בני שרביט: עדיף לבחור מניות ולא להשקיע במדדי ת"א
האנליסט בני שרביט מגאון בית השקעות יוצא היום בסקירה על שוק המניות המקומי. באש להמלצה לשוק המניות כותב שרביט כי בשל רמת השערים בשוק המניות, בין היתר בשל הזרמת הכספים של המשקיעים הזרים, מעריכים בגאון בית השקעות כי שוק המניות כולו נסחר כיום במחיר קרוב למלא. בשל כך, הם שבים וממליצים לבחור מניות בצורה סלקטיבית (cherry picking) ולא להשקיע באינדקסים (במדדים עצמם).
המלצתו של שרביט לשוק האג"ח, בעיקר בשל הערכתו כי רמת האינפלציה תעלה בחודשים הקרובים וכי הריבית אף היא תעלה, היא כי יש להעדיף את האפיק המדדי ולהתמקד בו בטווח הבינוני, על פני האפיק השקלי, שבו מומלץ להתמקד בטווח הקצר-בינוני.
התשואה על השחר הארוך (סד' 2682, מח"מ 6.5 ש') ירדה בשבועיים האחרונים והוא נסחר כיום בתשואה של 5.90%. להערכתנו התשואה על אגרות החוב השקליות צפויה לעלות, בעיקר בטווחים הקצרים, הן בשל העליה הצפויה בריבית בחודשים הקרובים והן בשל העליה הצפויה בתשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב.
שרביט מציין כי התשואה על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב המשיכה לעלות בשבועיים האחרונים והגיעה לרמה של 4.35%, ולהערכתנו היא צפויה להמשיך לעלות, בין היתר בשל המשך מגמת העלאת הריבית בארה"ב.
הפער בין תשואת השחר הארוך לתשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ירדה לרמה של 1.55% בלבד (5.90% לעומת 4.35%), ובגאון בית השקעות צופים כי היא תעלה בקרוב, כדי לשקף את מלוא סיכון ההשקעה של ישראל.
לפני שבועיים הודיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כי הריבית לחודש אוקטובר תעלה בשיעור של 0.25% לרמה של 3.75%, כצפוי. שרביט מזכיר כי הפעם האחרונה שבה שונתה הריבית היתה לפני 8 חודשים, וכי הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית היתה לפני כשלוש שנים (ביוני 2002). ההכרזה על העלאת הריבית הגיע רק שבוע לאחר שהריבית בארה"ב עלתה שוב, ופער הריביות בין ישראל (3.50% באותה עת) לארה"ב (3.75%) הפך להיות שלילי (0.25%-) בפעם הראשונה בהיסטוריה.
מהתבוננות בגרף של שער השקל מול הדולר ניתן לראות כי הדולר מתחזק בתקופה האחרונה בשיעור ניכר, ונראה כי זהו אחד הגורמים ששכנעו את הנגיד להעלות את הריבית ולהחזיר את פער הריביות בין ישראל לארה"ב לרמה של 0%.
ומה הלאה? שואלים בגאון בית השקעות ומציינים כי בשנת 2005 נותרו 2 החלטות ריבית בישראל (24 באוקטובר ו-28 בנובמבר) ו-2 החלטות ריבית בארה"ב (1 בנובמבר ו-13 בדצמבר). הריבית בארה"ב צפויה לעלות שוב בשיעור של 0.25% ב-1 בנובמבר, ותגיע לרמה של 4.00%.
מה יעשה סטנלי פישר? האם הוא יעלה את הריבית ל-4.00% שבוע לפני ארה"ב (כלומר ב-24 באוקטובר) וימנע מראש פער ריביות שלילי, או האם הוא יעלה את הריבית חודש אחרי ארה"ב (כלומר ב-28 בנובמבר) ואז נאלץ להתמודד עם פער ריביות שלילי במשך חודש? בגאון בית השקעות מוסרים כי הם מהמרים על האפשרות הראשונה.
אך גם אם טעות בידם, מודים בבית ההשקעות כי את שנת 2005 נסיים בריבית של 4%, כך שבכל מקרה צפויה לנו העלאת ריבית, בין אם בהחלטה הקרובה ובין אם בזאת שאחריה וכי ב-12 החודשים הקרובים נגיע לריבית של 4.5% ואולי אף יותר.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
