רשתות חברתיות - עידן חדש
אי שם בסוף שנות ה-90 הקימה חברה ישראלית קטנה פרויקט אינטראקטיבי חברתי מעניין שהתבסס על רעיון שעדיין היה בחיתוליו, ובעזרת הטכנולוגיה העדכנית ביותר של אותה תקופה - שפת התכנות הבסיסית HTML, הקימה את מערך הקהילות הווירטואליות הראשון בישראל.
התקופה היא תקופת החיבור האיטי, התפקיד העיקרי של האינטרנט הוא מידע, מידע ושוב מידע. קשרים חברתיים התנהלו באתרי צ'אטים ובפורומים בודדים שהיו ברובם מקצועיים. הדרך היחידה של הגולשים להביע את עצמם בצורה נרחבת יותר הייתה על ידי בניית "דפי בית" שלרוב היו איזוטריים, זכו לחשיפות מינימליות והיו בנויים בצורה מרושלת וחסרת עניין.
הרעיון היה חדשני ומרענן - לבנות מעין מדינה וירטואלית על גבי הרשת שתהיה מורכבת מערים ושכונות. כל גולש, לאחר הרשמה מהירה, היה יכול לבנות את "הבית" שלו – גרסה מתקדמת לדף בית, באחת השכונות שמוינו על פי נושאים כללים (מוזיקה, תוכניות טלוויזיה וכד'). הגולשים היו עורכים את "הבית" שלהם בעזרת טקסט ותמונות ומעדכנים אותו מדי פעם בפעם.
הפרויקט עשה את הבאזז הראשוני, החזיק מספר חודשים ואז החל לדעוך לאיטו. ה"בתים" נשארו מוזנחים, וחלק מהם נשאו כותרת ראשית בלבד.
מדוע הפרויקט נחל כשלון?
יש לזה רק הסבר אחד - חוסר בשלות של הרשת, הן מבחינת זמינות הטכנולוגיה, אופייה של הרשת באותה העת וחוסר תפיסת הגולשים את תפקידה של הרשת והפוטנציאל הגלום בה בכדי להפיץ רעיונות ותוכן אישיים.
כיום, מספר שנים אחרי, אנחנו חיים בעידן ה-WEB2.0, גרסה מתקדמת של האינטרנט שמשנה את כל חווית הגלישה ולוקחת אותו לכיוונים אחרים לחלוטין, אלה שמחזירים למפה את שיחת הרשתות החברתיות. אם בעבר האינטרנט היה ספק מידע שמאפשר לקבל מרחב פעולה בבחירת התכנים, היום הוא פלטפורמה חסרת תקדים למיליארדי ג'יגות של תוכן ויזואלי וטקסטואלי המופצים על ידי הגולשים החושפים את חייהם האישיים לכל מאן דבעי, וכל זאת במספר פעולות פשוטות ובסיסיות.
לכאורה, ימות המשיח של האינטרנט, מעוד כלי מדיה הוא הפך לעולם חברתי, קהילתי, גלובלי. אך האם הוא הגיע לשיאו? האם אנו נמצאים בפסגת ההר ומכאן תחול סטגנציה מתמשכת? האם רק שינוי טכנולוגי יכול להוביל את האינטרנט למהפכה נוספת?
איך האינטרנט יראה בעוד 15-20 שנה במישור החברתי-קהילתי? בהסתכלות אחורה נוכל לנסות לענות על השאלות הללו.
מאז ומתמיד יש ניסיון בקרב גופים שונים ברשת להקים מערך שלם קהילתי, המורכב מזהויות וירטואליות של הגולשים, ולמיינם תחת קבוצות חברתיות בעלות מכנה משותף. מלבד הערך השיווקי הטמון בכך, בשיקולי רייטינג וכדומה, יש פה ניסיון לעצב את הדור החדש של חווית הגלישה באינטרנט ואת הדרך שבה אנשים מתקשרים אחד עם השני דרך הרשת.
כאשר אני נכנס לאינטרנט, אני בין רגע מאבד את הזהות שלי והופך למישהו אחר, בעל אופי אחר, חברים אחרים, התנהגות חברתית אחרת. אתרים כמו MYSPACE העולמית, משחק הרשת SECOND LIFE ובישראל אתר SHOX כרגע מובילים את המהלכים הללו,גם אם טכנולוגית וביצועית הם רחוקים מלהיות מרשימים ואפקטיביים, הם מסמנים את המהפכה הבאה של הרשת - המהפכה החברתית, כזו שתשלים את המהפכה הקודמת שאפשרה לגולש להביע את עצמו ולא רק להיות מוזן במידע.
הגולשים כבר מודעים ליכולות של הרשת, מכירים את השחקנים הראשיים, יודעים להשתמש בטכנולוגיות השונות, גם אם ברמה הבסיסית ובסך הכול יודעים איך להביע את עצמם בצורה מספיק טובה בכדי שהמהפכה תצא לדרך. אחד החסמים למהפכה היא הרמה הטכנולוגית. הרשת איננה מפותחת דיה בכדי שהשינוי המיוחל יצא לדרך ולמעשה כל ניסיון להקדים את המאוחר ידעך כמו אותה חברה ישראלית שציינתי בפתח הדברים.
סביר להניח ש-SHOX ו-MYSPACE עוד יעברו שינוים מקיפים או שינוי מתכונתי, כל זאת במידה וישרדו ואף SECOND LIFE שהיא אולי הגורם הקרוב ביותר לחזון זה, מספקת רק דוגמית לאיך הרשתות החברתיות בעתיד יראו.
כאשר הרשת תעבור שלב אבולוציוני נוסף ומשמעותי שיאפשר טכנולוגית מעבר מהיר יותר של מידע, פלטפורמה פשוטה יותר וידידותית יותר, אז המהפכה תהיה רק עניין של זמן עד שמשקיע נבון יעלה על הגל ויזכה בכל הקופה.
מכאן הדמיון יכול לקחת אותנו רחוק מאד. דמיינו עולם וירטואלי המורכב מקהילות של מאסות של גולשים בעלי זהויות שונות וירטואליות עם כללים נוקשים לקבלה והיררכיה חברתית מסודרת, המאורגנים לפי נושאים ותחומי עניין - כנופיות אינטרנט הדומות למאפיות של היום, סמלים ודגלים כשל מדינה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
