בני שרביט: עדיף לבחור מניות ולא להשקיע במדדי ת"א
האנליסט בני שרביט מגאון בית השקעות יוצא היום בסקירה על שוק המניות המקומי. באש להמלצה לשוק המניות כותב שרביט כי בשל רמת השערים בשוק המניות, בין היתר בשל הזרמת הכספים של המשקיעים הזרים, מעריכים בגאון בית השקעות כי שוק המניות כולו נסחר כיום במחיר קרוב למלא. בשל כך, הם שבים וממליצים לבחור מניות בצורה סלקטיבית (cherry picking) ולא להשקיע באינדקסים (במדדים עצמם).
המלצתו של שרביט לשוק האג"ח, בעיקר בשל הערכתו כי רמת האינפלציה תעלה בחודשים הקרובים וכי הריבית אף היא תעלה, היא כי יש להעדיף את האפיק המדדי ולהתמקד בו בטווח הבינוני, על פני האפיק השקלי, שבו מומלץ להתמקד בטווח הקצר-בינוני.
התשואה על השחר הארוך (סד' 2682, מח"מ 6.5 ש') ירדה בשבועיים האחרונים והוא נסחר כיום בתשואה של 5.90%. להערכתנו התשואה על אגרות החוב השקליות צפויה לעלות, בעיקר בטווחים הקצרים, הן בשל העליה הצפויה בריבית בחודשים הקרובים והן בשל העליה הצפויה בתשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב.
שרביט מציין כי התשואה על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב המשיכה לעלות בשבועיים האחרונים והגיעה לרמה של 4.35%, ולהערכתנו היא צפויה להמשיך לעלות, בין היתר בשל המשך מגמת העלאת הריבית בארה"ב.
הפער בין תשואת השחר הארוך לתשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ירדה לרמה של 1.55% בלבד (5.90% לעומת 4.35%), ובגאון בית השקעות צופים כי היא תעלה בקרוב, כדי לשקף את מלוא סיכון ההשקעה של ישראל.
לפני שבועיים הודיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כי הריבית לחודש אוקטובר תעלה בשיעור של 0.25% לרמה של 3.75%, כצפוי. שרביט מזכיר כי הפעם האחרונה שבה שונתה הריבית היתה לפני 8 חודשים, וכי הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית היתה לפני כשלוש שנים (ביוני 2002). ההכרזה על העלאת הריבית הגיע רק שבוע לאחר שהריבית בארה"ב עלתה שוב, ופער הריביות בין ישראל (3.50% באותה עת) לארה"ב (3.75%) הפך להיות שלילי (0.25%-) בפעם הראשונה בהיסטוריה.
מהתבוננות בגרף של שער השקל מול הדולר ניתן לראות כי הדולר מתחזק בתקופה האחרונה בשיעור ניכר, ונראה כי זהו אחד הגורמים ששכנעו את הנגיד להעלות את הריבית ולהחזיר את פער הריביות בין ישראל לארה"ב לרמה של 0%.
ומה הלאה? שואלים בגאון בית השקעות ומציינים כי בשנת 2005 נותרו 2 החלטות ריבית בישראל (24 באוקטובר ו-28 בנובמבר) ו-2 החלטות ריבית בארה"ב (1 בנובמבר ו-13 בדצמבר). הריבית בארה"ב צפויה לעלות שוב בשיעור של 0.25% ב-1 בנובמבר, ותגיע לרמה של 4.00%.
מה יעשה סטנלי פישר? האם הוא יעלה את הריבית ל-4.00% שבוע לפני ארה"ב (כלומר ב-24 באוקטובר) וימנע מראש פער ריביות שלילי, או האם הוא יעלה את הריבית חודש אחרי ארה"ב (כלומר ב-28 בנובמבר) ואז נאלץ להתמודד עם פער ריביות שלילי במשך חודש? בגאון בית השקעות מוסרים כי הם מהמרים על האפשרות הראשונה.
אך גם אם טעות בידם, מודים בבית ההשקעות כי את שנת 2005 נסיים בריבית של 4%, כך שבכל מקרה צפויה לנו העלאת ריבית, בין אם בהחלטה הקרובה ובין אם בזאת שאחריה וכי ב-12 החודשים הקרובים נגיע לריבית של 4.5% ואולי אף יותר.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
