מגיפת השפעת הפוקדת אותנו גם החורף ובגדול, גורמת שוב לתורים ארוכים בבתי המרקחת. על מנת לייעל את ההמתנה, יצא משרד הבריאות במאי 2005 בחוק חדש המאפשר מכירת תרופות ללא מרשם (OTC) גם ברשתות השיווק והפארם ללא צורך בהמתנה לאישור הרוקח. כך גם מקובל ברוב העולם המערבי.

כפי שאנחנו קונים שמפו ולחם, אמורים היו להצטרף לרשימת הקניות גם משככי כאבים, סירופ לשיעול ומשחות למיניהן. חברת נובארטיס הבינלאומית משווקת גם בארץ מספר תרופות ללא מרשם, הנחשבות למובילות במכירות בשוק זה. בין התרופות ניתן למצוא את וולטרן אמולג'ל להקלה בכאבי גב ושרירים; פניסטיל ג'ל להקלה בעקיצות יתוש וגירודים; אוטריוין - תרסיס להקלה על גודש באף ולמיסיל - תכשיר נגד פטריות.

בראיון בלעדי ל-Bizportal משוכנע טים קרנקו, מנכ"ל נובארטיס ישראל, כי לא רחוק היום בו תתקדם נובארטיס מהמקום השני בשוק ה-OTC בישראל ותחליף את ענקית התרופות המקומית - טבע , המובילה את השוק בארץ.

"ודאי שיבוא היום בו נעקוף את טבע בשוק ה-OTC", אומר קרנקו, "נובארטיס העולמית היא אחת מחברות הפארמצטיקה הגדולות עם מחזור שנתי של 32 מיליארד דולר ומחזור מחקר ופיתוח גדול מאד שמתקרב, אגב, למחזור הכולל של טבע. בקצב גידול מרשים ואגרסיבי וכמו בנובארטיס גדלה בעולם - כך היא תגדל גם בארץ".

שוק ה-OTC בעולם עומד על מחזור מכירות של כ-70 מיליארד. קרנקו טוען, כי עם קצב גידול של 20 עד 25 אחוז הוא יגיע בשנת 2010 ל-80 מיליארד דולר. בישראל שוק ה-OTC מהווה כ-12% מכלל שוק התרופות בארץ ומגיע ל-200 מיליון דולר מכירות בשנה, כאשר כלל השוק לתרופות נע בסביבות מיליארד וחצי דולר.

סופר פארם מובילה בתחום ה-OTC

תרופות הדגל של נובארטיס מוכרות לצרכן בעיקר מפרסומים בטלוויזיה ורדיו. קרנקו טוען, כי נובארטיס היא שחקן פעיל בפרסום, אך נושא הפרסום לא השתנה כתוצאה מהחוק החדש ולא חל שינוי מהותי בתקציבי הפרסום, למרות התחרות במיצוב המוצרים בין החברות המתחרות. "המדיניות של נובארטיס", אומר קרנקו, "אינה לעודד צריכה את תרופות ללא מרשם אלא להציע את התרופות. עצם העובדה שאנחנו על המדף, מאפשרת זמינות המוצרים".

עם כניסתו של החוק החדש, השקיעו רשתות הפארם והשיווק, כל אחת לפי בחירתה, בהקצאת שטחי מדף לתרופות ללא מרשם, אולם נראה כי עדיין אימוץ השינוי הינו איטי לעומת המגמה העולמית.

קרנקו מאשר זאת ומסביר, כי ישנה מגמה, בעיקר באירופה, לפתיחת השוק, בעיקר בכיוון של דה-רגולציה. "ישראל אימצה בגדול את המודל האנגלי, אבל עדיין המדינות הבולטות בתחום הפתיחות הן ארה"ב, סינגפור, אוסטרליה ואנגליה".

ש: באילו רשתות שיווק ופארם בישראל נרשמת הצלחה במכירות תרופות ה-OTC?

"ברוב הרשתות אימוץ השינוי הוא איטי והדרגתי. שתי הרשתות הבולטות באימוץ החוק החדש ועם התוצאות המספריות המשמעותיות הן רשתות הפארם - סופר פארם וניו-פארם. לעומתן, ברשתות השיווק כמו שופרסל והריבוע הכחול עדיין לא נרשם שינוי מהפכני, כמו גם בחנויות הנוחות Yellow של תחנת הדלק פז".

"כיום ישנם כ-100 עד 120 סניפים של רשתות מזון ועוד כ-200 עד 250 חנויות קטנות וקיוסקים למיניהם, המוכרים תרופות ללא מרשם. הגידול אינו חד - אך ישנה מגמה של גידול".

לשם השוואה, בבחינת החלוקה הגלובאלית במכירות תרופות ללא מרשם בבתי המרקחת למול רשתות הפארם והשיווק, 85% מהמכירות בשוק זה מתבצעות בתוך בתי המרקחת לעומת 15% מחוצה להם. לדברי קרנקו, ארה"ב מובילה את המכירה מחוץ לבית המרקחת בשוק ה-OTC עם 55% לעומת 45% בתוך בתי המרקחת. "גם המספרים בסינגפור דומים לאלה של ארה"ב. באנגליה המודל הוא 60% לבתי המרקחת מול 40% לרשתות השיווק. באוסטרליה - 70% רוכשים תרופות ללא מרשם בבתי המקרחת המסובסדים ו-30% מחוץ להם.

ש: כיצד ניתן להתרחב בשוק ה-OTC בארץ והאם ישתנה המחיר לצד הגידול?

"על מנת להתרחב, הזמינות צריכה לגדול לכיוון רשתות מזון גדולות. ככל שיהיו יותר נקודות מכירה, כך תהיה הצלחה של המהלך - וזה פונקציה של זמן. הצרכן צריך להתרגל לעובדה שכיום ניתן למצוא תרופות ללא מרשם גם בנקודות מכירה שאינן בתי מרקחת. סביר להניח שגידול בהיצע וכעבור זמן ירד גם המחיר של התרופות בשל התחרות וכחלק מהמהלך הכולל".

התחרות בשוק ה-OTC בארץ אינה מגיעה רק מחברות תרופות בינלאומיות כמו טבע, אלא גם מרשתות פארם, כדוגמת הסופר פארם, המשווקת תרופות ללא מרשם תחת פרייבט לייבל הנקרא "לייף". על כך אומר קרנקו: "התחרות קיימת לא רק בשוק התרופות אלא ברוב הקטגוריות הגדולות בתחום הריטייל. כל מתחרה נוגס, כמובן, מאותה עוגה, אך סך הכל אנחנו מובילים בקטגוריות הגדולות BY FAR עם אוטריוין בנתח שוק של 63%, פניסטיל אף גבוה מזה ולמיסיל עם נתח שוק של 24%".