הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

וול סטריט צפויה להמשיך ולהצפין גם היום

מחירי הנפט ימשיכו להכביד על הסנטימנט וכך גם התחזית המאכזבת שסיפקה אתמול סיסקו עבור הרבעו הנוכחי. בישראליות: נס, לומניס, דלתא גליל, TTI ואלרון תגבנה לדו"חות
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - וול סטריט עתידה לפתוח את יום המסחר השלישי בשבוע בעליות שערים, ממשיכה את המגמה החיובית שהחלה אתמול, בעקבות הודעת הפד עלאת ריבית נוספת עד לגובה 3.5% כשלצידה רמיזה שהפד ימשיך בהעלאות מדודות של הריבית בכלכלה החזקה בעולם וכי אים בכוונתו "לחנוק את הצמיחה" במשק האמריקני.

מחירי הנפט ימשיכו להכביד גם היום על הסנטימנט בבורסות התפוח הגדול. בשעה זו מוסיפים החוזים על מחירה של חבעית נפט למסירה בספטמבר 57 סנט וסובבים סביב 63.64 דולר לחבית. כשעה לאחר פתיחת המסחר יפורסם דו"ח מלאי הנפט השבועי - נתון בעל השפעה על המסחר בזהב השחור.

בזירה המאקרו כלכלית, יפורסם היום (21:00 שעון ישראל) גם הגרעון בתקציב הפדרלי בחודש יולי החולף. הגרעון צפוי על פי ההערכות בשווקים להסתכם ב-58 מיליארד דולר (טווח התחזיות: 50-65 מיליארד דולר). ב-10 השנים האחרונות עמד הגרעו התקציבי בממוצע על 26.1 מיליארד דולר בחודש יולי, אך בשנה שעברה הוא זינק ל-69.2 מיליארד דולר. ההערכות הן, כי השנה הוא יצטמצם ביחס לשנה שעברה וזאת, בשל השיפור בכלכלה האמריקנית.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות סיסקו, שסיפקה אמש דו"חות משביעי רצון עבור הרבעון השני של השנה, כאלו שכללו שיפור ניכר בתוצאות, אך בו בעת, סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון הקרוב - הפיסקאלי הראשון שלה, תחזית ששלחה את המניה מטה ב-4% במסחר ביבשת האירפאית וצפויה לשלוח אותה מטה גם בניו יורק.

דו"חות מרשימים יותר סיפקו וולט דיסני וענקית הביטוח החבולה, AIG. הראשונה עקפה את תחזית הרווח עם 41 סנט למניה והשניה דיווחה על רווח רבעוני של 1.53 דולר למניה. השתיים עשויות להנות היום מסנטימנט חיובי במיוחד.

גם בישראליות - נמשך גל הדיווחים. לומניס הציגה היום שיפור בתוצאותיה לעומת הרבעון הקודם ונסיגה לעומת המקביל. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-71.6 מיליון דולר - 10% יותר מברבעון הקודם ודומה להכנסות הרבעון המקביל. ובשורה התחתונה: ההפסד הסתכם ב-3.1 מיליון דולר או 8 סנט למניה, מול הפסד רחב יותר ברבעון קודם אך לעומת רווח של 1.4 מיליון דולר או 4 סנט למניה ברבעון השני של 2004.

מוצלח יותר היה היום הדו"ח של נס לרבעון החולף. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 94.2 מיליון דולר ברבעון -

גידול של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שהסתכם ב-73.5 מיליון דולר. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח הנקי בגובה של 4 מיליון דולר, גידול של 37% בהשוואה לרבעון המקביל, אשתקד.

תוצאות מצוינות הציגה היום גם חברת TTI. הכנסות החברה גדלו ב-12.4% לעומת הרבעון הקודם ל-10.2 מיליון דולר וצבר ההזמנות במהלך הרבעון הגיע ל-14.6 מיליון דולר, בנוסף לצבר הזמנות של 14 מיליון דולר ברבעון הקודם.

כצפוי, רשמה החברה הפסד נקי גם ברבעון הנוכחי, אולם זה היה נמוך יותר מהתחזיות המוקדמות, והסתכם ב-2.3 מיליון דולר, או 20 סנט למניה, לעומת הפסד של 4.9 מיליון דולר, או 58 סנט למניה, ברבעון הקודם.

ודו"ח מרשים פרסמה גם חברת אלרון. החברה הציגה זינוק ניכר ברווח הנקי ל-47.2 מיליון שקל או 1.6 דולר למניה ברבעון השני של השנה, לעומת רווח נקי של כ-5.5 מיליון דולר או 19 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד.

אחרונה לפרק הדיווחים. דלתא גליל סיפקה היום תוצאות עגומות עבור הרבעון השני של השנה. החברה עברה להפסד של 3 מיליון דולר, מול רווח של 3.7 מיליון דולר בעת המקבילה אשתקד. עם זאת, המכירות של החברה גדלו ב-7% והסתכמו בסך של 168.9 מיליון דולר - בעיקר בזכות רכישת בורלן. על אף התוצאות המאכזבות נסחרת בשעה זו דלתא בזינוק מרשים של קרוב ל-5% בתל אביב, תוך מחזור ער מהרגיל עבורה של קרוב למיליון שקל. ההסבר לעליות טמון בתכנית ההתייעלות עליה בישרה החברה במקביל לדיווח על תוצאותיה.

באקסלנס נשואה אופטימיים לקראת פרסום הדוחות הכספיים של ענקית הקמעונאות הישראלית, הרבוע הכחול, מחר. האנליסט גסאו חוזה לרשת מכירות בסך של 1.479 מיליארד שקל ברבעון, וזינוק של 25% ברווח הנקי. מניות הרבוע תגבנה בוודאי להערכות.

שמיר אופטיקה עתידה גם היא לדווח על תוצאותיה השבוע והאנליסטים צופים לה רווח של 15 סנט למניה ברבעון זה.

ומיום האתמול. טבע תמשיך להסחר על רקע החזרה הקרבה של הטיסברי - התרופה המתחרה בתרופת הדגל של טבע הקופקסון - למדפים, לאחר שאתמול דיווחה המתחרה, אלן על תחילת התהליכים בעניין זה.

אלביט מערכות תמשיך לרכז עניין, על רקע דו"ח רבעוני מעורב שסיפקה אתמול למשקיעים. הדו"ח כלל אמנם שיפור ברווח הנקי, אך הצליח לפספס את תחזיות האנליסטים עבור השורה העליונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קצבאות ביטוח לאומי ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.


להמשך הכתבה לחץ כאן