וול סטריט צפויה להמשיך ולהצפין גם היום

מחירי הנפט ימשיכו להכביד על הסנטימנט וכך גם התחזית המאכזבת שסיפקה אתמול סיסקו עבור הרבעו הנוכחי. בישראליות: נס, לומניס, דלתא גליל, TTI ואלרון תגבנה לדו"חות
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - וול סטריט עתידה לפתוח את יום המסחר השלישי בשבוע בעליות שערים, ממשיכה את המגמה החיובית שהחלה אתמול, בעקבות הודעת הפד עלאת ריבית נוספת עד לגובה 3.5% כשלצידה רמיזה שהפד ימשיך בהעלאות מדודות של הריבית בכלכלה החזקה בעולם וכי אים בכוונתו "לחנוק את הצמיחה" במשק האמריקני.

מחירי הנפט ימשיכו להכביד גם היום על הסנטימנט בבורסות התפוח הגדול. בשעה זו מוסיפים החוזים על מחירה של חבעית נפט למסירה בספטמבר 57 סנט וסובבים סביב 63.64 דולר לחבית. כשעה לאחר פתיחת המסחר יפורסם דו"ח מלאי הנפט השבועי - נתון בעל השפעה על המסחר בזהב השחור.

בזירה המאקרו כלכלית, יפורסם היום (21:00 שעון ישראל) גם הגרעון בתקציב הפדרלי בחודש יולי החולף. הגרעון צפוי על פי ההערכות בשווקים להסתכם ב-58 מיליארד דולר (טווח התחזיות: 50-65 מיליארד דולר). ב-10 השנים האחרונות עמד הגרעו התקציבי בממוצע על 26.1 מיליארד דולר בחודש יולי, אך בשנה שעברה הוא זינק ל-69.2 מיליארד דולר. ההערכות הן, כי השנה הוא יצטמצם ביחס לשנה שעברה וזאת, בשל השיפור בכלכלה האמריקנית.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות סיסקו, שסיפקה אמש דו"חות משביעי רצון עבור הרבעון השני של השנה, כאלו שכללו שיפור ניכר בתוצאות, אך בו בעת, סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון הקרוב - הפיסקאלי הראשון שלה, תחזית ששלחה את המניה מטה ב-4% במסחר ביבשת האירפאית וצפויה לשלוח אותה מטה גם בניו יורק.

דו"חות מרשימים יותר סיפקו וולט דיסני וענקית הביטוח החבולה, AIG. הראשונה עקפה את תחזית הרווח עם 41 סנט למניה והשניה דיווחה על רווח רבעוני של 1.53 דולר למניה. השתיים עשויות להנות היום מסנטימנט חיובי במיוחד.

גם בישראליות - נמשך גל הדיווחים. לומניס הציגה היום שיפור בתוצאותיה לעומת הרבעון הקודם ונסיגה לעומת המקביל. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-71.6 מיליון דולר - 10% יותר מברבעון הקודם ודומה להכנסות הרבעון המקביל. ובשורה התחתונה: ההפסד הסתכם ב-3.1 מיליון דולר או 8 סנט למניה, מול הפסד רחב יותר ברבעון קודם אך לעומת רווח של 1.4 מיליון דולר או 4 סנט למניה ברבעון השני של 2004.

מוצלח יותר היה היום הדו"ח של נס לרבעון החולף. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 94.2 מיליון דולר ברבעון -

גידול של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שהסתכם ב-73.5 מיליון דולר. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח הנקי בגובה של 4 מיליון דולר, גידול של 37% בהשוואה לרבעון המקביל, אשתקד.

תוצאות מצוינות הציגה היום גם חברת TTI. הכנסות החברה גדלו ב-12.4% לעומת הרבעון הקודם ל-10.2 מיליון דולר וצבר ההזמנות במהלך הרבעון הגיע ל-14.6 מיליון דולר, בנוסף לצבר הזמנות של 14 מיליון דולר ברבעון הקודם.

כצפוי, רשמה החברה הפסד נקי גם ברבעון הנוכחי, אולם זה היה נמוך יותר מהתחזיות המוקדמות, והסתכם ב-2.3 מיליון דולר, או 20 סנט למניה, לעומת הפסד של 4.9 מיליון דולר, או 58 סנט למניה, ברבעון הקודם.

ודו"ח מרשים פרסמה גם חברת אלרון. החברה הציגה זינוק ניכר ברווח הנקי ל-47.2 מיליון שקל או 1.6 דולר למניה ברבעון השני של השנה, לעומת רווח נקי של כ-5.5 מיליון דולר או 19 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד.

אחרונה לפרק הדיווחים. דלתא גליל סיפקה היום תוצאות עגומות עבור הרבעון השני של השנה. החברה עברה להפסד של 3 מיליון דולר, מול רווח של 3.7 מיליון דולר בעת המקבילה אשתקד. עם זאת, המכירות של החברה גדלו ב-7% והסתכמו בסך של 168.9 מיליון דולר - בעיקר בזכות רכישת בורלן. על אף התוצאות המאכזבות נסחרת בשעה זו דלתא בזינוק מרשים של קרוב ל-5% בתל אביב, תוך מחזור ער מהרגיל עבורה של קרוב למיליון שקל. ההסבר לעליות טמון בתכנית ההתייעלות עליה בישרה החברה במקביל לדיווח על תוצאותיה.

באקסלנס נשואה אופטימיים לקראת פרסום הדוחות הכספיים של ענקית הקמעונאות הישראלית, הרבוע הכחול, מחר. האנליסט גסאו חוזה לרשת מכירות בסך של 1.479 מיליארד שקל ברבעון, וזינוק של 25% ברווח הנקי. מניות הרבוע תגבנה בוודאי להערכות.

שמיר אופטיקה עתידה גם היא לדווח על תוצאותיה השבוע והאנליסטים צופים לה רווח של 15 סנט למניה ברבעון זה.

ומיום האתמול. טבע תמשיך להסחר על רקע החזרה הקרבה של הטיסברי - התרופה המתחרה בתרופת הדגל של טבע הקופקסון - למדפים, לאחר שאתמול דיווחה המתחרה, אלן על תחילת התהליכים בעניין זה.

אלביט מערכות תמשיך לרכז עניין, על רקע דו"ח רבעוני מעורב שסיפקה אתמול למשקיעים. הדו"ח כלל אמנם שיפור ברווח הנקי, אך הצליח לפספס את תחזיות האנליסטים עבור השורה העליונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.