מלרג תקיים היום את שלב הגיוס מהמוסדיים
חברת מלרג עומדת לבצע היום הנפקת אקוויטי. מדובר בשלב המוסדי בהנפקה ראשונה לציבור של מניות החברה, אגרות חוב להמרה, כתבי אופציה למניות וכתבי אופציה לאג"ח. את ההנפקה מובילים לאומי ושות' חתמים, הראל חיתום והנפקות, גמול סהר חתמים, מיטב חיתום, ורוסריו קפיטל.
החברה תנפיק לציבור 2.6 מיליון מניות במחיר של 11.5 שקל לאחת, או בסה"כ בכ-30 מיליון שקל. היא מציעה 57.4 מיליון אג"ח להמרה צמודות מדד נושאות ריבית בשיעור של 4.25%, לפרעון בשישה תשלומים שנתיים בין 2007 ל-2012. יחס ההמרה עומד על 16.25 שקל אגרת חוב למניה.
כמו כן מוצעים 1.56 מיליון כתבי אופציות שניתנים למימוש בכל עת במשך 4 השנים הראשונות מיום ההנפקה. מחיר המימוש הוא 14.35 שקל צמוד למדד. חברה בת של מלרג תציע לרכוש את האופציות במחיר 2.5 שקל לכל כתב אופציה ביום המסחר הראשון.
עוד מוצעים כתבי אופציה (סדרה 2) הניתנים למימוש בכל עת במשך חמישה חודשים מיום ההנפקה ל-10.45 מיליון שקל אג"ח להמרה. כל כתב אופציה יהיה ניתן למימוש ל-100 שקל כנגד תשלום בסך 90 שקל צמוד למדד. כתבי האופציה יוצעו ללא תמורה.
מלרג היא חברת ניהול הנדסי המתמחה בתכנון פרוייקטים מורכבים בתחום התשתיות. החברה הינה מהמובילות בארץ בפרוייקטים של תשתיות והנדסה אזרחית. פעילות החברה הינה במגוון סוגים של עבודות תשתית, בעיקר בביצוע פרוייקטים הנדסיים בעורקי תנועה ראשיים. מלרג השתתפה בפרוייקטים כגון: מחלף קפלן, מחלף דב הוז, מחלף יוספטל, תחנת רכבת וולפסון.
החברה תתחייב למדיניות דיבידנד לפיה תחלק אחת לשנה דיבידנד בגובה 40% מהרווחים הראויים לחלוקה של כל שנה. בשנים האחרונות מדווחת החברה על קצב גידול של כ-18%.
החברה הוקמה בשנת 1990 על ידי מיכאל הירשברג ויוסי מלמד .
הכנסות החברה (פרופורמה) בכל שנת 2004 הסתכמו בכ-131 מיליון שקל. הכנסות החברה (פרופורמה) למחצית שנת 2005 הסתכמו בכ-91 מיליון שקל. הרווח הנקי (פרופורמה) לשנת 2004 הסתכם בסך של 16.4 מיליון שקל. הרווח הנקי (פרופורמה) כפי שיוצג בדוחות הכספיים ליום 30.6.05 יסתכם בכ-11.4 מיליון שקל.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
