בנק ישראל: המט"ח הושפע בפברואר בעיקר מהזרים

כך לפי דו"ח שפרסם בנק ישראל על סיכום פעילות המשק במט"ח בחודש פברואר. במהלך החודש פחת השקל מול הדולר בשיעור של כאחוז אחד ומול הסל בשיעור של כמחצית האחוז
ענת שגב |

בנק ישראל סיכם היום את פעילות המשק במט"ח בחודש פברואר 2006. מנתונים שפרסמה מחלקת פעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל עולה כי במהלך פברואר פוחת השקל מול הדולר בשיעור של כאחוז אחד ומול הסל בשיעור של כמחצית האחוז.

הפיחות בשער החליפין התרחש בשבוע הראשון של החודש, ואילו בהמשך שמר שער החליפין על רמה יציבה מסביב לשער של 4.70 שקל לדולר.

סיכון שער החליפין, כפי שהוא נמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, שמר על יציבות ברמה נמוכה יחסית של כ-5.5%.

בנק ישראל מציינים, כי התנהלות השער בתחילת החודש הושפעה בעיקר מפעילות קצרת טווח של תושבי חוץ, הכוללת מימושים של אג"ח בבורסה בת"א ורכישת מט"ח באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים. מנגד נמשכה רכישת המניות בבורסה.

במקביל, מכר הסקטור העסקי בשבוע זה מט"ח ופעל כגורם מייצב. בהמשך החודש שמר כאמור שער החליפין על רמה יציבה והושפע בעיקר מהמגמות ארוכות הטווח, בהם, המשך יצוא ההון של משקי בית באמצעות צבירה בקרנות נאמנות המשקיעות במניות זרות, בהיקף של כחצי מיליארד דולר, המשך יצוא הון לחו"ל של המשקיעים המוסדיים, בסך של כ-220 מיליוני דולרים ומנגד יבוא הון ארוך טווח של תושבי חוץ באמצעות המשך ההשקעות הישירות וההשקעות במניות בבורסה בת"א בסך של כ-250 מיליוני דולרים.

עוד נמסר ממחלקת פעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל, כי בקרב משקי הבית ניכרת התגברות בקצב הצבירה בקרנות נאמנות המתמחות בהשקעה בחו"ל שהחלה עוד באמצע 2005. הצבירה בחודשיים הראשונים של 2006, מגיעה לכ-900 מיליוני דולרים, ומשתווה בגודלה לצבירה ב-2005 כולה, כאשר רוב הפעילות מתרכזת בקרנות המשקיעות במניות בשווקים שונים בעולם. זאת, תוך מכירת קרנות נאמנות שקליות.

תופעה זו מתרחשת כנראה על רקע של הזדמנויות השקעה בחו"ל ובעיקר במזרח אסיה וכחלק מתהליך התאמת תיקים לאור ביטול הפלית המס שגרמה בעבר להעדפת השקעות בארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.