בני שרביט: עדיף לבחור מניות ולא להשקיע במדדי ת"א
האנליסט בני שרביט מגאון בית השקעות יוצא היום בסקירה על שוק המניות המקומי. באש להמלצה לשוק המניות כותב שרביט כי בשל רמת השערים בשוק המניות, בין היתר בשל הזרמת הכספים של המשקיעים הזרים, מעריכים בגאון בית השקעות כי שוק המניות כולו נסחר כיום במחיר קרוב למלא. בשל כך, הם שבים וממליצים לבחור מניות בצורה סלקטיבית (cherry picking) ולא להשקיע באינדקסים (במדדים עצמם).
המלצתו של שרביט לשוק האג"ח, בעיקר בשל הערכתו כי רמת האינפלציה תעלה בחודשים הקרובים וכי הריבית אף היא תעלה, היא כי יש להעדיף את האפיק המדדי ולהתמקד בו בטווח הבינוני, על פני האפיק השקלי, שבו מומלץ להתמקד בטווח הקצר-בינוני.
התשואה על השחר הארוך (סד' 2682, מח"מ 6.5 ש') ירדה בשבועיים האחרונים והוא נסחר כיום בתשואה של 5.90%. להערכתנו התשואה על אגרות החוב השקליות צפויה לעלות, בעיקר בטווחים הקצרים, הן בשל העליה הצפויה בריבית בחודשים הקרובים והן בשל העליה הצפויה בתשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב.
שרביט מציין כי התשואה על אג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב המשיכה לעלות בשבועיים האחרונים והגיעה לרמה של 4.35%, ולהערכתנו היא צפויה להמשיך לעלות, בין היתר בשל המשך מגמת העלאת הריבית בארה"ב.
הפער בין תשואת השחר הארוך לתשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ירדה לרמה של 1.55% בלבד (5.90% לעומת 4.35%), ובגאון בית השקעות צופים כי היא תעלה בקרוב, כדי לשקף את מלוא סיכון ההשקעה של ישראל.
לפני שבועיים הודיע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כי הריבית לחודש אוקטובר תעלה בשיעור של 0.25% לרמה של 3.75%, כצפוי. שרביט מזכיר כי הפעם האחרונה שבה שונתה הריבית היתה לפני 8 חודשים, וכי הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית היתה לפני כשלוש שנים (ביוני 2002). ההכרזה על העלאת הריבית הגיע רק שבוע לאחר שהריבית בארה"ב עלתה שוב, ופער הריביות בין ישראל (3.50% באותה עת) לארה"ב (3.75%) הפך להיות שלילי (0.25%-) בפעם הראשונה בהיסטוריה.
מהתבוננות בגרף של שער השקל מול הדולר ניתן לראות כי הדולר מתחזק בתקופה האחרונה בשיעור ניכר, ונראה כי זהו אחד הגורמים ששכנעו את הנגיד להעלות את הריבית ולהחזיר את פער הריביות בין ישראל לארה"ב לרמה של 0%.
ומה הלאה? שואלים בגאון בית השקעות ומציינים כי בשנת 2005 נותרו 2 החלטות ריבית בישראל (24 באוקטובר ו-28 בנובמבר) ו-2 החלטות ריבית בארה"ב (1 בנובמבר ו-13 בדצמבר). הריבית בארה"ב צפויה לעלות שוב בשיעור של 0.25% ב-1 בנובמבר, ותגיע לרמה של 4.00%.
מה יעשה סטנלי פישר? האם הוא יעלה את הריבית ל-4.00% שבוע לפני ארה"ב (כלומר ב-24 באוקטובר) וימנע מראש פער ריביות שלילי, או האם הוא יעלה את הריבית חודש אחרי ארה"ב (כלומר ב-28 בנובמבר) ואז נאלץ להתמודד עם פער ריביות שלילי במשך חודש? בגאון בית השקעות מוסרים כי הם מהמרים על האפשרות הראשונה.
אך גם אם טעות בידם, מודים בבית ההשקעות כי את שנת 2005 נסיים בריבית של 4%, כך שבכל מקרה צפויה לנו העלאת ריבית, בין אם בהחלטה הקרובה ובין אם בזאת שאחריה וכי ב-12 החודשים הקרובים נגיע לריבית של 4.5% ואולי אף יותר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
