רשתות חברתיות - עידן חדש

אם בעבר האינטרנט היה ספק מידע שמאפשר לקבל מרחב פעולה בבחירת התכנים, היום הוא פלטפורמה חסרת תקדים לתוכן ויזואלי וטקסטואלי המופצים על ידי הגולשים החושפים את חייהם האישיים לכל מאן דבעי. מנפלאות המהפכה החברתית ברשת
גלעד אלסטר |

אי שם בסוף שנות ה-90 הקימה חברה ישראלית קטנה פרויקט אינטראקטיבי חברתי מעניין שהתבסס על רעיון שעדיין היה בחיתוליו, ובעזרת הטכנולוגיה העדכנית ביותר של אותה תקופה - שפת התכנות הבסיסית HTML, הקימה את מערך הקהילות הווירטואליות הראשון בישראל.

התקופה היא תקופת החיבור האיטי, התפקיד העיקרי של האינטרנט הוא מידע, מידע ושוב מידע. קשרים חברתיים התנהלו באתרי צ'אטים ובפורומים בודדים שהיו ברובם מקצועיים. הדרך היחידה של הגולשים להביע את עצמם בצורה נרחבת יותר הייתה על ידי בניית "דפי בית" שלרוב היו איזוטריים, זכו לחשיפות מינימליות והיו בנויים בצורה מרושלת וחסרת עניין.

הרעיון היה חדשני ומרענן - לבנות מעין מדינה וירטואלית על גבי הרשת שתהיה מורכבת מערים ושכונות. כל גולש, לאחר הרשמה מהירה, היה יכול לבנות את "הבית" שלו – גרסה מתקדמת לדף בית, באחת השכונות שמוינו על פי נושאים כללים (מוזיקה, תוכניות טלוויזיה וכד'). הגולשים היו עורכים את "הבית" שלהם בעזרת טקסט ותמונות ומעדכנים אותו מדי פעם בפעם.

הפרויקט עשה את הבאזז הראשוני, החזיק מספר חודשים ואז החל לדעוך לאיטו. ה"בתים" נשארו מוזנחים, וחלק מהם נשאו כותרת ראשית בלבד.

מדוע הפרויקט נחל כשלון?

יש לזה רק הסבר אחד - חוסר בשלות של הרשת, הן מבחינת זמינות הטכנולוגיה, אופייה של הרשת באותה העת וחוסר תפיסת הגולשים את תפקידה של הרשת והפוטנציאל הגלום בה בכדי להפיץ רעיונות ותוכן אישיים.

כיום, מספר שנים אחרי, אנחנו חיים בעידן ה-WEB2.0, גרסה מתקדמת של האינטרנט שמשנה את כל חווית הגלישה ולוקחת אותו לכיוונים אחרים לחלוטין, אלה שמחזירים למפה את שיחת הרשתות החברתיות. אם בעבר האינטרנט היה ספק מידע שמאפשר לקבל מרחב פעולה בבחירת התכנים, היום הוא פלטפורמה חסרת תקדים למיליארדי ג'יגות של תוכן ויזואלי וטקסטואלי המופצים על ידי הגולשים החושפים את חייהם האישיים לכל מאן דבעי, וכל זאת במספר פעולות פשוטות ובסיסיות.

לכאורה, ימות המשיח של האינטרנט, מעוד כלי מדיה הוא הפך לעולם חברתי, קהילתי, גלובלי. אך האם הוא הגיע לשיאו? האם אנו נמצאים בפסגת ההר ומכאן תחול סטגנציה מתמשכת? האם רק שינוי טכנולוגי יכול להוביל את האינטרנט למהפכה נוספת?

איך האינטרנט יראה בעוד 15-20 שנה במישור החברתי-קהילתי? בהסתכלות אחורה נוכל לנסות לענות על השאלות הללו.

מאז ומתמיד יש ניסיון בקרב גופים שונים ברשת להקים מערך שלם קהילתי, המורכב מזהויות וירטואליות של הגולשים, ולמיינם תחת קבוצות חברתיות בעלות מכנה משותף. מלבד הערך השיווקי הטמון בכך, בשיקולי רייטינג וכדומה, יש פה ניסיון לעצב את הדור החדש של חווית הגלישה באינטרנט ואת הדרך שבה אנשים מתקשרים אחד עם השני דרך הרשת.

כאשר אני נכנס לאינטרנט, אני בין רגע מאבד את הזהות שלי והופך למישהו אחר, בעל אופי אחר, חברים אחרים, התנהגות חברתית אחרת. אתרים כמו MYSPACE העולמית, משחק הרשת SECOND LIFE ובישראל אתר SHOX כרגע מובילים את המהלכים הללו,גם אם טכנולוגית וביצועית הם רחוקים מלהיות מרשימים ואפקטיביים, הם מסמנים את המהפכה הבאה של הרשת - המהפכה החברתית, כזו שתשלים את המהפכה הקודמת שאפשרה לגולש להביע את עצמו ולא רק להיות מוזן במידע.

הגולשים כבר מודעים ליכולות של הרשת, מכירים את השחקנים הראשיים, יודעים להשתמש בטכנולוגיות השונות, גם אם ברמה הבסיסית ובסך הכול יודעים איך להביע את עצמם בצורה מספיק טובה בכדי שהמהפכה תצא לדרך. אחד החסמים למהפכה היא הרמה הטכנולוגית. הרשת איננה מפותחת דיה בכדי שהשינוי המיוחל יצא לדרך ולמעשה כל ניסיון להקדים את המאוחר ידעך כמו אותה חברה ישראלית שציינתי בפתח הדברים.

סביר להניח ש-SHOX ו-MYSPACE עוד יעברו שינוים מקיפים או שינוי מתכונתי, כל זאת במידה וישרדו ואף SECOND LIFE שהיא אולי הגורם הקרוב ביותר לחזון זה, מספקת רק דוגמית לאיך הרשתות החברתיות בעתיד יראו.

כאשר הרשת תעבור שלב אבולוציוני נוסף ומשמעותי שיאפשר טכנולוגית מעבר מהיר יותר של מידע, פלטפורמה פשוטה יותר וידידותית יותר, אז המהפכה תהיה רק עניין של זמן עד שמשקיע נבון יעלה על הגל ויזכה בכל הקופה.

מכאן הדמיון יכול לקחת אותנו רחוק מאד. דמיינו עולם וירטואלי המורכב מקהילות של מאסות של גולשים בעלי זהויות שונות וירטואליות עם כללים נוקשים לקבלה והיררכיה חברתית מסודרת, המאורגנים לפי נושאים ותחומי עניין - כנופיות אינטרנט הדומות למאפיות של היום, סמלים ודגלים כשל מדינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.