לאומי מכר ליורק את פסגות תמורת 1.35 מיליארד שקל

בנק לאומי מכר את פסגות אופק ליורק קפיטל מנג'מנט. יו"ר קבוצת לאומי איתן: הקבוצה הרוכשת ידועה ומוכרת כקבוצה מקצועית ואמינה, וההסכם שהושג הוגן לכל הצדדים
שרות Bizportal |

בנק לאומי הודיע היום (ב') כי חתמה על הסכם עקרונות לפיו למכירת בית ההשקעות פסגות אופק ליורק קפיטל מנג'מנט

(York Capital Management) בתמורה ל-1.350 מיליארד שקל.

פסגות אופק אשר נוסד בשנת 1963, מנהל נכסים בהיקף של כ-28 מיליארד שקל. פסגות אופק עוסקת במגוון תחומים ופעילויות בשוק ההון, דוגמת ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול תיקים וברוקראז', ומוצרים פיננסיים מתקדמים.

מהבנק נמסר כי הרכישה בוצעה במסגרת הליך מכירה מתוכנן, הוגן ושקוף, שארך כשבוע ימים, במסגרתו נמכרו קופות הגמל של לאומי ובית ההשקעות פסגות אופק, כאמור. בהליך מכירת הנכסים של קבוצת לאומי, כמתחייב מ'חוק בכר', לוותה קבוצת לאומי על ידי בנק ההשקעות 'גולדמן זאקס, ועורכת הדין דליה טל.

'פסגות מנהלי קרנות נאמנות', נוסדה בשנת 1990, ונחשבת לחברת קרנות הנאמנות המובילה בישראל. פסגות מנהלת כ-19.5 מיליארד שקל ב-58 קרנות נאמנות שונות. בלאומי מסרו כי יורק קפיטל מנג'מנט (יורק), היא קרן השקעות בינלאומית, שבסיסה בניו-יורק, ומנהלת נכסים בהיקף של כשבעה מיליארד דולר. יורק מתמחה בהשקעה בחברות איכותיות, ציבוריות ופרטיות כאחד, ובאגרות חוב.

מנכ"ל לאומי, גב' גליה מאור, ציינה כי, ההסכם שהושג משקף את ההערכה הרבה לה זוכה חברת 'פסגות-אופק' בשוק ההון. עוד אמרה כי "אנו בלאומי משוכנעים, כי הלקוחות ימשיכו להנות מניהול מקצועי ברמה גבוהה." אנו גאים בצוות העובדים והמנהלים של פסגות אופק אשר השכיל להפוך את החברה למובילה בתחומה".

יורק נוסדה בשנת 1991, על ידי ג'יימס ג. דיינן ולה משרדים בניו-יורק ובלונדון. מאז הוקמה, קרנות ההשקעה של יורק השיגו תשואה שנתית ממוצעת העולה על 17% בקרן המובילה, ותשואה שנתית העולה על 21% בשאר הקרנות.

דן שוורץ, מנהל ההשקעות הראשי וממיסדי יורק, השוהה בישראל אמר כי "ההשקעה בפסגות אופק משקפת את ההשקעה הגדולה ביותר של הקרן בישראל. השקעה זו משקפת את ההערכה הגבוהה ואת הבטחון של יורק בכלכלת ישראל ככלל, ובפסגות אופק לקוחותיה, הנהלתה ועובדיה, בפרט."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.45%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.