שוורץ שוקי הון: הדולר הופך לאפיק מעניין לישראלים
בבית ההשקעות שוורץ שוקי הון מעריכים כי התחזקות הדולר בעולם מתחילת השנה, וההתחזקותו שלו מול השקל, הנובעת לדבריהם - בעיקר בשל ההתחזקות העולמית, ועליית הריבית הדולרית, תוך השוואתה לריבית הקצרה בישראל - הופכות את אפיק ההשקעה הזה למעניין עבור המשקיע הישראלי.
בשוורץ שוקי הון מזכירים שבשנים האחרונות, כאשר התשואה הדולרית הייתה נמוכה ומנגד התשואה על האפיקים השקליים הייתה גבוהה, ותוך כדי כך חל שיפור דרמטי בכלכלה המקומית, שבמהלכו ירדה פרמיית הסיכון של ישראל, דבר שהוביל לכניסת משקיעים זרים – כל אלו גרמו לכך שהאפיק הדולרי לא היה אטרקטיבי עבור המשקיע הישראלי, תמונה זו כאמור משתנה כעת.
בשנים עברו, אפיק ההשקעה הסחיר העיקרי בדולר האמריקני עבור המשקיע הישראלי היה הגלבוע - אגרות חוב שהונפקו ע"י הממשלה. בנוסף נסחרו בבורסה נגזרים על על הדולר, שהפעילות בהן הינה של השחקנים היותר מקצוענים בשוק. באותן שנים ההשקעה באג"ח בחו"ל לא הייתה כדאית, בגלל עמלות גבוהות וסכומי פעילות מינימלים, סיבות הרלוונטיות גם היום, במיוחד, למשקיע הפרטי. אך גם בשל פערי מיסוי לטובת השקעות בארץ. הנפקת הגלבוע על ידי הממשלה הופסקה בשנת 2001 וזאת כחלק ממדיניות האוצר.
הסיבות להפסקת הנפקת הגלבוע היו: רצונו של משרד האוצר לפתח את הרכיב השקלי הלא צמוד בחוב הכולל, הליברליזציה בשוק המט"ח שפתחה בפני הישראלים את האפשרות לרכוש באופן חופשי נכסים במט"ח באמצעות הבנקים, הברוקרים ונציגי הבנקים הזרים בישראל הקטינה את הצורך, לדעת, האוצר בהזרמת מכשירים פיננסים מסוג הגלבוע.
טיעון נוסף של האוצר היה שהנפקת גלבוע כמוה כמכירת דולרים והתערבות בשוק המט"ח ,דבר ממנו רצתה להימנע במסגרת הליברליזציה כמקובל במדינות המפותחות.
במהלך השנים מאז הפסקת הנפקת הגלבועים, נפדו מרבית הסדרות הקיימות, וכעת נותרה רק סדרה אחת של גלבוע ממשלתי. בד בבד תפסו את מקומן של האג"ח הדולריות הממשלתיות, מספר לא קטן של אגרות חוב קונצרניות המדורגות בדרוגים גבוהים מאד וכן תעודות פקדון המהוות אלטרנטיבות השקעה מאד מעניינות בימים אלו.
אגרות חוב אלו הינן בעלות סחירות גבוהה מאד (במקרים רבים לא נופלת מהסחירות שהייתה קיימת בגלבועים). דוגמאות לאג"חים כאלו הן תעודות הפקדון כגון: הדס, תכלית ופסגות תאלי. באגרות אלו קיים מנגנון שבו ניתן להמיר את האג"ח הדולר האמריקני בצרוף הריבית הצבורה. מנגנון זה גורם לכך שאיגרות חוב אלו נסחרות בהתאם להתנהגות הדולר בתוספת הריבית הצבורה.
