רשתות חברתיות - עידן חדש

אם בעבר האינטרנט היה ספק מידע שמאפשר לקבל מרחב פעולה בבחירת התכנים, היום הוא פלטפורמה חסרת תקדים לתוכן ויזואלי וטקסטואלי המופצים על ידי הגולשים החושפים את חייהם האישיים לכל מאן דבעי. מנפלאות המהפכה החברתית ברשת
גלעד אלסטר |

אי שם בסוף שנות ה-90 הקימה חברה ישראלית קטנה פרויקט אינטראקטיבי חברתי מעניין שהתבסס על רעיון שעדיין היה בחיתוליו, ובעזרת הטכנולוגיה העדכנית ביותר של אותה תקופה - שפת התכנות הבסיסית HTML, הקימה את מערך הקהילות הווירטואליות הראשון בישראל.

התקופה היא תקופת החיבור האיטי, התפקיד העיקרי של האינטרנט הוא מידע, מידע ושוב מידע. קשרים חברתיים התנהלו באתרי צ'אטים ובפורומים בודדים שהיו ברובם מקצועיים. הדרך היחידה של הגולשים להביע את עצמם בצורה נרחבת יותר הייתה על ידי בניית "דפי בית" שלרוב היו איזוטריים, זכו לחשיפות מינימליות והיו בנויים בצורה מרושלת וחסרת עניין.

הרעיון היה חדשני ומרענן - לבנות מעין מדינה וירטואלית על גבי הרשת שתהיה מורכבת מערים ושכונות. כל גולש, לאחר הרשמה מהירה, היה יכול לבנות את "הבית" שלו – גרסה מתקדמת לדף בית, באחת השכונות שמוינו על פי נושאים כללים (מוזיקה, תוכניות טלוויזיה וכד'). הגולשים היו עורכים את "הבית" שלהם בעזרת טקסט ותמונות ומעדכנים אותו מדי פעם בפעם.

הפרויקט עשה את הבאזז הראשוני, החזיק מספר חודשים ואז החל לדעוך לאיטו. ה"בתים" נשארו מוזנחים, וחלק מהם נשאו כותרת ראשית בלבד.

מדוע הפרויקט נחל כשלון?

יש לזה רק הסבר אחד - חוסר בשלות של הרשת, הן מבחינת זמינות הטכנולוגיה, אופייה של הרשת באותה העת וחוסר תפיסת הגולשים את תפקידה של הרשת והפוטנציאל הגלום בה בכדי להפיץ רעיונות ותוכן אישיים.

כיום, מספר שנים אחרי, אנחנו חיים בעידן ה-WEB2.0, גרסה מתקדמת של האינטרנט שמשנה את כל חווית הגלישה ולוקחת אותו לכיוונים אחרים לחלוטין, אלה שמחזירים למפה את שיחת הרשתות החברתיות. אם בעבר האינטרנט היה ספק מידע שמאפשר לקבל מרחב פעולה בבחירת התכנים, היום הוא פלטפורמה חסרת תקדים למיליארדי ג'יגות של תוכן ויזואלי וטקסטואלי המופצים על ידי הגולשים החושפים את חייהם האישיים לכל מאן דבעי, וכל זאת במספר פעולות פשוטות ובסיסיות.

לכאורה, ימות המשיח של האינטרנט, מעוד כלי מדיה הוא הפך לעולם חברתי, קהילתי, גלובלי. אך האם הוא הגיע לשיאו? האם אנו נמצאים בפסגת ההר ומכאן תחול סטגנציה מתמשכת? האם רק שינוי טכנולוגי יכול להוביל את האינטרנט למהפכה נוספת?

איך האינטרנט יראה בעוד 15-20 שנה במישור החברתי-קהילתי? בהסתכלות אחורה נוכל לנסות לענות על השאלות הללו.

מאז ומתמיד יש ניסיון בקרב גופים שונים ברשת להקים מערך שלם קהילתי, המורכב מזהויות וירטואליות של הגולשים, ולמיינם תחת קבוצות חברתיות בעלות מכנה משותף. מלבד הערך השיווקי הטמון בכך, בשיקולי רייטינג וכדומה, יש פה ניסיון לעצב את הדור החדש של חווית הגלישה באינטרנט ואת הדרך שבה אנשים מתקשרים אחד עם השני דרך הרשת.

כאשר אני נכנס לאינטרנט, אני בין רגע מאבד את הזהות שלי והופך למישהו אחר, בעל אופי אחר, חברים אחרים, התנהגות חברתית אחרת. אתרים כמו MYSPACE העולמית, משחק הרשת SECOND LIFE ובישראל אתר SHOX כרגע מובילים את המהלכים הללו,גם אם טכנולוגית וביצועית הם רחוקים מלהיות מרשימים ואפקטיביים, הם מסמנים את המהפכה הבאה של הרשת - המהפכה החברתית, כזו שתשלים את המהפכה הקודמת שאפשרה לגולש להביע את עצמו ולא רק להיות מוזן במידע.

הגולשים כבר מודעים ליכולות של הרשת, מכירים את השחקנים הראשיים, יודעים להשתמש בטכנולוגיות השונות, גם אם ברמה הבסיסית ובסך הכול יודעים איך להביע את עצמם בצורה מספיק טובה בכדי שהמהפכה תצא לדרך. אחד החסמים למהפכה היא הרמה הטכנולוגית. הרשת איננה מפותחת דיה בכדי שהשינוי המיוחל יצא לדרך ולמעשה כל ניסיון להקדים את המאוחר ידעך כמו אותה חברה ישראלית שציינתי בפתח הדברים.

סביר להניח ש-SHOX ו-MYSPACE עוד יעברו שינוים מקיפים או שינוי מתכונתי, כל זאת במידה וישרדו ואף SECOND LIFE שהיא אולי הגורם הקרוב ביותר לחזון זה, מספקת רק דוגמית לאיך הרשתות החברתיות בעתיד יראו.

כאשר הרשת תעבור שלב אבולוציוני נוסף ומשמעותי שיאפשר טכנולוגית מעבר מהיר יותר של מידע, פלטפורמה פשוטה יותר וידידותית יותר, אז המהפכה תהיה רק עניין של זמן עד שמשקיע נבון יעלה על הגל ויזכה בכל הקופה.

מכאן הדמיון יכול לקחת אותנו רחוק מאד. דמיינו עולם וירטואלי המורכב מקהילות של מאסות של גולשים בעלי זהויות שונות וירטואליות עם כללים נוקשים לקבלה והיררכיה חברתית מסודרת, המאורגנים לפי נושאים ותחומי עניין - כנופיות אינטרנט הדומות למאפיות של היום, סמלים ודגלים כשל מדינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות