מלרג תקיים היום את שלב הגיוס מהמוסדיים
חברת מלרג עומדת לבצע היום הנפקת אקוויטי. מדובר בשלב המוסדי בהנפקה ראשונה לציבור של מניות החברה, אגרות חוב להמרה, כתבי אופציה למניות וכתבי אופציה לאג"ח. את ההנפקה מובילים לאומי ושות' חתמים, הראל חיתום והנפקות, גמול סהר חתמים, מיטב חיתום, ורוסריו קפיטל.
החברה תנפיק לציבור 2.6 מיליון מניות במחיר של 11.5 שקל לאחת, או בסה"כ בכ-30 מיליון שקל. היא מציעה 57.4 מיליון אג"ח להמרה צמודות מדד נושאות ריבית בשיעור של 4.25%, לפרעון בשישה תשלומים שנתיים בין 2007 ל-2012. יחס ההמרה עומד על 16.25 שקל אגרת חוב למניה.
כמו כן מוצעים 1.56 מיליון כתבי אופציות שניתנים למימוש בכל עת במשך 4 השנים הראשונות מיום ההנפקה. מחיר המימוש הוא 14.35 שקל צמוד למדד. חברה בת של מלרג תציע לרכוש את האופציות במחיר 2.5 שקל לכל כתב אופציה ביום המסחר הראשון.
עוד מוצעים כתבי אופציה (סדרה 2) הניתנים למימוש בכל עת במשך חמישה חודשים מיום ההנפקה ל-10.45 מיליון שקל אג"ח להמרה. כל כתב אופציה יהיה ניתן למימוש ל-100 שקל כנגד תשלום בסך 90 שקל צמוד למדד. כתבי האופציה יוצעו ללא תמורה.
מלרג היא חברת ניהול הנדסי המתמחה בתכנון פרוייקטים מורכבים בתחום התשתיות. החברה הינה מהמובילות בארץ בפרוייקטים של תשתיות והנדסה אזרחית. פעילות החברה הינה במגוון סוגים של עבודות תשתית, בעיקר בביצוע פרוייקטים הנדסיים בעורקי תנועה ראשיים. מלרג השתתפה בפרוייקטים כגון: מחלף קפלן, מחלף דב הוז, מחלף יוספטל, תחנת רכבת וולפסון.
החברה תתחייב למדיניות דיבידנד לפיה תחלק אחת לשנה דיבידנד בגובה 40% מהרווחים הראויים לחלוקה של כל שנה. בשנים האחרונות מדווחת החברה על קצב גידול של כ-18%.
החברה הוקמה בשנת 1990 על ידי מיכאל הירשברג ויוסי מלמד .
הכנסות החברה (פרופורמה) בכל שנת 2004 הסתכמו בכ-131 מיליון שקל. הכנסות החברה (פרופורמה) למחצית שנת 2005 הסתכמו בכ-91 מיליון שקל. הרווח הנקי (פרופורמה) לשנת 2004 הסתכם בסך של 16.4 מיליון שקל. הרווח הנקי (פרופורמה) כפי שיוצג בדוחות הכספיים ליום 30.6.05 יסתכם בכ-11.4 מיליון שקל.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
