לאומי מכר ליורק את פסגות תמורת 1.35 מיליארד שקל
בנק לאומי הודיע היום (ב') כי חתמה על הסכם עקרונות לפיו למכירת בית ההשקעות פסגות אופק ליורק קפיטל מנג'מנט
(York Capital Management) בתמורה ל-1.350 מיליארד שקל.
פסגות אופק אשר נוסד בשנת 1963, מנהל נכסים בהיקף של כ-28 מיליארד שקל. פסגות אופק עוסקת במגוון תחומים ופעילויות בשוק ההון, דוגמת ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול תיקים וברוקראז', ומוצרים פיננסיים מתקדמים.
מהבנק נמסר כי הרכישה בוצעה במסגרת הליך מכירה מתוכנן, הוגן ושקוף, שארך כשבוע ימים, במסגרתו נמכרו קופות הגמל של לאומי ובית ההשקעות פסגות אופק, כאמור. בהליך מכירת הנכסים של קבוצת לאומי, כמתחייב מ'חוק בכר', לוותה קבוצת לאומי על ידי בנק ההשקעות 'גולדמן זאקס, ועורכת הדין דליה טל.
'פסגות מנהלי קרנות נאמנות', נוסדה בשנת 1990, ונחשבת לחברת קרנות הנאמנות המובילה בישראל. פסגות מנהלת כ-19.5 מיליארד שקל ב-58 קרנות נאמנות שונות. בלאומי מסרו כי יורק קפיטל מנג'מנט (יורק), היא קרן השקעות בינלאומית, שבסיסה בניו-יורק, ומנהלת נכסים בהיקף של כשבעה מיליארד דולר. יורק מתמחה בהשקעה בחברות איכותיות, ציבוריות ופרטיות כאחד, ובאגרות חוב.
מנכ"ל לאומי, גב' גליה מאור, ציינה כי, ההסכם שהושג משקף את ההערכה הרבה לה זוכה חברת 'פסגות-אופק' בשוק ההון. עוד אמרה כי "אנו בלאומי משוכנעים, כי הלקוחות ימשיכו להנות מניהול מקצועי ברמה גבוהה." אנו גאים בצוות העובדים והמנהלים של פסגות אופק אשר השכיל להפוך את החברה למובילה בתחומה".
יורק נוסדה בשנת 1991, על ידי ג'יימס ג. דיינן ולה משרדים בניו-יורק ובלונדון. מאז הוקמה, קרנות ההשקעה של יורק השיגו תשואה שנתית ממוצעת העולה על 17% בקרן המובילה, ותשואה שנתית העולה על 21% בשאר הקרנות.
דן שוורץ, מנהל ההשקעות הראשי וממיסדי יורק, השוהה בישראל אמר כי "ההשקעה בפסגות אופק משקפת את ההשקעה הגדולה ביותר של הקרן בישראל. השקעה זו משקפת את ההערכה הגבוהה ואת הבטחון של יורק בכלכלת ישראל ככלל, ובפסגות אופק לקוחותיה, הנהלתה ועובדיה, בפרט."
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
