הנגיד פישר הוריד הריבית ב-0.25% לרמת 3.75%
בנק ישראל הודיע (א') כי הריבית לחודש מאי 2007 תרד ב-0.25 נקודות אחוז, לרמה של 3.75%. זאת, כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה.
תנאי הרקע: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מארס ב-0.2 אחוזים, בהתאם להערכות החזאים. גם בניכוי גורמי עונתיות, עלה המדד בשיעור של 0.2 אחוזים. ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.9 אחוזים, כך ששיעור האינפלציה בהסתכלות לשנה אחורה עדיין נמוך משמעותית מיעד האינפלציה.
הגורמים העיקריים להחלטה: החלטת הריבית הקודמת, ב-26/3/07, התקבלה בעיקר על רקע תהליך הצמיחה המהירה במשק – ועמו סגירת פער התוצר - וכן, תוך מחוייבות לשמור על היציבות הפיננסית. תהליך הצמיחה המהירה נמשך גם היום, וממשיך לתרום לחזרת האינפלציה לתחום היעד. כך, על-פי הערכות בנק ישראל, עולים המחירים המקומיים – שאינם מושפעים ישירות מהתפתחות שער החליפין – בקצב גבוה מ-2%. עם זאת, מאז החלטת הריבית האחרונה, ירדו ההערכות לאינפלציה בעתיד – על-פי הציפיות משוק ההון, תחזיות החזאים והמודלים בבנק ישראל. זאת, לנוכח התחזקות השקל מול הדולר – בעיקר, עקב היחלשותו של הדולר בשוקי העולם - התורמת לירידות במחירים מקומיים.
החלטה להפחית את הריבית לחודש מאי ב-0.25 נקודות אחוז התקבלה במסגרת מה שמגדרי הבנק - מדיניות של "לחתור כל העת לחזרה הדרגתית של האינפלציה לתחום היעד לקראת סוף השנה וזאת, תוך שמירה על היציבות הפיננסית". נזכיר, על רקע מדיניות זו, הפחית בנק ישראל את הריבית מאז נובמבר 2006 ועד היום בשיעור מצטבר של 1.75 נקודות אחוז.
בבנק ישראל מציינים, כי החלטת הריבית הנוכחית היא חלק מתהליך הדרגתי שיימשך ככל שיידרש, לצורך הגברת הסיכויים כי האינפלציה תתכנס לתוך תחום היעד, קרוב לסוף שנת 2007.
בנק ישראל הודיע כי ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק מתוך מטרה להשיג את יעד יציבות המחירים. בכפוף לכך, הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן, ימשיך הבנק לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית.
התחזיות שהיו
לדברי אילן ארצי, סמנכ"ל השקעות בישיר בית השקעות "לנוכח התיסוף המשמעותי יאלץ הנגדי להמשיך ולהוריד ריבית ב-0.25%". לאחר שנראה היה לפני כחודש ששער השקל מתייצב ואנו צפויים לעליה בסביבת האינפלציה, שוב תפחה המציאות על פנינו עם החלשות דרמטית של הדולר מול מרבית המטבעות בעולם, ובכלל זה השקל. גורם אשר הוריד דרמתית את תחזיות האינפלציה וייאלץ את בנק ישראל להמשיך ולהוריד ריבית, על מנת שלא לפספס שוב את יעד האינפלציה.
המלכוד של בנק ישראל נובע בעיקר מהעובדה שהורדות הריבית הינן הגורם הפחות משפיע על שער השקל ומרבית ההשפעה נובעת מגורמים עולמים ובעיקרם החלשות הדולר בעולם, מעריכים בישיר בית השקעות
.
למרות שהמשך הורדות הריבית לא צפויות לגרום לפיחות משמעותי הרי שאי הורדת ריבית יכולה להגביר את קצב תיסוף השקל.
הגורמים העיקריים אשר תומכים בהמשך הורדת הריבית הינם: האינפלציה בפועל אשר נמוכה משמעותית מהיעד שנקבע לבנק ישראל, האינפלציה החזויה בשוק ההון שהינה נמוכה וחוזקו היחסי של השקל למול הדולר (בהמשך למגמת חולשת הדולר למול מרבית המטבעות).
מנגד הגורמים התומכים בהשארת הריבית ללא שינוי הינם: מדדים חיוביים הצפויים באפריל ומאי והמשך הצמיחה המואצת במשק, שסביר להניח כי תשפיע על האינפלציה בתוך מספר חודשים. בנוסף, פער ריביות גבוה יחסית למול ארה"ב ושוק ההון שסובל מעצבנות וירידות שערים בשבועות האחרונים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
