שיא חדש: צחי הנגבי מואשם ב-61 מנויים פוליטיים
תיק הנגבי הגיע לבית המשפט: פרקליטות מחוז ירושלים הגישה הבוקר לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צחי הנגבי, בשל מעורבותו בפרשת המינויים הפוליטיים בעת שכיהן כשר במשרד לאיכות הסביבה. כתב אישום הוגש גם נגד מנכ"ל משרד איכות הסביבה באותה תקופה, שמואל הרשקוביץ.
כתב האישום, המשתרע על פני לא פחות מ-30 עמודים,
מזוז: כתב אישום נגד הנגבי
מזוז הודיע הבוקר ליו''ר הכנסת כי החליט להגיש כתב אישום נגד ח''כ הנגבי, בעבירות מרמה, קבלת שוחד, הפרת אמונים ומסירת עדות שקר, בפרשת המינויים במשרד לאיכות הסביבה
מייחס להנגבי עבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת שוחד בחירות, עדות שקר ושבועת שקר. בכתב האישום מתוארים כ-49 מינויים פוליטיים שביצע, לכאורה, הנגבי במשרד לאיכות הסביבה, וכן 12 מינויים בגופים הקשורים למשרדו.
"במהלך כהונתו במשרד לאיכות הסביבה, פעל הנאשם באופן מתוכנן ושיטתי, בעצמו ובאמצעות אחרים, להביא למינויים של חברי המרכז ומקורביהם למשרות ולתפקידים רבים ככל האפשר במשרד לאיכות הסביבה ובגופים הקשורים אליו, תוך פגיעה באפשרות של הציבור להתחרות על משרות ותפקידים אלה, ולעיתים מבלי להקפיד על כישוריהם ועל התאמתם לתפקיד", נכתב בכתב האישום.
נראה שמשפטו של הנגבי יהיה ארוך ומורכב. במהלך המשפט יזומנו להעיד לא פחות מ-321 עדי תביעה. הפרקליטות אף הגישה בקשה לקבוע למשפט הרכב מתוגבר בן שלושה שופטים, בשל רגישות המקרה.
הנגבי הגיב היום להגשת כתב האישום והביע תקווה כי "לאחר שנים של סחבת ועיכובים, יתקדם ההליך המשפטי בענייני בקצב הראוי". הנגבי הבהיר כי מבחינתו, "כתב האישום הוא חסר בסיס, וההליך המשפטי יוכיח כי לא נהגתי באופן שונה מהדרך בה נהגו עשרות שרים במשך עשרות שנים בעשרות הממשלות שכיהנו מאז קום המדינה".
גם בתנועה לאיכות השלטון התייחסו להגשת כתב אישום.
"יש בכתב האישום מסר עקרוני חשוב, לפיו הפיכת שירות הציבור לבנק למינויים וטובות הנאה למקורבים מהווה עבירה פלילית שיש להוקיעה", אמרה בתנועה. התנועה לאיכות השלטון היתה זו שהגישה לראשונה תלונה נגד ח"כ הנגבי ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בפרשה.
החלטתו של מזוז על הגשת כתב אישום התקבלה כבר מזמן, אולם הוא התנה זאת בעריכת שימוע להנגבי. השימוע נערך בסופו של דבר בתחילת חודש יולי בנוכחותם של פרקליט המדינה ופרקליט מחוז ירושלים. בסופו של דבר, לא התקבלו טענותיו של הנגבי בשימוע, וכתב האישום המקורי נשאר בעינו.
מזוז הורה על הגשת כתב האישום נגד הנגבי בעקבות המלצת המשטרה ולאחר שבפרקליטות הגיעו למסקנה כי יש די ראיות להרשעתו. עם פרסום הפרשה, עלתה לדיון ציבורי ומשפטי סוגיית התפטרותו מהממשלה, שעה שהתנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה כי יורה להנגבי להתפטר מתפקידו כשר ללא תיק.
עתירתה של התנועה זכתה לגיבוי מצדו של מזוז, הן בתשובה שהגיש לבג"ץ, בה ציין כי ראוי היה שהנגבי ייטול אחריות ויתפטר מתפקידו, למרות שאינו מחויב לעשות כן, והן בהתבטאות פומבית בכנס שעסק בשחיתות שלטונית. בג"ץ, שקבע בעבר כי שר או סגן שר שהוגש נגדו כתב אישום חייב להתפטר (פרשת דרעי ופנחסי), לא התערב הפעם.
בדוח מבקר המדינה, שם נחשפו המינויים הפוליטיים, קבע גולדברג שהנגבי מינה עשרות מחברי מרכז הליכוד ובני משפחותיהם לתפקידים במשרדו, "תוך העדפת אינטרסים פוליטיים-אישיים על פני האינטרס הציבורי".
חקירת המבקר החלה לאחר שסמוך לבחירות הפנימיות בליכוד, פורסם במפלגה עלון פנימי שקבע שהנגבי מחזיק בשיא במינוי חברי ליכוד. במסמך פורטו שמותיהם של 80 חברי מרכז ליכוד שמונו על ידי השר לתפקידים במשרד. בעלון הובאה גם תגובתו של הנגבי שאמר: "אני מודה באשמה".
בתום החקירה פרסם המבקר דוח חריף על התנהלותו של הנגבי. בין השאר נאמר שהשר מינה שניים ממקורביו לתפקידים בכירים - זהבה תנא לתפקיד יו"ר רשות נחל הקישון, ויוסף רענן לתפקיד יו"ר רשות נחל הירקון. עוד עולה מהדוח שמבין 50 מועמדים לתפקידי פיקוח במשטרה הירוקה - 43 היו חברי מרכז ליכוד או בני משפחותיהם. לשבעה מבין 10 העובדים שהתקבלו לעבודה, היתה זיקה פוליטית לשר.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
