תיק הנגבי הגיע לבית המשפט: פרקליטות מחוז ירושלים הגישה הבוקר לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צחי הנגבי, בשל מעורבותו בפרשת המינויים הפוליטיים בעת שכיהן כשר במשרד לאיכות הסביבה. כתב אישום הוגש גם נגד מנכ"ל משרד איכות הסביבה באותה תקופה, שמואל הרשקוביץ.

כתב האישום, המשתרע על פני לא פחות מ-30 עמודים,

מזוז: כתב אישום נגד הנגבי

מזוז הודיע הבוקר ליו''ר הכנסת כי החליט להגיש כתב אישום נגד ח''כ הנגבי, בעבירות מרמה, קבלת שוחד, הפרת אמונים ומסירת עדות שקר, בפרשת המינויים במשרד לאיכות הסביבה

מייחס להנגבי עבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת שוחד בחירות, עדות שקר ושבועת שקר. בכתב האישום מתוארים כ-49 מינויים פוליטיים שביצע, לכאורה, הנגבי במשרד לאיכות הסביבה, וכן 12 מינויים בגופים הקשורים למשרדו.

"במהלך כהונתו במשרד לאיכות הסביבה, פעל הנאשם באופן מתוכנן ושיטתי, בעצמו ובאמצעות אחרים, להביא למינויים של חברי המרכז ומקורביהם למשרות ולתפקידים רבים ככל האפשר במשרד לאיכות הסביבה ובגופים הקשורים אליו, תוך פגיעה באפשרות של הציבור להתחרות על משרות ותפקידים אלה, ולעיתים מבלי להקפיד על כישוריהם ועל התאמתם לתפקיד", נכתב בכתב האישום.

נראה שמשפטו של הנגבי יהיה ארוך ומורכב. במהלך המשפט יזומנו להעיד לא פחות מ-321 עדי תביעה. הפרקליטות אף הגישה בקשה לקבוע למשפט הרכב מתוגבר בן שלושה שופטים, בשל רגישות המקרה.

הנגבי הגיב היום להגשת כתב האישום והביע תקווה כי "לאחר שנים של סחבת ועיכובים, יתקדם ההליך המשפטי בענייני בקצב הראוי". הנגבי הבהיר כי מבחינתו, "כתב האישום הוא חסר בסיס, וההליך המשפטי יוכיח כי לא נהגתי באופן שונה מהדרך בה נהגו עשרות שרים במשך עשרות שנים בעשרות הממשלות שכיהנו מאז קום המדינה".

גם בתנועה לאיכות השלטון התייחסו להגשת כתב אישום.

"יש בכתב האישום מסר עקרוני חשוב, לפיו הפיכת שירות הציבור לבנק למינויים וטובות הנאה למקורבים מהווה עבירה פלילית שיש להוקיעה", אמרה בתנועה. התנועה לאיכות השלטון היתה זו שהגישה לראשונה תלונה נגד ח"כ הנגבי ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בפרשה.

החלטתו של מזוז על הגשת כתב אישום התקבלה כבר מזמן, אולם הוא התנה זאת בעריכת שימוע להנגבי. השימוע נערך בסופו של דבר בתחילת חודש יולי בנוכחותם של פרקליט המדינה ופרקליט מחוז ירושלים. בסופו של דבר, לא התקבלו טענותיו של הנגבי בשימוע, וכתב האישום המקורי נשאר בעינו.

מזוז הורה על הגשת כתב האישום נגד הנגבי בעקבות המלצת המשטרה ולאחר שבפרקליטות הגיעו למסקנה כי יש די ראיות להרשעתו. עם פרסום הפרשה, עלתה לדיון ציבורי ומשפטי סוגיית התפטרותו מהממשלה, שעה שהתנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה כי יורה להנגבי להתפטר מתפקידו כשר ללא תיק.

עתירתה של התנועה זכתה לגיבוי מצדו של מזוז, הן בתשובה שהגיש לבג"ץ, בה ציין כי ראוי היה שהנגבי ייטול אחריות ויתפטר מתפקידו, למרות שאינו מחויב לעשות כן, והן בהתבטאות פומבית בכנס שעסק בשחיתות שלטונית. בג"ץ, שקבע בעבר כי שר או סגן שר שהוגש נגדו כתב אישום חייב להתפטר (פרשת דרעי ופנחסי), לא התערב הפעם.

בדוח מבקר המדינה, שם נחשפו המינויים הפוליטיים, קבע גולדברג שהנגבי מינה עשרות מחברי מרכז הליכוד ובני משפחותיהם לתפקידים במשרדו, "תוך העדפת אינטרסים פוליטיים-אישיים על פני האינטרס הציבורי".

חקירת המבקר החלה לאחר שסמוך לבחירות הפנימיות בליכוד, פורסם במפלגה עלון פנימי שקבע שהנגבי מחזיק בשיא במינוי חברי ליכוד. במסמך פורטו שמותיהם של 80 חברי מרכז ליכוד שמונו על ידי השר לתפקידים במשרד. בעלון הובאה גם תגובתו של הנגבי שאמר: "אני מודה באשמה".

בתום החקירה פרסם המבקר דוח חריף על התנהלותו של הנגבי. בין השאר נאמר שהשר מינה שניים ממקורביו לתפקידים בכירים - זהבה תנא לתפקיד יו"ר רשות נחל הקישון, ויוסף רענן לתפקיד יו"ר רשות נחל הירקון. עוד עולה מהדוח שמבין 50 מועמדים לתפקידי פיקוח במשטרה הירוקה - 43 היו חברי מרכז ליכוד או בני משפחותיהם. לשבעה מבין 10 העובדים שהתקבלו לעבודה, היתה זיקה פוליטית לשר.