עולם של יציבות יחסית
ירידה קלה נרשמה בתשואת האג"ח הממשלתית של ממשלת ארה"ב כשברקע עלו מחירי הנפט לרמה של כ-65 $ לחבית.
מחירה של חבית נפט שייט בגובה של 67$ לחבית לאחר שהמשקיפים מטעם האיחוד האירופאי קבעו כי הבחירות בניגריה (יצואנית נפט מובילה) אינן מתנהלות כשורה. במקביל התפרסמו הערכות כי מחירי הדלק בתחנות בארה"ב עשויים להגיע לרמה של 4$ לגלון ולפגוע בהוצאות הצרכנים שם. בהמשך השבוע נרשמה ירידה במחיר חבית נפט אם כי הוא נמצא קרוב מאוד לרמה הגבוהה שלו בראשית ספטמבר אשתקד.
בארה"ב ירדו המכירות של בתים קיימים באופן מפתיע והצביעו על המשך החולשה בשוק הנדל"ן. המכירות צנחו בחודש מרץ ב-8.4% כמעט כפול מהצפי בשוק. הירידה במכירות משמרת את הלחץ לירידת מחירי הבתים ותורמת לעליה במלאי הדירות. החולשה בשוק הנדל"ן (שנדמה כי אינה מתמתנת), חשש להרעה בסביבה הגיאו-פולטית ועליה במחירי הנפט הביאו יחד לירידה במדד אמון הצרכנים באותו החודש. מנגד, נרשמה עליה מעודדת, מעל לצפי, בהזמנות של מוצרי בני קיימא לחודש מרץ והן אף עודכנו כלפי מעלה בחודש קודם. העליה בהזמנות מוצרי בני קיימא עשויה לבשר על שיפור עתידי בהשקעות העסקים ובמגזר היצרני בחודשים הבאים.
באירופה העפיל מדד אמון העסקים הגרמני (IFO) קרוב לשיא של 15 שנה ובצרפת הציגו הוצאות הצרכנים סיום חזק לרבעון הראשון כשעלו במרץ מעל לצפי והביאו לעליה של 2.1% בהשוואה לרבעון קודם. שני המדדים תומכים בהמשך העלייה בפעילות הכלכלית באירופה גם בחודשים הבאים.
דירוג האשראי של המשק היפני עלה לרמה של AA מרמה של AA- בה היה קודם על פי טבלת הדירוג של חברת S&P. לראשונה מאז שנת 1975 נרשם שיפור בדירוג החוב של המדינה והדבר נעשה על רקע השיפור שחל בכלכלה, במערכת הבנקאות וברווחי החברות ביפן. בנוסף חלה ירידה בהיקף ההלוואות במשק שתמכה אף היא בהעלאת הדירוג. יש להניח שהשיפור המתמשך בסביבה המקרו-כלכלית במשק היפני יחלחל בעתיד הקרוב אל שוק המניות היפני.
בשבוע הקרוב יתפרסמו בארה"ב אומדן ראשוני לצמיחה ברבעון הראשון של השנה, מדד מנהלי הרכש (ISM) לחודש אפריל ונתונים נוספים על ענף הנדל"ן. באירופה אומדן ראשוני לאינפלציה לחודש אפריל. ביפן צפויים להתפרסם מדד המחירים לצרכן, מדדי פעילות מענף הנדל"ן ונתונים על הוצאות הצרכנים.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
