנדל"ן (שנדמה כי אינה מתמתנת), חשש להרעה בסביבה הגיאו-פולטית ועליה במחירי הנפט הביאו יחד לירידה במדד אמון הצרכנים באותו החודש. מנגד, נרשמה עליה מעודדת, מעל לצפי, בהזמנות של מוצרי בני קיימא לחודש מרץ והן אף עודכנו כלפי מעלה בחודש קודם. העליה בהזמנות מוצרי בני קיימא עשויה לבשר על שיפור עתידי בהשקעות העסקים ובמגזר היצרני בחודשים הבאים.

באירופה העפיל מדד אמון העסקים הגרמני (IFO) קרוב לשיא של 15 שנה ובצרפת הציגו הוצאות הצרכנים סיום חזק לרבעון הראשון כשעלו במרץ מעל לצפי והביאו לעליה של 2.1% בהשוואה לרבעון קודם. שני המדדים תומכים בהמשך העלייה בפעילות הכלכלית באירופה גם בחודשים הבאים.

דירוג האשראי של המשק היפני עלה לרמה של AA מרמה של AA- בה היה קודם על פי טבלת הדירוג של חברת S&P. לראשונה מאז שנת 1975 נרשם שיפור בדירוג החוב של המדינה והדבר נעשה על רקע השיפור שחל בכלכלה, במערכת הבנקאות וברווחי החברות ביפן. בנוסף חלה ירידה בהיקף ההלוואות במשק שתמכה אף היא בהעלאת הדירוג. יש להניח שהשיפור המתמשך בסביבה המקרו-כלכלית במשק היפני יחלחל בעתיד הקרוב אל שוק המניות היפני.

בשבוע הקרוב יתפרסמו בארה"ב אומדן ראשוני לצמיחה ברבעון הראשון של השנה, מדד מנהלי הרכש (ISM) לחודש אפריל ונתונים נוספים על ענף הנדל"ן. באירופה אומדן ראשוני לאינפלציה לחודש אפריל. ביפן צפויים להתפרסם מדד המחירים לצרכן, מדדי פעילות מענף הנדל"ן ונתונים על הוצאות הצרכנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.