מלרג תקיים היום את שלב הגיוס מהמוסדיים

החברה תנפיק 2.6 מיליון מניות בתמורה לכ-30 מיליוןש קל. היא מציעה בנוסף אג"ח להמרה וכתבי אופציות בשתי סדרות. הראשונה תוצע לרכישה על ידי החברה הבת ביום המסחר הראשון
חזי שטרנליכט |

חברת מלרג עומדת לבצע היום הנפקת אקוויטי. מדובר בשלב המוסדי בהנפקה ראשונה לציבור של מניות החברה, אגרות חוב להמרה, כתבי אופציה למניות וכתבי אופציה לאג"ח. את ההנפקה מובילים לאומי ושות' חתמים, הראל חיתום והנפקות, גמול סהר חתמים, מיטב חיתום, ורוסריו קפיטל.

החברה תנפיק לציבור 2.6 מיליון מניות במחיר של 11.5 שקל לאחת, או בסה"כ בכ-30 מיליון שקל. היא מציעה 57.4 מיליון אג"ח להמרה צמודות מדד נושאות ריבית בשיעור של 4.25%, לפרעון בשישה תשלומים שנתיים בין 2007 ל-2012. יחס ההמרה עומד על 16.25 שקל אגרת חוב למניה.

כמו כן מוצעים 1.56 מיליון כתבי אופציות שניתנים למימוש בכל עת במשך 4 השנים הראשונות מיום ההנפקה. מחיר המימוש הוא 14.35 שקל צמוד למדד. חברה בת של מלרג תציע לרכוש את האופציות במחיר 2.5 שקל לכל כתב אופציה ביום המסחר הראשון.

עוד מוצעים כתבי אופציה (סדרה 2) הניתנים למימוש בכל עת במשך חמישה חודשים מיום ההנפקה ל-10.45 מיליון שקל אג"ח להמרה. כל כתב אופציה יהיה ניתן למימוש ל-100 שקל כנגד תשלום בסך 90 שקל צמוד למדד. כתבי האופציה יוצעו ללא תמורה.

מלרג היא חברת ניהול הנדסי המתמחה בתכנון פרוייקטים מורכבים בתחום התשתיות. החברה הינה מהמובילות בארץ בפרוייקטים של תשתיות והנדסה אזרחית. פעילות החברה הינה במגוון סוגים של עבודות תשתית, בעיקר בביצוע פרוייקטים הנדסיים בעורקי תנועה ראשיים. מלרג השתתפה בפרוייקטים כגון: מחלף קפלן, מחלף דב הוז, מחלף יוספטל, תחנת רכבת וולפסון.

החברה תתחייב למדיניות דיבידנד לפיה תחלק אחת לשנה דיבידנד בגובה 40% מהרווחים הראויים לחלוקה של כל שנה. בשנים האחרונות מדווחת החברה על קצב גידול של כ-18%.

החברה הוקמה בשנת 1990 על ידי מיכאל הירשברג ויוסי מלמד .

הכנסות החברה (פרופורמה) בכל שנת 2004 הסתכמו בכ-131 מיליון שקל. הכנסות החברה (פרופורמה) למחצית שנת 2005 הסתכמו בכ-91 מיליון שקל. הרווח הנקי (פרופורמה) לשנת 2004 הסתכם בסך של 16.4 מיליון שקל. הרווח הנקי (פרופורמה) כפי שיוצג בדוחות הכספיים ליום 30.6.05 יסתכם בכ-11.4 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.