וול סטריט צפויה להמשיך ולהצפין גם היום
החוזים העתידיים מאותתים - וול סטריט עתידה לפתוח את יום המסחר השלישי בשבוע בעליות שערים, ממשיכה את המגמה החיובית שהחלה אתמול, בעקבות הודעת הפד עלאת ריבית נוספת עד לגובה 3.5% כשלצידה רמיזה שהפד ימשיך בהעלאות מדודות של הריבית בכלכלה החזקה בעולם וכי אים בכוונתו "לחנוק את הצמיחה" במשק האמריקני.
מחירי הנפט ימשיכו להכביד גם היום על הסנטימנט בבורסות התפוח הגדול. בשעה זו מוסיפים החוזים על מחירה של חבעית נפט למסירה בספטמבר 57 סנט וסובבים סביב 63.64 דולר לחבית. כשעה לאחר פתיחת המסחר יפורסם דו"ח מלאי הנפט השבועי - נתון בעל השפעה על המסחר בזהב השחור.
בזירה המאקרו כלכלית, יפורסם היום (21:00 שעון ישראל) גם הגרעון בתקציב הפדרלי בחודש יולי החולף. הגרעון צפוי על פי ההערכות בשווקים להסתכם ב-58 מיליארד דולר (טווח התחזיות: 50-65 מיליארד דולר). ב-10 השנים האחרונות עמד הגרעו התקציבי בממוצע על 26.1 מיליארד דולר בחודש יולי, אך בשנה שעברה הוא זינק ל-69.2 מיליארד דולר. ההערכות הן, כי השנה הוא יצטמצם ביחס לשנה שעברה וזאת, בשל השיפור בכלכלה האמריקנית.
במרכז המסחר תעמודנה היום מניות סיסקו, שסיפקה אמש דו"חות משביעי רצון עבור הרבעון השני של השנה, כאלו שכללו שיפור ניכר בתוצאות, אך בו בעת, סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון הקרוב - הפיסקאלי הראשון שלה, תחזית ששלחה את המניה מטה ב-4% במסחר ביבשת האירפאית וצפויה לשלוח אותה מטה גם בניו יורק.
דו"חות מרשימים יותר סיפקו וולט דיסני וענקית הביטוח החבולה, AIG. הראשונה עקפה את תחזית הרווח עם 41 סנט למניה והשניה דיווחה על רווח רבעוני של 1.53 דולר למניה. השתיים עשויות להנות היום מסנטימנט חיובי במיוחד.
גם בישראליות - נמשך גל הדיווחים. לומניס הציגה היום שיפור בתוצאותיה לעומת הרבעון הקודם ונסיגה לעומת המקביל. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-71.6 מיליון דולר - 10% יותר מברבעון הקודם ודומה להכנסות הרבעון המקביל. ובשורה התחתונה: ההפסד הסתכם ב-3.1 מיליון דולר או 8 סנט למניה, מול הפסד רחב יותר ברבעון קודם אך לעומת רווח של 1.4 מיליון דולר או 4 סנט למניה ברבעון השני של 2004.
מוצלח יותר היה היום הדו"ח של נס לרבעון החולף. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 94.2 מיליון דולר ברבעון -
גידול של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שהסתכם ב-73.5 מיליון דולר. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח הנקי בגובה של 4 מיליון דולר, גידול של 37% בהשוואה לרבעון המקביל, אשתקד.
תוצאות מצוינות הציגה היום גם חברת TTI. הכנסות החברה גדלו ב-12.4% לעומת הרבעון הקודם ל-10.2 מיליון דולר וצבר ההזמנות במהלך הרבעון הגיע ל-14.6 מיליון דולר, בנוסף לצבר הזמנות של 14 מיליון דולר ברבעון הקודם.
כצפוי, רשמה החברה הפסד נקי גם ברבעון הנוכחי, אולם זה היה נמוך יותר מהתחזיות המוקדמות, והסתכם ב-2.3 מיליון דולר, או 20 סנט למניה, לעומת הפסד של 4.9 מיליון דולר, או 58 סנט למניה, ברבעון הקודם.
ודו"ח מרשים פרסמה גם חברת אלרון. החברה הציגה זינוק ניכר ברווח הנקי ל-47.2 מיליון שקל או 1.6 דולר למניה ברבעון השני של השנה, לעומת רווח נקי של כ-5.5 מיליון דולר או 19 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד.
אחרונה לפרק הדיווחים. דלתא גליל סיפקה היום תוצאות עגומות עבור הרבעון השני של השנה. החברה עברה להפסד של 3 מיליון דולר, מול רווח של 3.7 מיליון דולר בעת המקבילה אשתקד. עם זאת, המכירות של החברה גדלו ב-7% והסתכמו בסך של 168.9 מיליון דולר - בעיקר בזכות רכישת בורלן. על אף התוצאות המאכזבות נסחרת בשעה זו דלתא בזינוק מרשים של קרוב ל-5% בתל אביב, תוך מחזור ער מהרגיל עבורה של קרוב למיליון שקל. ההסבר לעליות טמון בתכנית ההתייעלות עליה בישרה החברה במקביל לדיווח על תוצאותיה.
באקסלנס נשואה אופטימיים לקראת פרסום הדוחות הכספיים של ענקית הקמעונאות הישראלית, הרבוע הכחול, מחר. האנליסט גסאו חוזה לרשת מכירות בסך של 1.479 מיליארד שקל ברבעון, וזינוק של 25% ברווח הנקי. מניות הרבוע תגבנה בוודאי להערכות.
שמיר אופטיקה עתידה גם היא לדווח על תוצאותיה השבוע והאנליסטים צופים לה רווח של 15 סנט למניה ברבעון זה.
ומיום האתמול. טבע תמשיך להסחר על רקע החזרה הקרבה של הטיסברי - התרופה המתחרה בתרופת הדגל של טבע הקופקסון - למדפים, לאחר שאתמול דיווחה המתחרה, אלן על תחילת התהליכים בעניין זה.
אלביט מערכות תמשיך לרכז עניין, על רקע דו"ח רבעוני מעורב שסיפקה אתמול למשקיעים. הדו"ח כלל אמנם שיפור ברווח הנקי, אך הצליח לפספס את תחזיות האנליסטים עבור השורה העליונה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")