ניתוח טכני: שטרלינג - דולר

בראייה ארוכת טווח המטבע הבריטי סיים את תור הזהב. השטרלינג שדהר למעלה עד שהגיע לשיא של 1.9550 דולר, נסוג מזה חודשים מספר בעקביות ובנחישות, מסביר אייל גורביץ'
אייל גורביץ |

למרות שהמבט ארוך הטווח הוא החשוב מכולם ובסופו של דבר נוטים השווקים ליישר קו לפיו, הרי שבטווח המיידי קורים לעיתים דברים מעניינים ותהליכים המספקים למשקיעים הזדמנויות לגרד כמה עשיריות של אחוזים. ובשוק המט"ח, כמה עשיריות אינן דבר של מה בכך.

בראייה ארוכת טווח המטבע הבריטי סיים את תור הזהב. השטרלינג שדהר למעלה עד שהגיע לשיא של 1.9550 דולר ללירה אחת, נסוג מזה חודשים מספר בעקביות ובנחישות. מגמת ירידה זו מופרעת מדי פעם על ידי תיקונים טכניים אם כי הדולר בולע אותם ולא נודע כי באו אל קירבו.

1. תהליך הדשדוש

מבט על גרף העמודות התוך יומי של השטרלינג מול הדולר, מלמד שבימים האחרונים מתקיים דשדוש ברור בין רמות של 1.7710 ל-1.17830 דולר לליש"ט. אפשר לראות בבירור כיצד לסירוגין במהלך הימים האחרונים מתקיימות נגיעות ברף העליון ומיד לאחר מכן ברף התחתון.

אלא שהדשדוש אמור להישבר וסביר להניח שדבר זה יתרחש כבר בימים הקרובים. העניין בדשדוש הוא מידת הבהירות שלו והאפשרות שהוא נותן להעריך את פוטנציאל הרווח. כלומר, שבירה מעלה או מטה אמורה להזניק מהלך באורך של לפחות 120 פיפס.

הניסיון להעריך בשלב זה את כיוון הפריצה, מלמד שגדולים יותר הסיכויים ולפיהם הוא יהיה כלפי מטה. הסיבה הראשונה היא בגלל "פער המחירים" שנפתח מיד עם תחילת המסחר היום בין רמות של 1.7865 לבין 1.7887 דולר לליש"ט.

הסיבה השנייה היא שבמהלך ניסיון העליות האחרון כשל המטבע הבריטי להגיע לרף העליון והסתפק בבלימה ברמה נמוכה יותר. למרות זאת אי אפשר להתעלם ממספר סימנים חיוביים וביניהם העובדה שהמטבע הבריטי נבלם על רמת תמיכה סביב 1.7710 דולר.

2. סיכום

כל דשדוש בטווח של מספר ימים ומעלה עשוי לספק הזדמנות. כך זה עובד בשוק המט"ח. הדשדוש של השטרלינג דולר ועומקו מספקים את האפשרות לתזוזה משמעותית כבר בימים הקרובים. הסיכויים נוטים יותר כלפי מטה אם כי השיטה מחייבת להמתין עד לקבלת האישור עצמו.

הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר

יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב

תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן

תמיר חכמוף |

תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.65%  , ישראייר ישראייר גרופ 2.45%   וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.

אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים, המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.

ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.

ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.

הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.