הריבית ברוב האג"ח הללו היא ריבית משתנה על בסיס ליבור שבועי (למעט ההדס הרבעוני) בניכוי שיעור מסוים. מנגנון זה של ריבית משתנה בתדירות גבוהה הוא אטרקטיבי בתהליך של עליית ריבית כמו שקורה כעת. התנהגות אג"ח אלו בשנה האחרונה מראה שהן נותנות תשואת יתר על פני הדולר (בהתאם לריבית) וכן שסטיית התקן שלהן (5% בשנה האחרונה) דומה לסטיית התקן בדולר ובנגזרותיו.
דהיינו, רמת הסיכון, שהמשקיעים מייחסים להן וכפי שמתבטאת במסחר בהשקעה בהן לא גבוהה יותר מהסיכון בהשקעה בדולר. באג"ח אלו ניתן להשיג תשואות של כ-3.4% - 3.5% ברוטו וכ-2.9% נטו.
סוג נוסף של אג"ח דולריות אטרקטיביות אלו אג"ח מגובות ב- Notes שהונפקו לחברה המנפיקה כנגד תמורת ההנפקה על ידי בנקים בינלאומיים המדורגים בדרוג בינלאומי גבוה מאד, בדרך כלל דירוג של S&P.
האגרות הללו מגובות בנכסים כגון אג"ח דולרי של מדינת ישראל שנסחר בחו"ל ו/או אג"ח חברת חשמל שנסחר בחו"ל או תיק אג"ח זרות מדורג וכדומה. בסוג אגרות אלו ישנן אג"ח בריבית משתנה, בד"כ על בסיס ליבור חצי שנתי, וישנן אג"ח בריבית קבועה, על המשקיע במקרה זה לקחת בחשבון את סיכון הריבית - הגבוה יותר בריבית קבועה וככל שמשך החיים הממוצע של האגרת ארוך יותר.
באג"ח הללו ניתן להשיג תשואות ברוטו של בין 4% - 5%, תלוי כאמור במנגנון הריבית קבוע / משתנה, באורך האגרת ובדרוג ו-3.3% - 4.4% נטו. דוגמאות לאגרות חוב אלו הן: גלבוע (לא ממשלתי) גלובל פיננס 2 ו-3 וסדרות עדן א ו-ב. בסוג אג"ח אלו בד"כ הסחירות נמוכה יותר מתעודות הפקדון, אך עדיין סחירות גבוהה וכן סטיות התקן גבוהות יותר.
כל האג"ח שצוינו לעיל מדורגים בדרוגים גבוהים מאד (על ידי מעלות ו/או מדרוג ) בין +AA ל-AAA. כל אגרות החוב הללו הונפקו על ידי חברות אד הוק, היינו חברות ייעודיות שמטרותיהן היחידות הינן הנפקת האג"ח והתקשרויות עם בנקים לצורך קיום ההתחייבות על פי תנאי האג"ח.
בנוסף כבטחון לפרעון החוב קיימים שיעבודים קבועים ראשונים בדרגה על כל חשבונות המנפיקה וכן על ה-Notes ועל הנכסים המגבים. סדרות אג"ח אלו הן גדולות מאד.
בשוורץ שוקי הון מוסיפים שלמרות העליות האחרונות במחיר הדולר - אפיק ההשקעה הזה עדיין מעניין, גם בשל התשואה השוטפת הגבוהה, וגם כמרכיב הגנה מפני אי וודאות פוליטית, בטחונית.
מאת: מיכל פז אשכנזי
הכותבת הינה מנהלת יחידת מחקר בבית ההשקעות, שוורץ שוקי הון.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

האקדמיה הישראלית קופצת בדירוג היוקרתי - ת"א במקום השביעי בעולם
אוניברסיטת ת"א והטכניון נמצאים בעשירייה הראשונה במדד היזמות של בוגרי המוסדות האקדמיים בעולם של פיצ'בוק (PitchBook), לפני מוסדות אמריקאיים נחשבים ולפני כל אוניברסיטה זרה אחרת בעולם; בנוסף, 4 מוסדות אקדמיים נוספים נמצאים ברשימה היוקרתית של פיצ'בוק
אמנם בראש הרשימה, המבוססת על ניתוח נתוני העשור האחרון, עומדות האוניברסטאות
האמריקאות המוכרות, ברקלי (1), סטנפורד (2), הרווארד (3), פנסילבניה (4) ו־MIT (5), אך עצם הנוכחות של שני מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה, עם אוניברסיטת תל אביב במקום ה-7 העולמי והטכניון במקום העשירי, היא כבר חותמת להשפעה העולמית העצומה של המוסדות האקדמיים בישראל.
