השקת תעודות סל וגאופוליטיקה תומכים בסחורות
אני בטוחה ששמעתם או קראתם בזמן האחרון לא פעם את הביטוי "שוק הסחורות". הכותרות המלוות את הפריחה בשוק ששנים רבות לא משך כל כך הרבה תשומת לב, מביאה אותו לפיתחו של כל משקיע בארה"ב, בהצעות שונות ומשונות (בחלקן) לרכוש כלי השקעה בסחורות במגוון רחב של סוגים.
נראה כאילו גם אצלנו הסחף מתחיל, ובתי השקעות כבר מתחרים בינהם על לקוחות למוצרים אקזוטיים שהם מפתחים בתחום זה.
דרך אחת בטוחה להשיג עליות בשוק הסחורות היא ליצור תעודת סל. ברוב המקרים הדבר יוצר ביקושים הגוברים על ההיצעים, ומתעורר חשש שלא תהיה אספקה מספקת של תעודות לכל דורש. עקרונית, כלים פיננסיים מסוג זה מעוררים את תיאבון המשקיעים להשקעות אקזוטיות, כמקור תשואה בעל סיכון נמוך, יחסית. בפועל, נוצרים ביקושים החורגים מהנורמה המנפחים את ערך הסחורה.
לאחרונה, בתי השקעות מובילים בעולם, כמו בארקליס הבריטי למשל, יצאו לשוק עם תעודות סל המשקיעות ישירות במטילי זהב. אלו מאוכסנים בכספות עבור המשקיעים, שיכולים כעת להתפאר בעובדה שהם מחזיקים בזהב.
כשמחפשים את הסיבות לפעילות סביב המתכת היקרה - מגלים, כי בשנה החולפת עלו מחירי הזהב לשיאים שלא נראו כ-25 שנה, בין היתר, בגלל תעודות סל שהוצגו לשוק. מתחילת השנה עלה מחיר הזהב בכ-13.7% וכעת הוא נסחר במחיר של 596 דולר לאונקיה. בשבוע שעבר הגיע מחיר אונקיית זהב ל-600 דולר, מחיר הסגירה הגבוה מאז שנת 1980. המגמה בשוק ממשיכה להיות שוורית, שכן סוחרים רבים מצפים להמשך עליות לרמות של 700 דולר השנה.
לאחרונה, עלה מחיר הזהב ב-1.25% במסחר אלקטרוני. מה שמזין את האופטימיות ברמת המקרו, היא עבודה שהדולר נחלש, הריבת העולה, וכן נרשמת ירידה בכמויות הזהב הנכרה מול עליה בדרישה מכיוון אסיה.
מעניין לראות, כי אפקט תעודות הסל הגיע גם לכסף - הכוונה למתכת הכסופה ולא למטבעות והשטרות בהם אנו משלמים על מוצרים ושירותים. בארקליס שהוזכר כבר, הגיש לאחרונה בקשה להשקת תעודת סל על הכסף. הבקשה אושרה על ידי רשות ניירות ערך האמריקנית, וכעת השוק כולו דרוך לקראת אישור המסחר בבורסת ה-AMEX. לאור ההשקה העומדת בפתח, הכסף נסחר ברמות שיא של 22 שנה, ומאז תחילת השנה עלה ב-37% וחצה את רמת 12 דולר לאונקיה.
ואם אנחנו כבר בסחורות, אי אפשר שלא לדבר על נפט.
חוזה הנפט למסירה במאי ירד אתמול משיא של חודשיים ונסגר על 67.39 דולר לחבית. המתיחות הפוליטית הגבוהה ששוררת לאחרונה בניגריה גרמה, בין היתר, לעליה המחודשת שהגיעה שוב קרוב לשיא כל הזמנים. התגברות המתיחות בין מדינות המערב לאירן על רקע חידוש מאמציה להעשרת אורניום אף הם תמכו במחירי נפט עולים.
בעקבות הצהרת חברת הנפט הבריטית של, כי יצור 120,000 חביות נפט ביום שהופסק בגלל איום המורדים הניגרים יחזור לפעילות, השוק עבר לירידה. גם התבטאויות של אופ"ק לגבי המשך יצור נפט ברמות נוכחיות ללא קיצוצים הרגיע את השוק.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
