חג אביב שמח באחד העם: הבורסה סגרה את היום בשיא
המדדים המובילים של הבורסה באחד העם חתמו את יום המסחר באווירה חיובית, כאשר מדד המעו"ף חתם ברמות שיא כל הזמנים - 1004 נקודות (רמת השיא הקודמת בסגירה עומדת על 1003 נקודות).
ברקע למסחר היום עומדת הסקירה החיובית שפרסמה אתמול חברת הדירוג הבינלאומית, מודי'ס. שם נכתב כי ממוצע צמיחה של 5% נשמר גם ב-2006 בהמשך לשנים הקודמות, זאת על אף המלחמה וחקירות השחיתות, רק מחזקת את ההבחנה כי תהליך הצמיחה הנוכחי הינו מתמשך ונשען על חוזק כלכלי שנבנה בתהליך של מספר שנים.
נזכיר, כי עקב חג הפסח לא יתקיים מסחר בימים שני ושלישי ואילו בימים רביעי וחמישי ינעל המסחר בשעה 14:45.
עונת הדו"חות הסתיימה ואיתה הרבעון הראשון של 2007, רבעון חיובי נוסף מבחינת מדדי אחד העם (המעו"ף טיפס 3% מתחילת השנה).
מדדי וול סטריט חתמו ביום שישי רבעון מוצלח הרבה פחות כאשר מדד הדאו ג'ונס ירד 0.9% מתחילת השנה. ביום שישי המדדים בוול סטריט סגרו בעליות שערים קלות למרות נתוני מאקרו חיוביית באופו יחסי לצפי, זאת בעיקר על רקע החלטת הממשל בארה"ב להטיל מכסים על היבוא מסין, זו הפעם הראשונה מזה 23 שנה.
מדד המעו"ף חתם בעליה של 0.7% לרמה של 1004 נקודות ומדד ת"א-100 עלה 0.64% לרמה של 1000 נקודות. מדד הבנקים הוסיף 0.51%, ת"א נדל"ן 15 עלה 0.49% והתלטק נחלש ב-0.08%.
מניות במרכז
מניית בזק איבדה 0.33% מערכה על רקע פרסום תוצאותיה הכספיות. החברה פרסמה דו"חות בעקבות פרשת מתן האופציות ודיווחה על גידול של 21% בשורת הרווח הנקי.
טבע עלתה 1.24% למרות תביעה כנגדה מצד חברת אבוט על הפרת פטנט על תרופת ה-OMNICEF, תרופה בעלת מכירות שנתיות של 640 מיליון ד' בשנה.
קבוצת אידיבי אחזקות נסחרת ביציבות על רקע הגשת טיוטת התשקיף לקראת הנפקתה של כלל ביוטכנולוגיה. כלל תעשיות נמצאת בשליטת כלל תעשיות (81%) וטבע (19%). היקף ההנפקה לא נמסר ועם זאת, נציין כי כלל תעשיות הקצת 19% ממניות הבחרה בספטמבר 2005 לחברת טבע לפי שווי חברה של 100 מיליון דולר.
מניית בנק דיסקונט (דיסקונט א) עברה לעליות וחתמה 1.78% מעל שער הפתיחה. הבנק זכה במכרז לאספקת שירותי בנקאות לעובדי המדינה שערכה הממשלה היום. מול דיסקונט התמודד רק בנק יהב שנושל מהשירות. ובכך נבלמו לעת עתה הירידות החדות שנרשמו במניה מאז יום פרסום דו"חותיה ובעיקר הצגת יעדיה לשנים הבאות, יעדין שאכזבו את השוק והורידו את המניה בשיעור שבועי של 8%.
חברת תעשיות מלח דיווחה אתמול, כי סיימה את שנת 2006 ברווח נקי של כ-264 מליון שקל לעומת כ-184.1 מליון שקל בשנת 2005 גידול של כ-43%. עיקר הרווח נובע מרווח ממכירת חלק ממניות בנק הפועלים ומירידה בהוצאות המימון של החברות. מניות החברה איבדו כעת 0.36% במהלך המסחר.
גם כלכלית ירושלים, אשר בשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, דיווחה בסוף השבוע על תוצאותיה הכספיות. הרווח הנקי הסתכם לסך של 939 מיליון שקל, גידול של 55% לעומת רווח של 604 מיליון שקל ב-2005. המניה מזנקת כעת כ-4.9%.
חברת קמור דיווחה על תוצאותיה הכספיים באיחור של יום, מעבר לתאריך האחרון לדיווח על פי כללי רשות ני"ע, בשל תקלה במערכת המחשבים. מהדוחות עולה כי הרווח הנקי גדל ב-125% לסך של 50 מיליון שקל. מניות החברה המשיכו להסחר ביציבות לאחר פרסום הדוחות.
חברת ההחזקות קרדן אן.וי, הנסחרת בתל אביב ובבורסת ה- euronext בהולנד, מסכמת את שנת 2006 עם רווח נקי של כ-82 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-60 מיליון דולר בשנת 2005. מניות החברה נחלשו ב-1.34%.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
