היפוך בדולר: היציג עלה ל-4.225 ש' ביום האחרון בשנה

עלה 0.43% וסגר את 2006 בירידה שנתית של 8.2%. באתגר בבנק מזרחי-טפחות מעריכים, כי קיימים במשק אינדיקטורים שיבטיחו בקרוב את שער החליפין הקיים, בתוספת של אחוזים בודדים לכל היותר
שי פאוזנר |

לאחר פתיחה יציבה בבוקר - ברמה של 4.2075 אל מול השקל, עבר המטבע האמריקני להיסחר לאורך היום בשוק המט"ח הישראלי בעליה וסגר את היום האחרון בשוק זה השנה, בעליה של 0.43% מול השקל. שערו היציג נקבע ברמה של 4.225 שקלים לדולר. בכך מסיים הדולר את 2006 בירידה כוללת של 8.2%.

זאת, לאחר שאתמול נקבע הדולר היציג ברמה של 4.207 - ירידה של 0.43% מול שערו היציג ביום שלישי. בעולם שומר הדולר לאורך השעות האחרונות על עליה קלה של עד 0.15% מול האירו.

היורו סיכם את היום בעליה של 0.39% לרמה של 5.564 שקלים ליורו. בסיכום השנה עלה המטבע של האיחוד האירופי ב-2% מול השקל.

בבית ההשקעות פינוטק ציינו בבוקר, כי אתמול נסחר הדולר ביציבות כנגד העיקריים, זאת על רקע עלייה בבטחון הצרכן, "העלייה בבטחון הצרכן מרמזת כי הכלכלה האמריקאית במצב טוב יותר מהערכות קודמות", מצטטים בפינוטק אסטרטג מטבעות בכיר מארה"ב. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3165 אל מול האירו, סביב הרמות של 118.95 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9640 אל מול הסטרלינג.

מנגד אמרו כלכלני פינוטק, כי עדיין רווחת הדיעה בקרב כלכלנים רבים שלאור הביצועים הכלכליים המאכזבים של המשק האמריקאי בחודשים האחרונים הורדת ריבית בתחילת 2007 הינה בלתי נמנעת. לכך יש להוסיף, כי מתקבלים רמזים רבים מהבנק המרכזי באירופה (ECB) על העלאת ריבית וצמצום פער הריביות עם ארה"ב, לכן המסקנה המתקבלת היא התחזקות משמעותית של האירו אל מול הדולר בחודשים הקרובים.

ביפן, היין נסחר ברמות שפל אל מול הדולר והאירו, למרות ספקולציות לגבי העלאת ריבית לרמה של 0.5% עד לחודש מארס הקרוב. "המטבע היפני זקוק לתמיכה משמעותית מהבנק המרכזי אחרת ידרדר לשפל חדש", מצטטים אנשי פינוטק טריידר בכיר מיפן.

אתגר: אין צפי לשינוי בטווח הארוך

בסקירה שפרסמו כלכלני חברת אתגר – חברה לניהול תיקי השקעות של בנק מזרחי טפחות, לקראת סיכום השנהה - הם מעריכים, כי קיימים במשק הישראלי מספר אינדיקטורים כלכליים שיבטיחו את רמת שער החליפין הקיימת אולי בתוספת של אחוזים בודדים לכל היותר. "גם לאחר שתי ההפחתות האחרונות של 0.75 נקודות האחוז שער הדולר כיום נמוך בכ-1.8%-1.6% משערו טרם ההפחתה הראשונה", הם מזכירים.

בסקירת שלהם לקראת סוף השבוע בשוק המט"ח הם כותבים, כי "הפחתת הריבית החריגה, אינה משנה את המגמות וההתפתחויות בתחומי תנועות ההון לשוק המקומי, הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה ובוודאי לטווח הארוך יותר, את העודף בחשבון השוטף ואת פערי הריבית שבין אג"ח מקומיות לטווח עשר שנים ובין אג"ח אמריקאיות דומות".

יתירה מזו, לדעתם, בזמן הקרוב צפוי שפער זה יקטן לשיעור הנמוך מ-1% הפער כיום.

המגמה שאנו רואים בישראל, הבאה לידי ביטוי בגידול בהשקעות הזרות, בעודף ביצוא המתבטאים בעודף בחשבון השוטף, היא חלק מתופעה המגלה בחלק גדול מהשווקים המתעוררים, המלווה בהתחזקות המטבעות המקומיים ביחס לדולר. במדינות אלה בהן צריכה להתקיים פרמיית סיכון מדינה, ביחס לארה"ב או מדינות העולם המערבי, שערי הריבית של הבנקים המרכזיים נמוכים מזה של ריבית הפד אף בשיעורים הגבוהים מהפער הקיים בישראל – 0.75%, 0.75% - בקוריאה, 1.25% - בפולין, 1.75% במלזיה, ובצ'כיה פער של 2.75%.

לדעתם של כלכלני החברה נתוני הבסיס במשק הישראלי יביאו להמשך של זרימת הון גם ברמת הריבית הנוכחית של הבנק המרכזי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.