רשתות חברתיות - עידן חדש

אם בעבר האינטרנט היה ספק מידע שמאפשר לקבל מרחב פעולה בבחירת התכנים, היום הוא פלטפורמה חסרת תקדים לתוכן ויזואלי וטקסטואלי המופצים על ידי הגולשים החושפים את חייהם האישיים לכל מאן דבעי. מנפלאות המהפכה החברתית ברשת
גלעד אלסטר |

אי שם בסוף שנות ה-90 הקימה חברה ישראלית קטנה פרויקט אינטראקטיבי חברתי מעניין שהתבסס על רעיון שעדיין היה בחיתוליו, ובעזרת הטכנולוגיה העדכנית ביותר של אותה תקופה - שפת התכנות הבסיסית HTML, הקימה את מערך הקהילות הווירטואליות הראשון בישראל.

התקופה היא תקופת החיבור האיטי, התפקיד העיקרי של האינטרנט הוא מידע, מידע ושוב מידע. קשרים חברתיים התנהלו באתרי צ'אטים ובפורומים בודדים שהיו ברובם מקצועיים. הדרך היחידה של הגולשים להביע את עצמם בצורה נרחבת יותר הייתה על ידי בניית "דפי בית" שלרוב היו איזוטריים, זכו לחשיפות מינימליות והיו בנויים בצורה מרושלת וחסרת עניין.

הרעיון היה חדשני ומרענן - לבנות מעין מדינה וירטואלית על גבי הרשת שתהיה מורכבת מערים ושכונות. כל גולש, לאחר הרשמה מהירה, היה יכול לבנות את "הבית" שלו – גרסה מתקדמת לדף בית, באחת השכונות שמוינו על פי נושאים כללים (מוזיקה, תוכניות טלוויזיה וכד'). הגולשים היו עורכים את "הבית" שלהם בעזרת טקסט ותמונות ומעדכנים אותו מדי פעם בפעם.

הפרויקט עשה את הבאזז הראשוני, החזיק מספר חודשים ואז החל לדעוך לאיטו. ה"בתים" נשארו מוזנחים, וחלק מהם נשאו כותרת ראשית בלבד.

מדוע הפרויקט נחל כשלון?

יש לזה רק הסבר אחד - חוסר בשלות של הרשת, הן מבחינת זמינות הטכנולוגיה, אופייה של הרשת באותה העת וחוסר תפיסת הגולשים את תפקידה של הרשת והפוטנציאל הגלום בה בכדי להפיץ רעיונות ותוכן אישיים.

כיום, מספר שנים אחרי, אנחנו חיים בעידן ה-WEB2.0, גרסה מתקדמת של האינטרנט שמשנה את כל חווית הגלישה ולוקחת אותו לכיוונים אחרים לחלוטין, אלה שמחזירים למפה את שיחת הרשתות החברתיות. אם בעבר האינטרנט היה ספק מידע שמאפשר לקבל מרחב פעולה בבחירת התכנים, היום הוא פלטפורמה חסרת תקדים למיליארדי ג'יגות של תוכן ויזואלי וטקסטואלי המופצים על ידי הגולשים החושפים את חייהם האישיים לכל מאן דבעי, וכל זאת במספר פעולות פשוטות ובסיסיות.

לכאורה, ימות המשיח של האינטרנט, מעוד כלי מדיה הוא הפך לעולם חברתי, קהילתי, גלובלי. אך האם הוא הגיע לשיאו? האם אנו נמצאים בפסגת ההר ומכאן תחול סטגנציה מתמשכת? האם רק שינוי טכנולוגי יכול להוביל את האינטרנט למהפכה נוספת?

איך האינטרנט יראה בעוד 15-20 שנה במישור החברתי-קהילתי? בהסתכלות אחורה נוכל לנסות לענות על השאלות הללו.

מאז ומתמיד יש ניסיון בקרב גופים שונים ברשת להקים מערך שלם קהילתי, המורכב מזהויות וירטואליות של הגולשים, ולמיינם תחת קבוצות חברתיות בעלות מכנה משותף. מלבד הערך השיווקי הטמון בכך, בשיקולי רייטינג וכדומה, יש פה ניסיון לעצב את הדור החדש של חווית הגלישה באינטרנט ואת הדרך שבה אנשים מתקשרים אחד עם השני דרך הרשת.

כאשר אני נכנס לאינטרנט, אני בין רגע מאבד את הזהות שלי והופך למישהו אחר, בעל אופי אחר, חברים אחרים, התנהגות חברתית אחרת. אתרים כמו MYSPACE העולמית, משחק הרשת SECOND LIFE ובישראל אתר SHOX כרגע מובילים את המהלכים הללו,גם אם טכנולוגית וביצועית הם רחוקים מלהיות מרשימים ואפקטיביים, הם מסמנים את המהפכה הבאה של הרשת - המהפכה החברתית, כזו שתשלים את המהפכה הקודמת שאפשרה לגולש להביע את עצמו ולא רק להיות מוזן במידע.

הגולשים כבר מודעים ליכולות של הרשת, מכירים את השחקנים הראשיים, יודעים להשתמש בטכנולוגיות השונות, גם אם ברמה הבסיסית ובסך הכול יודעים איך להביע את עצמם בצורה מספיק טובה בכדי שהמהפכה תצא לדרך. אחד החסמים למהפכה היא הרמה הטכנולוגית. הרשת איננה מפותחת דיה בכדי שהשינוי המיוחל יצא לדרך ולמעשה כל ניסיון להקדים את המאוחר ידעך כמו אותה חברה ישראלית שציינתי בפתח הדברים.

סביר להניח ש-SHOX ו-MYSPACE עוד יעברו שינוים מקיפים או שינוי מתכונתי, כל זאת במידה וישרדו ואף SECOND LIFE שהיא אולי הגורם הקרוב ביותר לחזון זה, מספקת רק דוגמית לאיך הרשתות החברתיות בעתיד יראו.

כאשר הרשת תעבור שלב אבולוציוני נוסף ומשמעותי שיאפשר טכנולוגית מעבר מהיר יותר של מידע, פלטפורמה פשוטה יותר וידידותית יותר, אז המהפכה תהיה רק עניין של זמן עד שמשקיע נבון יעלה על הגל ויזכה בכל הקופה.

מכאן הדמיון יכול לקחת אותנו רחוק מאד. דמיינו עולם וירטואלי המורכב מקהילות של מאסות של גולשים בעלי זהויות שונות וירטואליות עם כללים נוקשים לקבלה והיררכיה חברתית מסודרת, המאורגנים לפי נושאים ותחומי עניין - כנופיות אינטרנט הדומות למאפיות של היום, סמלים ודגלים כשל מדינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.