רשתות חברתיות - עידן חדש
אי שם בסוף שנות ה-90 הקימה חברה ישראלית קטנה פרויקט אינטראקטיבי חברתי מעניין שהתבסס על רעיון שעדיין היה בחיתוליו, ובעזרת הטכנולוגיה העדכנית ביותר של אותה תקופה - שפת התכנות הבסיסית HTML, הקימה את מערך הקהילות הווירטואליות הראשון בישראל.
התקופה היא תקופת החיבור האיטי, התפקיד העיקרי של האינטרנט הוא מידע, מידע ושוב מידע. קשרים חברתיים התנהלו באתרי צ'אטים ובפורומים בודדים שהיו ברובם מקצועיים. הדרך היחידה של הגולשים להביע את עצמם בצורה נרחבת יותר הייתה על ידי בניית "דפי בית" שלרוב היו איזוטריים, זכו לחשיפות מינימליות והיו בנויים בצורה מרושלת וחסרת עניין.
הרעיון היה חדשני ומרענן - לבנות מעין מדינה וירטואלית על גבי הרשת שתהיה מורכבת מערים ושכונות. כל גולש, לאחר הרשמה מהירה, היה יכול לבנות את "הבית" שלו – גרסה מתקדמת לדף בית, באחת השכונות שמוינו על פי נושאים כללים (מוזיקה, תוכניות טלוויזיה וכד'). הגולשים היו עורכים את "הבית" שלהם בעזרת טקסט ותמונות ומעדכנים אותו מדי פעם בפעם.
הפרויקט עשה את הבאזז הראשוני, החזיק מספר חודשים ואז החל לדעוך לאיטו. ה"בתים" נשארו מוזנחים, וחלק מהם נשאו כותרת ראשית בלבד.
מדוע הפרויקט נחל כשלון?
יש לזה רק הסבר אחד - חוסר בשלות של הרשת, הן מבחינת זמינות הטכנולוגיה, אופייה של הרשת באותה העת וחוסר תפיסת הגולשים את תפקידה של הרשת והפוטנציאל הגלום בה בכדי להפיץ רעיונות ותוכן אישיים.
כיום, מספר שנים אחרי, אנחנו חיים בעידן ה-WEB2.0, גרסה מתקדמת של האינטרנט שמשנה את כל חווית הגלישה ולוקחת אותו לכיוונים אחרים לחלוטין, אלה שמחזירים למפה את שיחת הרשתות החברתיות. אם בעבר האינטרנט היה ספק מידע שמאפשר לקבל מרחב פעולה בבחירת התכנים, היום הוא פלטפורמה חסרת תקדים למיליארדי ג'יגות של תוכן ויזואלי וטקסטואלי המופצים על ידי הגולשים החושפים את חייהם האישיים לכל מאן דבעי, וכל זאת במספר פעולות פשוטות ובסיסיות.
לכאורה, ימות המשיח של האינטרנט, מעוד כלי מדיה הוא הפך לעולם חברתי, קהילתי, גלובלי. אך האם הוא הגיע לשיאו? האם אנו נמצאים בפסגת ההר ומכאן תחול סטגנציה מתמשכת? האם רק שינוי טכנולוגי יכול להוביל את האינטרנט למהפכה נוספת?
איך האינטרנט יראה בעוד 15-20 שנה במישור החברתי-קהילתי? בהסתכלות אחורה נוכל לנסות לענות על השאלות הללו.
מאז ומתמיד יש ניסיון בקרב גופים שונים ברשת להקים מערך שלם קהילתי, המורכב מזהויות וירטואליות של הגולשים, ולמיינם תחת קבוצות חברתיות בעלות מכנה משותף. מלבד הערך השיווקי הטמון בכך, בשיקולי רייטינג וכדומה, יש פה ניסיון לעצב את הדור החדש של חווית הגלישה באינטרנט ואת הדרך שבה אנשים מתקשרים אחד עם השני דרך הרשת.
כאשר אני נכנס לאינטרנט, אני בין רגע מאבד את הזהות שלי והופך למישהו אחר, בעל אופי אחר, חברים אחרים, התנהגות חברתית אחרת. אתרים כמו MYSPACE העולמית, משחק הרשת SECOND LIFE ובישראל אתר SHOX כרגע מובילים את המהלכים הללו,גם אם טכנולוגית וביצועית הם רחוקים מלהיות מרשימים ואפקטיביים, הם מסמנים את המהפכה הבאה של הרשת - המהפכה החברתית, כזו שתשלים את המהפכה הקודמת שאפשרה לגולש להביע את עצמו ולא רק להיות מוזן במידע.
הגולשים כבר מודעים ליכולות של הרשת, מכירים את השחקנים הראשיים, יודעים להשתמש בטכנולוגיות השונות, גם אם ברמה הבסיסית ובסך הכול יודעים איך להביע את עצמם בצורה מספיק טובה בכדי שהמהפכה תצא לדרך. אחד החסמים למהפכה היא הרמה הטכנולוגית. הרשת איננה מפותחת דיה בכדי שהשינוי המיוחל יצא לדרך ולמעשה כל ניסיון להקדים את המאוחר ידעך כמו אותה חברה ישראלית שציינתי בפתח הדברים.
סביר להניח ש-SHOX ו-MYSPACE עוד יעברו שינוים מקיפים או שינוי מתכונתי, כל זאת במידה וישרדו ואף SECOND LIFE שהיא אולי הגורם הקרוב ביותר לחזון זה, מספקת רק דוגמית לאיך הרשתות החברתיות בעתיד יראו.
כאשר הרשת תעבור שלב אבולוציוני נוסף ומשמעותי שיאפשר טכנולוגית מעבר מהיר יותר של מידע, פלטפורמה פשוטה יותר וידידותית יותר, אז המהפכה תהיה רק עניין של זמן עד שמשקיע נבון יעלה על הגל ויזכה בכל הקופה.
מכאן הדמיון יכול לקחת אותנו רחוק מאד. דמיינו עולם וירטואלי המורכב מקהילות של מאסות של גולשים בעלי זהויות שונות וירטואליות עם כללים נוקשים לקבלה והיררכיה חברתית מסודרת, המאורגנים לפי נושאים ותחומי עניין - כנופיות אינטרנט הדומות למאפיות של היום, סמלים ודגלים כשל מדינה.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
