רווחי דיסקונט נחתכו ב-83% - הסתכמו בכ-27 מיליון ש'

בניטרול הפרשות בגין מכירת גרעין השליטה בבנק ומנגד, ביטול ההפרשה לירידת ערך בגין ההשקעה בבנק הבינלאומי, הסתכם הרווח בכ-171 מיליון שקל
דרור איטח |

הבנק השלישי בגודלו במדינה - דיסקונט (דיסקונט א), מפרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיים לרבעון הראשון של 2006. רווחי הבנק ברבעון הראשון נחתכו בכ-83.4% והסתכמו בכ-27 מיליון שקל, לעומת 163 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2005. התשואה להון העצמי על בסיס שנתי הסתכמה בכ-1.6%, בניטרול האירועים הסתכמה התשואה על 10.6%.

הרווח הרבעוני הושפע מהוצאות מענק ששולם לעובדים בגין מכירת גרעין השליטה בבנק והשפעת הסכם השכר שנחתם בבנק על גידול בהתחייבויות בגין הפרשות לנלוות לשכר, בסך כולל של

317 מיליון שקל. מצד שני, הושפע הרווח מביטול ההפרשה לירידת ערך בגין ההשקעה בבנק הבינלאומי שנרשמה בשנת 2003 בהיקף של 173 מיליון שקל.

בנטרול השפעות אלו, הרווח הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-171 מיליון שקל, ירידה של 8.1% בהשוואה לרווח (בניטרול השפעות) של 186 מיליון ששקל ברבעון הראשון של 2005.

לדברי יו"ר דיסקונט, שלמה זהר: "הבנק ביצע לאחרונה מספר עסקאות מהותיות שביטויים החשבונאי יהיה ברבעונים הבאים ויאפשרו לדיסקונט להיות שחקן מרכזי בשוק הפנסיוני, וכן יביאו לגידול בהלימות ההון שיאפשר לדיסקונט לבסס עסקים קיימים ולבחון עסקים חדשים"

לדברי מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר: " השיפור בעסקי הבנק קרי הגידול באשראי לציבור, גידול בפקדונות הציבור, השיפור ברווח מפעולות מימון - לא קיבלו ביטוי מלא בשורת הרווח הנקי בשל אירועים הקשורים במכירת גרעין השליטה והסכם השכר עם העובדים"

הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון הראשון ב-889 מיליון שקל, לעומת 877 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 1.4%. ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ב-142 מיליון שקל, לעומת 129 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 10.1%. בבנק לבדו נרשמה ירידה בהפרשה לחובות מסופקים בשיעור של 17.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%: 




בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש נובמבר 2025 ב-0.6% והגיע ל-101.1 נקודות לעומת 100.5 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2025 = 100.0 נקודות). 

מתחילת השנה עלה מדד זה ב-5.0%.מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.7%.


ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5.3% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.1% וחומרים ומוצרים ב-2.6%.



מחירי הדירות ירדו ב-0.5%


מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.5%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.4%), צפון (0.2%-), חיפה (0.6%-), מרכז (0.4%-), תל אביב (1.1%-) ודרום (2.1%-). מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.4%.