רווח נקי של 18.7 מיליון שקל לבנק אוצר החייל ברבעון

שיעור תשואת הרווח הנקי להון העצמי המשוקלל, בהתחשב בהנפקת ההון ובהפחתת חלוקת הדיבידנד הגיע ברבעון הראשון ל-13.2%. ההפרשה לחובות מסופקים ירדה בשיעור של 20.8%
דרור איטח |

בנק אוצר החייל שהשליטה בו נמכרה בתחילת השנה לבנק הבינלאומי בראשות צדיק בינו, מפרסם הבוקר את תוצאותיו הכספיים לרבעון הראשון של 2006. בהם מציג הבנק גידול חד ברווח הנקי לרמה של 18.7 מיליון שקל, לעומת רווח של 10 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2005, עלייה בשיעור של 87%.

הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון הראשון ב-84.8 מיליון שקל, לעומת 70.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 19.8%. העלייה משתקפת בעיקר בהכנסות מפעילות במגזר השקלי הלא צמוד ומפעילות במט"ח.

שיעור תשואת הרווח הנקי להון העצמי המשוקלל, בהתחשב בהנפקת ההון ובהפחתת חלוקת הדיבידנד הגיע ברבעון הראשון של שנת 2006 ל-13.2%, בהשוואה ל-7.1% ברבעון הראשון של שנת 2005. שיעור תשואת ההון העצמי ללא הפחתת הדיבידנד הגיע ברבעון הראשון ל-8.6%.

ההפרשה לחובות מסופקים ירדה בשיעור של 20.8% והסתכמה ב-1.9 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה. זאת לעומת הפרשה בגובה של 2.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2005,

ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון הראשון ב-50.2 מיליון שקל, בהשוואה ל-45.2 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2005, גידול של 11.1%. עיקר הגידול נרשם בהכנסות מעמלות מטיפול באשראי ובהכנסות מפעילות בשוק ההון.

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון הראשון ב-98.9 מיליון שקל, בהשוואה ל-92.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2005, גידול בשיעור של 6.6%, אשר נבע בעיקרו מגידול בהוצאות השכר.

ההון העצמי הסתכם ביום 31 במרץ 2006 ב-584.5 מיליון שקל, בהשוואה ל-646.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. נזכיר כי בחודש ינואר 2006 חילק הבנק לבעלי מניות דיבידנד בסך 430 מיליון שקל. כמו כן השקיעו בעלי המניות בהון הבנק 350 מיליון שקל בדרך של הנפקת מניות רגילות.

יחס ההון לנכסי סיכון עמד ביום 31 במרץ 2006 על 10.06%, לעומת 11.03% ביום 31 בדצמבר 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.