המבקר: אולמרט חילק ג'ובים משיקולים פוליטיים
בראשית 2004 פעלה הנהלת משרד התמ"ת, בראשות השר אהוד אולמרט, לשינוי תקנון הרשות כדי שתאפשר לה גמישות רבה יותר במינוי יו"ר לרשות. לאחר שינוי התקנון עשתה הנהלת משרד התמ"ת שימוש ברשות ככר פעולה למינויים משיקולים פוליטיים ובהליך לא תקין - כך קובע מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, בוח חריף המתאר מינויים פוליטיים ברשות לעסקים קטנים ובינוניים, בתקופה בה ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כיהן כשר התמ"ת. ממשרד ראש הממשלה נמסר כי חלק מהפעולות נועדו ליעל את המערכת. ממצאי הדוח כבר הועברו ליועץ המשפטי לממשלה, זאת למרות העובדה שהרשות היא עמותה ואינה חלק רשמי ממשרד התמ"ת.
הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל הוקמה כעמותה רשומה בשנת 1994, על מנת ליישם את מדיניות הממשלה לעידוד עסקים קטנים, בין היתר באמצעות מרכזים לטיפוח יזמות והתקשרות עם פרויקטורים. על פי תקנון הרשות, בראשה עומדים יו"ר ומנכ"ל, ובמוסדותיה שותפים נציגים של הממשלה, של הארגונים הכלכליים ונציגי ציבור. תקציב הרשות ממומן במלואו על ידי משרד התמ"ת.
המבקר בדק אם בבסיס ההחלטה של הרשות להתקשר עם פרויקטורים שונים עמדו אינטרסים פוליטיים, ובאיזו מידה היתה הנהלת משרד התמ"ת מעורבת במינויים ברשות. הביקורת העלתה כי בראשית שנת 2004 פעלה הנהלת משרד התמ"ת, בראשות השר שעמד בראשה, אהוד אולמרט, והמנכ"ל, רענן דינור, לשינוי תקנון הרשות, כך שתתאפשר לה גמישות רבה יותר במינוי יו"ר לרשות ובהקצאת תקציבים.
"בדרך זו", כותב המבקר, "הגדילה הנהלת המשרד את יכולתה לנהל את ענייני הרשות ולשלוט בה. לאחר שינוי התקנון, עשתה הנהלת המשרד שימוש ברשות ככר פעולה למינויים משיקולים פוליטיים ובתהליך לא תקין". המבקר מוסיף כי הנהלת משרד התמ"ת הוסיפה משרה של סמנכ"לית ברשות, ופעלה למינוי מועמדת מטעמה למשרה זו.
ביחס לשינוי התקנון, נמסר אמש ממשרד ראש הממשלה שהנהלת משרד התמ"ת אכן פעלה לשינוי התקנון וזאת כדי ליישם את מסקנותיו של דוח בדיקה חיצוני, שנכתב על ידי יועצת ארגונית בכירה והצביע על ליקויים קשים בפעילות הרשות בתקופות קודמות. "מסקנותיה של היועצת הארגונית התוו את הבסיס לפעילותם של היועץ המשפטי של משרד התמ"ת ושל היועץ המשפטי של הרשות לעסקים קטנים בשינוי בתקנון. שינויים אלו באו אך ורק כדי לייעל את עבודת הרשות, ולאפשר בקרה טובה יותר על פעילויותיה, ולא נועדו לקדם כל מטרה אחרת", נמסר ממשרד ראש הממשלה.
ועדת הבדיקה פסלה – הוועד המנהל מינה
שמה של אותה מועמדת, עו"ד לילך נחמיה, שמונתה בסופו של דבר לסמנכ"לית הרשות, עלה קודם לכן כמועמדת לשמש נציגת ציבור בדירקטריון של חברה ממשלתית. אולם הוועדה הציבורית לבדיקת מינויים (ועדת רביבי) מצאה כי איננה כשירה לכהן בתפקיד, זאת נוכח זיקה אישית ופוליטית ובשל מחסור בכישורים מתאימים. למרות דברים אלה, אישר הוועד המנהל של הרשות לעסקים קטנים ובינוניים את מינויה של נחמיה לתפקיד הסמנכ"לית, יחד עם מינויו של מנכ"ל הרשות.
על כך כותב המבקר כי אמנם הרשות היא עמותה, והמינויים בה אינם טעונים אישור ועדת רביבי, אך "החלטת ועדת רביבי לדחות את המינוי של נחמיה כדירקטורית בחברה ממשלתית, מלמדת שבמינוי הסמנכ"לית, על פי עמדת ועדת רביבי, יש חשש לזיקה אישית ופוליטית". לדבריו, "האמור לעיל, נוסף על העובדה שהסמנכ"לית מונתה ללא הליך תחרותי ושוויוני, ובהתחשב בלוח הזמנים ובהשתלשלות העניינים, מעלה את החשש כי הנהלת משרד התמ"ת פעלה לאיוש המשרה במועמדת בעלת זיקה אישית ופוליטית, כפי שהועלה בשעתו בוועדת רביבי".
לדעת המבקר, על הרשות להיערך כך שבעתיד יובטח כי כל מידע רלוונטי יובא לידיעתה לפני ביצוע מינויים מסוג זה. בתצהיר שהגישה נחמיה למשרד המבקר, סיפרה כי היו"ר לשעבר וחבר לשעבר בוועד המינהל ברשות המליצו למנותה לתפקיד הסמנכ"ל. נחמיה לא מסרה למשרד המבקר מי בהנהלת משרד התמ"ת פעל למינויה ומשרד המבקר לא הצליח למצוא במסמכי הרשות ובמסמכי משרד התמ"ת אזכור בדבר הכוונה להוסיף את המשרה ולאיישה.
בתגובה לסעיף, נמסר ממשרד ראש הממשלה שמי שיזם את הוספת משרת הסמנכ"לית היה הוועד המנהל של הרשות, אשר דרש זאת מפורשות. "לאור העובדה שדרישות הנהלת משרד התמ"ת בנושא הבקרה התקציבית על הרשות נענו, לא ראתה ההנהלה סיבה להתערב בהחלטות ניהוליות מסוג זה, שהיו סבירות והגיוניות", נכתב.
הועסקו פרויקטורים שהיו חברי מרכז ליכוד
המבקר מצא כי לאחר כניסתה של הסמנכ"לית לתפקידה, החלה הרשות להפעיל כמה פרויקטים חדשים. לצורך הפעלתם, שכרה נחמיה את שירותיהם של פרויקטורים, שעל פי ממצאי המבקר, היו חברים במרכז מפלגת הליכוד, מפלגתו של שר התמ"ת דאז אולמרט.
שניים מהם התמודדו על תפקיד במזכירות הליכוד, ובדיקת המבקר העלתה כי שכירת השלושה נעשתה בתהליך לא שוויוני ולא תקין. "מהממצאים שהובאו לעיל עולה כי בהליכי הבחירה של שלושת הפרויקטורים ובהפעלתם נפלו פגמים מהותיים", כתב המבקר. "עובדה זו, בצירוף הזיקה הפוליטית לשר, מעלה חשש כי שיקולים פוליטיים עמדו בבסיס בחירתם".
עוד קודם למינוי הסמנכ"לית וכחמישה חודשים לאחר מינויו לתפקיד, הזמין מנכ"ל המשרד, רענן דינור, באוגוסט 2003, דוח ארגוני על הרשות. לדבריו, משום שהתרשם "שהרשות, בהנהלתה דאז, אינה פועלת באופן הראוי", וכי ממצאי טיוטת הדוח "הצביעו על ליקויים רבים וקשיים בהתנהלות הרשות". בטיוטת הדוח, שעסק בתקופת כהונתה של דליה איציק כשרת משרד התמ"ת, נקבע שהרשות לא זכתה להכרה מלאה כארגון המרכזי המוביל את העשייה בתחום העסקים הקטנים, בעיקר עקב נגע המינויים הפוליטיים שפשה בו.
בטיוטה, מתוארת הרשות כ"חצר אחורית למינויים פוליטיים", בשל קיום נורמה של יצירת מקומות תעסוקה ברשות עם תפקידים בלתי נחוצים וברורים וכל זאת כדי להעסיק מספר עובדים שכישרונם היחיד היה קרבתם לצלחת.
"משרד התמ"ת הגביר את השפעתו על המינויים"
המבקר מציין כי למרות כל מה שנכתב בדוח האבחון, "במקום לחזק את המנגנונים האמורים לשמש לבקרה על הרשות ולפעול למיגור תופעת המינויים הפוליטיים ברשות, יזמה הנהלת משרד התמ"ת, בראשות השר אולמרט והמנכ"ל דינור, שינויים בתקנון הרשות שהגבירו את השפעת השר על קביעת תקציב הרשות ועל מינוי היו"ר". תשובתו של דינור לדברים הייתה כי השינויים נועדו לאפשר לרשות פעילות תקינה ויעילה.
