פישר: המלחמה העלתה מחירי המשכנתא
העובדה שאנו נמצאים היום במצב קשה לא אומרת לצערי שזו פעם אחרונה שאנו במצב קשה. אנו מדינה שחשופה מאוד לזעזועים, והם לא ייפסקו בעתיד. זה שהצלחנו לשמור על יציבות בזמן המלחמה נובע כתוצאה מהמדיניות הכלכלית שהונהגה לפני המלחמה". כך אמר הבוקר (ג') נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בנאום שנשא בוועדת הכספים בכנסת.
לדבריו, "שיעורי הצמיחה של המשק עד המחצית הראשונה לשנת 2006 הייתה מצוינת ועמדה על 5.7% בקצב שנתי, זוהי התאוששות מרשימה שלא המשיכה בזמן המלחמה". לדבריו, היינו סביב יעד האינפלציה שקבעה הממשלה שעמד על 1%-3% וב-12 החודשים האחרונים אנו עומדים על 2.2%. כלומר, למרות הצמיחה המהירה הצלחנו לשמור על יציבות מחירים.
לגבי שער החליפין, ציין הנגיד כי "אנו רואים יציבות מרשימה בשע"ח ואפילו ייסוף קטן בסוף המלחמה. לפני כשנה וחודשיים החלטנו לשים קץ לרצועה שהייתה בפועל משנת 1990 אבל זה כמעט ולא השפיע על יציבות השע"ח.
בנוגע לאבטלה, ציין הנגיד כי עד תחילת המלחמה הגיעה האבטלה לכ-9% וזה כמעט ולא השתנה. מה שכן קרה הוא שנוצר גידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה וגידול
במספר העובדים. כלומר, יותר אנשים חיפשו עבודה, נרשם גידול במספר העובדים אך זאת לצד הגידול בשיעור האבטלה. לדבריו, "אני מקוה ששיעור האבטלה יוסיף לרדת אבל מצד שני זה גם חשוב שיש יותר אנשים שמחפשים עבודה וחושבים שיוכלו למצוא".
בנוגע לשוק המניות, הדגיש הנגיד כי "אמנם נרשמה ירידה חדה מאוד של כ-8% בתחילת המלחמה, אולם אתמול שוק המניות חזר כמעט לרמה בו היה ערב המלחמה. ביחס לשווקים המתעוררים רואים שמצבנו דומה למה שקרה לשווקים המתעוררים ז"א שהבורסה הייתה יציבה, אבל עלתה פחות ביחס לבורסות אחרות בעולם כמו הנאסד"ק.
עם זאת, הנגיד הדגיש כי למרות שהשפעת המלחמה על הטווח הקצר היא שולית יחסית, בטווח הארוך נוצרה בעיה של חוסר וודאות לגבי עתיד המשק, שהביטוי לה הוא הפער שנוצר בעקבות המלחמה בין שיעור הריבית השקלי לאג"חים שחרים של 10 שנים ואג"ח דולריות של ממשלת ארה"ב. "בתחילת המלחמה הפער היה 1.25%, זה קפץ ל-1.6% בתחילת המלחמה וכיום הוא עומד על 1.75%. זה נשמע הבדל קטן- 0.5% מתחילת המלחמה עד עכשיו, אבל זה שינוי גדול וזה דבר שישפיע למשל על מחיר המשכנתאות".
חשוב לשמור על הכסף הישראלי
לדבריו, "שיעור הריבית של המשכנתאות מבוסס לא על ריבית של בנק ישראל אלא על ריבית של אג"ח ל-10 שנים. הפערים שנוצרו בין שיעורי הריביות מבטאים את החוסר וודאות בטווח הארוך, והדרך היחידה לצמצם את הפער היא להמשיך להוכיח לכולם שאנו משק יציב שאפשר להשקיע בו וזו הדרך היחידה להוריד אצת בפער הזה"
פישר הוסיף כי "נכון לעכשיו מצב המשק הישראלי הרבה יותר טוב ממה שציפיתי שיהיה אחרי חודש לחימה ביחס לשווקים הפיננסים. אני מקווה שנוכל להצדיק את האמון של כולם בשוק הפיננסי שלנו . מצד שני- לא רק הזרים חשובים. כל ישראלי יכול להשקיע בחו"ל. יש הרבה יותר כסף של ישראלים שיכול לצאת מהארץ מאשר כסף של זרים שיכול לצאת מהארץ ולכן חשוב לשמור על האמון לא רק של זרים, אלא גם של ישראלים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
