ניתוח טכני: שטרלינג - דולר
למרות שהמבט ארוך הטווח הוא החשוב מכולם ובסופו של דבר נוטים השווקים ליישר קו לפיו, הרי שבטווח המיידי קורים לעיתים דברים מעניינים ותהליכים המספקים למשקיעים הזדמנויות לגרד כמה עשיריות של אחוזים. ובשוק המט"ח, כמה עשיריות אינן דבר של מה בכך.
בראייה ארוכת טווח המטבע הבריטי סיים את תור הזהב. השטרלינג שדהר למעלה עד שהגיע לשיא של 1.9550 דולר ללירה אחת, נסוג מזה חודשים מספר בעקביות ובנחישות. מגמת ירידה זו מופרעת מדי פעם על ידי תיקונים טכניים אם כי הדולר בולע אותם ולא נודע כי באו אל קירבו.
1. תהליך הדשדוש
מבט על גרף העמודות התוך יומי של השטרלינג מול הדולר, מלמד שבימים האחרונים מתקיים דשדוש ברור בין רמות של 1.7710 ל-1.17830 דולר לליש"ט. אפשר לראות בבירור כיצד לסירוגין במהלך הימים האחרונים מתקיימות נגיעות ברף העליון ומיד לאחר מכן ברף התחתון.
אלא שהדשדוש אמור להישבר וסביר להניח שדבר זה יתרחש כבר בימים הקרובים. העניין בדשדוש הוא מידת הבהירות שלו והאפשרות שהוא נותן להעריך את פוטנציאל הרווח. כלומר, שבירה מעלה או מטה אמורה להזניק מהלך באורך של לפחות 120 פיפס.
הניסיון להעריך בשלב זה את כיוון הפריצה, מלמד שגדולים יותר הסיכויים ולפיהם הוא יהיה כלפי מטה. הסיבה הראשונה היא בגלל "פער המחירים" שנפתח מיד עם תחילת המסחר היום בין רמות של 1.7865 לבין 1.7887 דולר לליש"ט.
הסיבה השנייה היא שבמהלך ניסיון העליות האחרון כשל המטבע הבריטי להגיע לרף העליון והסתפק בבלימה ברמה נמוכה יותר. למרות זאת אי אפשר להתעלם ממספר סימנים חיוביים וביניהם העובדה שהמטבע הבריטי נבלם על רמת תמיכה סביב 1.7710 דולר.
2. סיכום
כל דשדוש בטווח של מספר ימים ומעלה עשוי לספק הזדמנות. כך זה עובד בשוק המט"ח. הדשדוש של השטרלינג דולר ועומקו מספקים את האפשרות לתזוזה משמעותית כבר בימים הקרובים. הסיכויים נוטים יותר כלפי מטה אם כי השיטה מחייבת להמתין עד לקבלת האישור עצמו.
הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
