וול סטריט צפויה להמשיך ולהצפין גם היום

מחירי הנפט ימשיכו להכביד על הסנטימנט וכך גם התחזית המאכזבת שסיפקה אתמול סיסקו עבור הרבעו הנוכחי. בישראליות: נס, לומניס, דלתא גליל, TTI ואלרון תגבנה לדו"חות
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - וול סטריט עתידה לפתוח את יום המסחר השלישי בשבוע בעליות שערים, ממשיכה את המגמה החיובית שהחלה אתמול, בעקבות הודעת הפד עלאת ריבית נוספת עד לגובה 3.5% כשלצידה רמיזה שהפד ימשיך בהעלאות מדודות של הריבית בכלכלה החזקה בעולם וכי אים בכוונתו "לחנוק את הצמיחה" במשק האמריקני.

מחירי הנפט ימשיכו להכביד גם היום על הסנטימנט בבורסות התפוח הגדול. בשעה זו מוסיפים החוזים על מחירה של חבעית נפט למסירה בספטמבר 57 סנט וסובבים סביב 63.64 דולר לחבית. כשעה לאחר פתיחת המסחר יפורסם דו"ח מלאי הנפט השבועי - נתון בעל השפעה על המסחר בזהב השחור.

בזירה המאקרו כלכלית, יפורסם היום (21:00 שעון ישראל) גם הגרעון בתקציב הפדרלי בחודש יולי החולף. הגרעון צפוי על פי ההערכות בשווקים להסתכם ב-58 מיליארד דולר (טווח התחזיות: 50-65 מיליארד דולר). ב-10 השנים האחרונות עמד הגרעו התקציבי בממוצע על 26.1 מיליארד דולר בחודש יולי, אך בשנה שעברה הוא זינק ל-69.2 מיליארד דולר. ההערכות הן, כי השנה הוא יצטמצם ביחס לשנה שעברה וזאת, בשל השיפור בכלכלה האמריקנית.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות סיסקו, שסיפקה אמש דו"חות משביעי רצון עבור הרבעון השני של השנה, כאלו שכללו שיפור ניכר בתוצאות, אך בו בעת, סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון הקרוב - הפיסקאלי הראשון שלה, תחזית ששלחה את המניה מטה ב-4% במסחר ביבשת האירפאית וצפויה לשלוח אותה מטה גם בניו יורק.

דו"חות מרשימים יותר סיפקו וולט דיסני וענקית הביטוח החבולה, AIG. הראשונה עקפה את תחזית הרווח עם 41 סנט למניה והשניה דיווחה על רווח רבעוני של 1.53 דולר למניה. השתיים עשויות להנות היום מסנטימנט חיובי במיוחד.

גם בישראליות - נמשך גל הדיווחים. לומניס הציגה היום שיפור בתוצאותיה לעומת הרבעון הקודם ונסיגה לעומת המקביל. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-71.6 מיליון דולר - 10% יותר מברבעון הקודם ודומה להכנסות הרבעון המקביל. ובשורה התחתונה: ההפסד הסתכם ב-3.1 מיליון דולר או 8 סנט למניה, מול הפסד רחב יותר ברבעון קודם אך לעומת רווח של 1.4 מיליון דולר או 4 סנט למניה ברבעון השני של 2004.

מוצלח יותר היה היום הדו"ח של נס לרבעון החולף. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 94.2 מיליון דולר ברבעון -

גידול של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שהסתכם ב-73.5 מיליון דולר. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח הנקי בגובה של 4 מיליון דולר, גידול של 37% בהשוואה לרבעון המקביל, אשתקד.

תוצאות מצוינות הציגה היום גם חברת TTI. הכנסות החברה גדלו ב-12.4% לעומת הרבעון הקודם ל-10.2 מיליון דולר וצבר ההזמנות במהלך הרבעון הגיע ל-14.6 מיליון דולר, בנוסף לצבר הזמנות של 14 מיליון דולר ברבעון הקודם.

כצפוי, רשמה החברה הפסד נקי גם ברבעון הנוכחי, אולם זה היה נמוך יותר מהתחזיות המוקדמות, והסתכם ב-2.3 מיליון דולר, או 20 סנט למניה, לעומת הפסד של 4.9 מיליון דולר, או 58 סנט למניה, ברבעון הקודם.

ודו"ח מרשים פרסמה גם חברת אלרון. החברה הציגה זינוק ניכר ברווח הנקי ל-47.2 מיליון שקל או 1.6 דולר למניה ברבעון השני של השנה, לעומת רווח נקי של כ-5.5 מיליון דולר או 19 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד.

אחרונה לפרק הדיווחים. דלתא גליל סיפקה היום תוצאות עגומות עבור הרבעון השני של השנה. החברה עברה להפסד של 3 מיליון דולר, מול רווח של 3.7 מיליון דולר בעת המקבילה אשתקד. עם זאת, המכירות של החברה גדלו ב-7% והסתכמו בסך של 168.9 מיליון דולר - בעיקר בזכות רכישת בורלן. על אף התוצאות המאכזבות נסחרת בשעה זו דלתא בזינוק מרשים של קרוב ל-5% בתל אביב, תוך מחזור ער מהרגיל עבורה של קרוב למיליון שקל. ההסבר לעליות טמון בתכנית ההתייעלות עליה בישרה החברה במקביל לדיווח על תוצאותיה.

באקסלנס נשואה אופטימיים לקראת פרסום הדוחות הכספיים של ענקית הקמעונאות הישראלית, הרבוע הכחול, מחר. האנליסט גסאו חוזה לרשת מכירות בסך של 1.479 מיליארד שקל ברבעון, וזינוק של 25% ברווח הנקי. מניות הרבוע תגבנה בוודאי להערכות.

שמיר אופטיקה עתידה גם היא לדווח על תוצאותיה השבוע והאנליסטים צופים לה רווח של 15 סנט למניה ברבעון זה.

ומיום האתמול. טבע תמשיך להסחר על רקע החזרה הקרבה של הטיסברי - התרופה המתחרה בתרופת הדגל של טבע הקופקסון - למדפים, לאחר שאתמול דיווחה המתחרה, אלן על תחילת התהליכים בעניין זה.

אלביט מערכות תמשיך לרכז עניין, על רקע דו"ח רבעוני מעורב שסיפקה אתמול למשקיעים. הדו"ח כלל אמנם שיפור ברווח הנקי, אך הצליח לפספס את תחזיות האנליסטים עבור השורה העליונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: