רווחי דיסקונט נחתכו ב-83% - הסתכמו בכ-27 מיליון ש'

בניטרול הפרשות בגין מכירת גרעין השליטה בבנק ומנגד, ביטול ההפרשה לירידת ערך בגין ההשקעה בבנק הבינלאומי, הסתכם הרווח בכ-171 מיליון שקל
דרור איטח |

הבנק השלישי בגודלו במדינה - דיסקונט (דיסקונט א), מפרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיים לרבעון הראשון של 2006. רווחי הבנק ברבעון הראשון נחתכו בכ-83.4% והסתכמו בכ-27 מיליון שקל, לעומת 163 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2005. התשואה להון העצמי על בסיס שנתי הסתכמה בכ-1.6%, בניטרול האירועים הסתכמה התשואה על 10.6%.

הרווח הרבעוני הושפע מהוצאות מענק ששולם לעובדים בגין מכירת גרעין השליטה בבנק והשפעת הסכם השכר שנחתם בבנק על גידול בהתחייבויות בגין הפרשות לנלוות לשכר, בסך כולל של

317 מיליון שקל. מצד שני, הושפע הרווח מביטול ההפרשה לירידת ערך בגין ההשקעה בבנק הבינלאומי שנרשמה בשנת 2003 בהיקף של 173 מיליון שקל.

בנטרול השפעות אלו, הרווח הנקי ברבעון הראשון הסתכם בכ-171 מיליון שקל, ירידה של 8.1% בהשוואה לרווח (בניטרול השפעות) של 186 מיליון ששקל ברבעון הראשון של 2005.

לדברי יו"ר דיסקונט, שלמה זהר: "הבנק ביצע לאחרונה מספר עסקאות מהותיות שביטויים החשבונאי יהיה ברבעונים הבאים ויאפשרו לדיסקונט להיות שחקן מרכזי בשוק הפנסיוני, וכן יביאו לגידול בהלימות ההון שיאפשר לדיסקונט לבסס עסקים קיימים ולבחון עסקים חדשים"

לדברי מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר: " השיפור בעסקי הבנק קרי הגידול באשראי לציבור, גידול בפקדונות הציבור, השיפור ברווח מפעולות מימון - לא קיבלו ביטוי מלא בשורת הרווח הנקי בשל אירועים הקשורים במכירת גרעין השליטה והסכם השכר עם העובדים"

הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון הראשון ב-889 מיליון שקל, לעומת 877 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 1.4%. ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ב-142 מיליון שקל, לעומת 129 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 10.1%. בבנק לבדו נרשמה ירידה בהפרשה לחובות מסופקים בשיעור של 17.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".