וול סטריט צפויה להמשיך ולהצפין גם היום

מחירי הנפט ימשיכו להכביד על הסנטימנט וכך גם התחזית המאכזבת שסיפקה אתמול סיסקו עבור הרבעו הנוכחי. בישראליות: נס, לומניס, דלתא גליל, TTI ואלרון תגבנה לדו"חות
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - וול סטריט עתידה לפתוח את יום המסחר השלישי בשבוע בעליות שערים, ממשיכה את המגמה החיובית שהחלה אתמול, בעקבות הודעת הפד עלאת ריבית נוספת עד לגובה 3.5% כשלצידה רמיזה שהפד ימשיך בהעלאות מדודות של הריבית בכלכלה החזקה בעולם וכי אים בכוונתו "לחנוק את הצמיחה" במשק האמריקני.

מחירי הנפט ימשיכו להכביד גם היום על הסנטימנט בבורסות התפוח הגדול. בשעה זו מוסיפים החוזים על מחירה של חבעית נפט למסירה בספטמבר 57 סנט וסובבים סביב 63.64 דולר לחבית. כשעה לאחר פתיחת המסחר יפורסם דו"ח מלאי הנפט השבועי - נתון בעל השפעה על המסחר בזהב השחור.

בזירה המאקרו כלכלית, יפורסם היום (21:00 שעון ישראל) גם הגרעון בתקציב הפדרלי בחודש יולי החולף. הגרעון צפוי על פי ההערכות בשווקים להסתכם ב-58 מיליארד דולר (טווח התחזיות: 50-65 מיליארד דולר). ב-10 השנים האחרונות עמד הגרעו התקציבי בממוצע על 26.1 מיליארד דולר בחודש יולי, אך בשנה שעברה הוא זינק ל-69.2 מיליארד דולר. ההערכות הן, כי השנה הוא יצטמצם ביחס לשנה שעברה וזאת, בשל השיפור בכלכלה האמריקנית.

במרכז המסחר תעמודנה היום מניות סיסקו, שסיפקה אמש דו"חות משביעי רצון עבור הרבעון השני של השנה, כאלו שכללו שיפור ניכר בתוצאות, אך בו בעת, סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון הקרוב - הפיסקאלי הראשון שלה, תחזית ששלחה את המניה מטה ב-4% במסחר ביבשת האירפאית וצפויה לשלוח אותה מטה גם בניו יורק.

דו"חות מרשימים יותר סיפקו וולט דיסני וענקית הביטוח החבולה, AIG. הראשונה עקפה את תחזית הרווח עם 41 סנט למניה והשניה דיווחה על רווח רבעוני של 1.53 דולר למניה. השתיים עשויות להנות היום מסנטימנט חיובי במיוחד.

גם בישראליות - נמשך גל הדיווחים. לומניס הציגה היום שיפור בתוצאותיה לעומת הרבעון הקודם ונסיגה לעומת המקביל. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-71.6 מיליון דולר - 10% יותר מברבעון הקודם ודומה להכנסות הרבעון המקביל. ובשורה התחתונה: ההפסד הסתכם ב-3.1 מיליון דולר או 8 סנט למניה, מול הפסד רחב יותר ברבעון קודם אך לעומת רווח של 1.4 מיליון דולר או 4 סנט למניה ברבעון השני של 2004.

מוצלח יותר היה היום הדו"ח של נס לרבעון החולף. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 94.2 מיליון דולר ברבעון -

גידול של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שהסתכם ב-73.5 מיליון דולר. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח הנקי בגובה של 4 מיליון דולר, גידול של 37% בהשוואה לרבעון המקביל, אשתקד.

תוצאות מצוינות הציגה היום גם חברת TTI. הכנסות החברה גדלו ב-12.4% לעומת הרבעון הקודם ל-10.2 מיליון דולר וצבר ההזמנות במהלך הרבעון הגיע ל-14.6 מיליון דולר, בנוסף לצבר הזמנות של 14 מיליון דולר ברבעון הקודם.

כצפוי, רשמה החברה הפסד נקי גם ברבעון הנוכחי, אולם זה היה נמוך יותר מהתחזיות המוקדמות, והסתכם ב-2.3 מיליון דולר, או 20 סנט למניה, לעומת הפסד של 4.9 מיליון דולר, או 58 סנט למניה, ברבעון הקודם.

ודו"ח מרשים פרסמה גם חברת אלרון. החברה הציגה זינוק ניכר ברווח הנקי ל-47.2 מיליון שקל או 1.6 דולר למניה ברבעון השני של השנה, לעומת רווח נקי של כ-5.5 מיליון דולר או 19 סנט למניה ברבעון המקביל, אשתקד.

אחרונה לפרק הדיווחים. דלתא גליל סיפקה היום תוצאות עגומות עבור הרבעון השני של השנה. החברה עברה להפסד של 3 מיליון דולר, מול רווח של 3.7 מיליון דולר בעת המקבילה אשתקד. עם זאת, המכירות של החברה גדלו ב-7% והסתכמו בסך של 168.9 מיליון דולר - בעיקר בזכות רכישת בורלן. על אף התוצאות המאכזבות נסחרת בשעה זו דלתא בזינוק מרשים של קרוב ל-5% בתל אביב, תוך מחזור ער מהרגיל עבורה של קרוב למיליון שקל. ההסבר לעליות טמון בתכנית ההתייעלות עליה בישרה החברה במקביל לדיווח על תוצאותיה.

באקסלנס נשואה אופטימיים לקראת פרסום הדוחות הכספיים של ענקית הקמעונאות הישראלית, הרבוע הכחול, מחר. האנליסט גסאו חוזה לרשת מכירות בסך של 1.479 מיליארד שקל ברבעון, וזינוק של 25% ברווח הנקי. מניות הרבוע תגבנה בוודאי להערכות.

שמיר אופטיקה עתידה גם היא לדווח על תוצאותיה השבוע והאנליסטים צופים לה רווח של 15 סנט למניה ברבעון זה.

ומיום האתמול. טבע תמשיך להסחר על רקע החזרה הקרבה של הטיסברי - התרופה המתחרה בתרופת הדגל של טבע הקופקסון - למדפים, לאחר שאתמול דיווחה המתחרה, אלן על תחילת התהליכים בעניין זה.

אלביט מערכות תמשיך לרכז עניין, על רקע דו"ח רבעוני מעורב שסיפקה אתמול למשקיעים. הדו"ח כלל אמנם שיפור ברווח הנקי, אך הצליח לפספס את תחזיות האנליסטים עבור השורה העליונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.