ח"כים בוועדת הכלכלה רוצים עוד חצי שנה של חריגות

"אף עסק לא יפול או יפגע כתוצאה מהחלת הוראת איסור החריגה ממסגרת האשראי", כך אמר היום יואב להמן, המפקח על הבנקים, במסגרת דיון ועדת הכלכלה בנוגע להחלת הוראת מסגרות האשראי לגבי עסקים. להמן הוסיף: "הבנקים אשר מכבדים כיום חיובים בחריגות יוכלו בעתיד לכבד חיובים דומים בסכומים זהים של משיכות ובלבד שיעמידו לעסקים או למשקי הבית מסגרת מתאימה לצורך זה".

להמן אמר עוד, כי "אם יגביל הבנק את גובה האשראי לעסק, ברמה הנמוכה מן הרמה המקסימלית העומדת לרשותו היום (כולל החריגות), הרי זה יהיה משום שהבנק שינה מדיניותו ביחס לאותו עסק או לקוח ובלי שום קשר להוראה או יישומה".

בדיון השמיעו כמה מהח"כים ביקורת קשה על הדרך בה פעל בנק ישראל עד כה, בעניין האיסור. הח"כ משה כחלון מהליכוד היה הבולט בין המבקרים ואמר, כי יש להפריד בין היחס של הבנקים בעניין זה למשקי הבית לעומת ייחסם לעסקים. כחלון אמר, כי הבנקים גובים עמלות מוגזמות מלקוחות על חתימת הסכם החריגה. מדובר לדבריו, בעמלות שהכניסו לבנקים עד כה כחצי מיליארד שקל.

בקרב רוב החברים בוועדה נשמעו היום דרישות להאריך שוב את מועד הכנת השוק לאיסור החריגה. ההערכה היא, כי הוועדה תדחוף לדחייה של חצי שנה נוספת עד לתחילת אכיפת האיסור.

בהתייחס לדרישות וההצעות לדחות את תחולת ההוראה לעסקים קטנים, אמר המפקח, כי אין צורך בכך ולכן אין בכוונת בנק ישראל לדחות את תחולת ההוראה. להמן הסביר כי הבנקים יוכלו להעמיד לרשות עסקים שיימצאו בחריגה ב-1 ביולי מסגרת חד צדדית ולו לתקופה קצובה ,אשר תאפשר את המשך פעילותם השוטפת. יחד עם זאת הזהיר המפקח שעדיף ללקוחות שלא להסתמך על אפשרות זו שניתנה בהוראה, לבנק, להעמיד להם מסגרת חד צדדית, משום שהבנק לא מחויב לעשות זאת ועל כן הם עלולים להיקלע לקשיים אם לא יסדירו במועד, מסגרת מתאימה לצרכיהם.

המפקח ציין בדיון, כי הסדרה מבעוד מועד של המסגרת תאפשר ללקוח לשפר את תנאי המסגרת , תחסוך בעמלות ובריביות ותמנע הוצאות מיוצרות הכרוכות בהחזרי חיובים וצ'קים. "גם לקוחות אשר לא הצליחו להתמקח ולהשיג את התנאים המיטביים עבורם עד ה-1 ביולי יוכלו לעשות זאת בהמשך ואף לנצל את ההסדרים החדשים שנקבעו להקלת המעבר מבנק לבנק אם ימצאו תנאים משופרים בבנק שאחר.

המפקח הדגיש בדיון, כי ההוראה נועדה להסיר אי וודאות קשה אשר קיימת כיום בקרב הלקוחות באשר לכיבוד הבנק את חיוביהם, להסדיר את הניהול הבנקאי התקין ולשפר את מוסר התשלומים במשק.