הדבר נכון שבעתיים אם מסתכלים על גודל האוכלוסיה. ורק כדי לסבר את האוזן, האוניברסיטה הבאה בדירוג שאינה אמריקאית היא אוניברסיטת טורונטו, שבמקום ה-17. זאת אומרת, שלא רק ביחס לאוכלוסיה המוסדות הישראליים הם בחזית העולמית, אלא גם באופן אבסולוטי, היכולת של המוסדות
האקדמיים להוציא הון אנושי שיתרגם את הידע שצבר לפרויקטים אמיתיים בעולם האמיתי היא הטובה בעולם.
בוגרי אוניברסיטת ת"א והטכניון גייסו יחד יותר מ-70 מיליארד דולר
אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להוביל בצמרת היזמות העולמית: 865 יזמים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, שהקימו 736 חברות במהלך העשור האחרון וגייסו הון בהיקף של 30 מיליארד דולר. בין חמש החברות הגדולות שהקימו בוגרי אוניברסיטת תל אביב מציינים בפיצ'בוק את החברות: Generate 4.3 מיליארד דולר, Lendbuzz 1.2 מיליארד דולר ו-Next Insurance 1.1 מיליארד דולר.
פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל אביב: "אוניברסיטת תל אביב גאה להמשיך ולהיות האוניברסיטה היזמית של מדינת ישראל. העובדה ששנה אחרי שנה מדד היזמות היוקרתי PitchBook מדרג את
אוניברסיטת תל אביב במקום השביעי בעולם והראשון מחוץ לארה"ב מהווה את ההוכחה הטובה ביותר למצוינות האקדמית באוניברסיטת תל אביב ולהיותה הקטר המוביל בהצמחת בוגרים יזמים שמייסדים חברות, מגייסים כסף מקרנות הון סיכון, ומצעידים קדימה את כלכלת ישראל".
מבחינת הטכניון, על פי PitchBook, בוגרי הטכניון (בכל התארים) הקימו יותר מאלף חברות, בהובלת כ-1,300 יזמים, שגייסו יותר מ-43 מיליארד דולר. ההצלחה בולטת במיוחד בקרב בוגרי התואר הראשון, שהקימו כ-670 חברות שגייסו יחד יותר מ-26 מיליארד דולר. בקטגוריית מוסדות בגודל דומה (בינוני - 15,001–29,999 סטודנטים), ניצב הטכניון במקום הראשון במזרח התיכון ובאסיה (בכל התארים) ובמקום החמישי בעולם בקרב בוגרי תואר ראשון.
- ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
- אוניברסיטת ת"א מקלה על הסטודנטים: אלו השינויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מיום הקמתו חרת הטכניון על דגלו את השילוב בין מדע בסיסי ומחקר יישומי," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "בוגרי הטכניון הם המנוע הכלכלי המרכזי של מדינת ישראל ואחראים במידה רבה ליצירתה של 'אומת הסטארטאפ' הישראלית. בשנים האחרונות הרחיב הטכניון והעמיק את לימודי היזמות לסטודנטים בתואר ראשון. t:hub, המרכז לחדשנות ויזמות בטכניון, תומך בסטודנטים ובקהילות נוספות בהגשמת רעיונותיהם היזמיים. T3, זרוע המסחור של הטכניון, מסייעת בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל מסחרי בטכניון ובחיבור החוקרים לתעשייה, לחברות וליזמים מובילים. פעילויות אלה מעודדות את היזמות בקרב קהילת הסטודנטים והחוקרים ומהדקות את הקשר בין הטכניון לתעשייה, אחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים שלנו כיום".