שוורץ שוקי הון: הדולר הופך לאפיק מעניין לישראלים

"מדובר באפיק מעניין, גם בשל התשואה השוטפת הגבוהה, וגם כמרכיב הגנה מפני אי וודאות פוליטית, בטחונית", מסבירה הכלכלנית מיכל פז אשכנזי מבית ההשקעות
מיכל פז אשכנזי |

בבית ההשקעות שוורץ שוקי הון מעריכים כי התחזקות הדולר בעולם מתחילת השנה, וההתחזקותו שלו מול השקל, הנובעת לדבריהם - בעיקר בשל ההתחזקות העולמית, ועליית הריבית הדולרית, תוך השוואתה לריבית הקצרה בישראל - הופכות את אפיק ההשקעה הזה למעניין עבור המשקיע הישראלי.

בשוורץ שוקי הון מזכירים שבשנים האחרונות, כאשר התשואה הדולרית הייתה נמוכה ומנגד התשואה על האפיקים השקליים הייתה גבוהה, ותוך כדי כך חל שיפור דרמטי בכלכלה המקומית, שבמהלכו ירדה פרמיית הסיכון של ישראל, דבר שהוביל לכניסת משקיעים זרים – כל אלו גרמו לכך שהאפיק הדולרי לא היה אטרקטיבי עבור המשקיע הישראלי, תמונה זו כאמור משתנה כעת.

בשנים עברו, אפיק ההשקעה הסחיר העיקרי בדולר האמריקני עבור המשקיע הישראלי היה הגלבוע - אגרות חוב שהונפקו ע"י הממשלה. בנוסף נסחרו בבורסה נגזרים על על הדולר, שהפעילות בהן הינה של השחקנים היותר מקצוענים בשוק. באותן שנים ההשקעה באג"ח בחו"ל לא הייתה כדאית, בגלל עמלות גבוהות וסכומי פעילות מינימלים, סיבות הרלוונטיות גם היום, במיוחד, למשקיע הפרטי. אך גם בשל פערי מיסוי לטובת השקעות בארץ. הנפקת הגלבוע על ידי הממשלה הופסקה בשנת 2001 וזאת כחלק ממדיניות האוצר.

הסיבות להפסקת הנפקת הגלבוע היו: רצונו של משרד האוצר לפתח את הרכיב השקלי הלא צמוד בחוב הכולל, הליברליזציה בשוק המט"ח שפתחה בפני הישראלים את האפשרות לרכוש באופן חופשי נכסים במט"ח באמצעות הבנקים, הברוקרים ונציגי הבנקים הזרים בישראל הקטינה את הצורך, לדעת, האוצר בהזרמת מכשירים פיננסים מסוג הגלבוע.

טיעון נוסף של האוצר היה שהנפקת גלבוע כמוה כמכירת דולרים והתערבות בשוק המט"ח ,דבר ממנו רצתה להימנע במסגרת הליברליזציה כמקובל במדינות המפותחות.

במהלך השנים מאז הפסקת הנפקת הגלבועים, נפדו מרבית הסדרות הקיימות, וכעת נותרה רק סדרה אחת של גלבוע ממשלתי. בד בבד תפסו את מקומן של האג"ח הדולריות הממשלתיות, מספר לא קטן של אגרות חוב קונצרניות המדורגות בדרוגים גבוהים מאד וכן תעודות פקדון המהוות אלטרנטיבות השקעה מאד מעניינות בימים אלו.

אגרות חוב אלו הינן בעלות סחירות גבוהה מאד (במקרים רבים לא נופלת מהסחירות שהייתה קיימת בגלבועים). דוגמאות לאג"חים כאלו הן תעודות הפקדון כגון: הדס, תכלית ופסגות תאלי. באגרות אלו קיים מנגנון שבו ניתן להמיר את האג"ח הדולר האמריקני בצרוף הריבית הצבורה. מנגנון זה גורם לכך שאיגרות חוב אלו נסחרות בהתאם להתנהגות הדולר בתוספת הריבית הצבורה.

הריבית ברוב האג"ח הללו היא ריבית משתנה על בסיס ליבור שבועי (למעט ההדס הרבעוני) בניכוי שיעור מסוים. מנגנון זה של ריבית משתנה בתדירות גבוהה הוא אטרקטיבי בתהליך של עליית ריבית כמו שקורה כעת. התנהגות אג"ח אלו בשנה האחרונה מראה שהן נותנות תשואת יתר על פני הדולר (בהתאם לריבית) וכן שסטיית התקן שלהן (5% בשנה האחרונה) דומה לסטיית התקן בדולר ובנגזרותיו.

דהיינו, רמת הסיכון, שהמשקיעים מייחסים להן וכפי שמתבטאת במסחר בהשקעה בהן לא גבוהה יותר מהסיכון בהשקעה בדולר. באג"ח אלו ניתן להשיג תשואות של כ-3.4% - 3.5% ברוטו וכ-2.9% נטו.

סוג נוסף של אג"ח דולריות אטרקטיביות אלו אג"ח מגובות ב- Notes שהונפקו לחברה המנפיקה כנגד תמורת ההנפקה על ידי בנקים בינלאומיים המדורגים בדרוג בינלאומי גבוה מאד, בדרך כלל דירוג של S&P.

האגרות הללו מגובות בנכסים כגון אג"ח דולרי של מדינת ישראל שנסחר בחו"ל ו/או אג"ח חברת חשמל שנסחר בחו"ל או תיק אג"ח זרות מדורג וכדומה. בסוג אגרות אלו ישנן אג"ח בריבית משתנה, בד"כ על בסיס ליבור חצי שנתי, וישנן אג"ח בריבית קבועה, על המשקיע במקרה זה לקחת בחשבון את סיכון הריבית - הגבוה יותר בריבית קבועה וככל שמשך החיים הממוצע של האגרת ארוך יותר.

באג"ח הללו ניתן להשיג תשואות ברוטו של בין 4% - 5%, תלוי כאמור במנגנון הריבית קבוע / משתנה, באורך האגרת ובדרוג ו-3.3% - 4.4% נטו. דוגמאות לאגרות חוב אלו הן: גלבוע (לא ממשלתי) גלובל פיננס 2 ו-3 וסדרות עדן א ו-ב. בסוג אג"ח אלו בד"כ הסחירות נמוכה יותר מתעודות הפקדון, אך עדיין סחירות גבוהה וכן סטיות התקן גבוהות יותר.

כל האג"ח שצוינו לעיל מדורגים בדרוגים גבוהים מאד (על ידי מעלות ו/או מדרוג ) בין +AA ל-AAA. כל אגרות החוב הללו הונפקו על ידי חברות אד הוק, היינו חברות ייעודיות שמטרותיהן היחידות הינן הנפקת האג"ח והתקשרויות עם בנקים לצורך קיום ההתחייבות על פי תנאי האג"ח.

בנוסף כבטחון לפרעון החוב קיימים שיעבודים קבועים ראשונים בדרגה על כל חשבונות המנפיקה וכן על ה-Notes ועל הנכסים המגבים. סדרות אג"ח אלו הן גדולות מאד.

בשוורץ שוקי הון מוסיפים שלמרות העליות האחרונות במחיר הדולר - אפיק ההשקעה הזה עדיין מעניין, גם בשל התשואה השוטפת הגבוהה, וגם כמרכיב הגנה מפני אי וודאות פוליטית, בטחונית.

מאת: מיכל פז אשכנזי

הכותבת הינה מנהלת יחידת מחקר בבית ההשקעות, שוורץ שוקי הון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?