משרד המבקר העביר את ממצאי הביקורת ליועץ המשפטי לממשלה ולנציב שירות המדינה. משרד המשפטים הודיע כי יבחן את הדרכים המשפטיות האפשריות לתיקון הליקויים שהתגלו ולסגירת הפרצות במנגנוני הפיקוח. נציב שירות המדינה מסר כי אין לנציבות כל נגיעה לפעולות הרשות. בתשובת החשב הכללי נאמר כי מאחר והרשות היא זרוע ממלכתית שפעילותה ממומנת מכספי ציבור, מן הראוי שיתקיימו בה העקרונות העומדים בייסוד המכרז הציבורי.
"על היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה והחשב הכללי (חשכ"ל), לתת דעתם על המתכונת הארגונית של הרשות, המאפשרת את עקיפת 'שומרי הסף', על הכשלים בפעילות הרשות בכל הנוגע לגיוס עובדים ומנהלי פרויקטים ועל השימוש שעשו בה בכירים בהנהלת משרד התמ"ת כדי להיטיב עם מקורבים פוליטיים למפלגתו של אולמרט", נכתב בדוח מבקר המדינה. "כמו כן, עליהם לבדוק אם תופעות דומות לאלה שהועלו בביקורת קיימות בעמותות אחרות הממומנות מכספי משרד הממשלה, ואם כן, לפעול למיגורן".
בלשכתו של מזוז אמרו כי ממצאי הדוח טרם הועברו לידיהם. הרשות לעסקים קטנים: המלצות המבקר יושמו
הרשות לעסקים קטנים ובינוניים הודיעה כי יישמה את המלצות המבקר והכניסה נהלים חדשים המתייחסים לקבלת כוח אדם וקיום מכרזים כמקובל בשירות הציבורי. הרשות הרחיבה בתוכנית העבודה משנת 2004–2005 את תחומי הפעילות והאחריות. התוכנית כוללת יוזמות חקיקה וגיבוש מדיניות, מחקרים ופרויקטים חדשים, המתייחסים גם לאוכלוסיות ממוקדות כגון: הורים יחידים ונשים, המגזר החרדי, המגזר הלא יהודי, חיילים משוחררים, אסירים, מוגבלים ועוד.
כבר בבסיס העבודה של 2004 ועל פי המלצה של משרד התמ"ת ערכה הרשות שינוי מבני וארגוני שהסתמך על מומחים חיצוניים. כמו כן, הפעילה הרשות שירותיהם של 14 פרויקטורים לתקופות זמן קצובות, כדי לבצע את הפעולות השונות.
הרשות גיבשה תוכנית עבודה, קבעה מטרות ויעדים ופעלה להכנסתם של פרויקטורים לתקופות זמן קצרות. לאורך כל קיום הפרויקט מנהלת הרשות מעקב ובקרה. אם פרויקט אינו מספק את התפוקות שהציבה הרשות, אזי נסגר הפרויקט ואנשיו משוחררים מעבודתם.
לגבי שלושת הפרויקטורים אליהם מתייחס הדוח, מדגישה הרשות כי הפסיקה את עבודתם של שניים מהם כבר לפני יותר משנה. ברשות אומרים כי ימשיכו לפעול לקידום המטרות והיעדים שנקבעו בתוכניות העבודה, תוך יישום הערות הביקורת והעמידה בעקרונות העומדים בייסוד השירות הציבורי.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה שלהנהלת משרד התמ"ת לא הייתה מעורבות בתהליך שכירת שלושת הפרויקטורים, למעט חוות דעת שהתבקש למסור מנכ"ל המשרד על מר שמעון משה. "חוות הדעת הסתמכה על פעילותו של מר שמעון משה להקמת מרכז תעסוקה למוגבלים בקריית מלאכי, כאשר ראוי לציין, שחוות דעת דומה נתן גם מנכ"ל הג'וינט", נכתב בתגובה מטעם המשרד.
בנוסף, מנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר אמר בתגובה לטענות המבקר כי הוא המליץ על העסקתו של אחד הפרויקטורים לאחר שבדק את עבודתו והחליט כי מדובר באיש מתאים וראוי. באשר למינויים של פרויקטורים אחרים, אמר רענן דינור כי משרד התמ"ת לא התערב במינויים.
