פישמן: המדדים המובילים בעולם נמצאים במגמה חיובית
המדדים המובילים בעולם נמצאים במגמה חיובית כשמדד ה-S&P 500 פורץ את רמת השיא של 4 שנים והוא נע לעבר רמת ההתנגדות ב-1,250 נקודות. מדד הסטוקס 50 באירופה ממשיך להפגין עוצמה והוא מוגדר כעולה כל עוד הוא ניצב מעל לרמות השיא הקודם שלו ברמה של 2,950 נק'. מדד הניקיי קרוב לרמת ההתנגדות החזקה כ-12,000 נק' ובמידה והוא יחצה אותה רמת ההתנגדות הבאה נמצאת ב-12,300 נק'.
הסנטימנט החיובי בשווקי ההון בארה"ב הביא לעליות שערים במרבית השווקים המרכזים כשברקע נתוני מאקרו טובים ותוצאות כספיות טובות מהצפוי של חברות מובילות בארה"ב. התנודתיות הגבוהה במחירי הנפט המשיכה גם השבוע כשהנפט רושם ירידה של 2.58% לרמה של 58 דולר לחבית.
יפן: מדד הנקיי רשם עלייה של 1.67% לרמה של 11,758.68 נק' כשברקע הסנטימנט החיובי בשוקי ההון בארה"ב. דוחות טובים של אפל ו-LG Philips הביאו לעליות שערים בקרב חברות הטכנולוגיה כשמצושיטה וסוני ענקיות האלקטרוניקה בולטות בעלייה של 4.4% ושל 2.8% בהתאמה.
קרדיט סוויס העלה את המלצתו ליצרניות האלקטרוניקה היפניות למשקל יתר בעקבות הרווחיות הגבוהה וקיצוצי העלויות בחברות. גם מגזר השבבים נהנה מעליות שערים חדות כשאדוונטסט, יצרנית ציוד לבדיקת שבבים בולטת בעלייה של 4.6% בעקבות דוחות טובים מהצפי. יצרניות הרכב בהובלת ניסן, הונדה וטויוטה בלטו אף הן בעליות שערים על רקע העלייה במכירות הקמעונאיות בארה"ב.
לאחרונה העלו מספר בתי השקעות את המלצותיהם לשוק המניות היפני כש HSBC מעלה את המלצתו מניטרלי למשקל יתר ו-JPMorgan מדרג את שוק המניות היפני ראשון בין השווקים המועדפים להשקעה. אחת הסכנות לכלכלת יפן הנה המשך האמרת מחירי הנפט מאחר ויפן מייבאת את רוב תצרוכת הנפט שלה.
השבוע דווח כי מדד אמון הצרכנים לחודש יוני רשם ירידה לרמה של 46.8 נק' מרמה של 48.2 נק' בחודש מאי, מדובר בירידה הראשונה מזה תשעה חודשים למרות המשך הירידה בשיעור האבטלה והעלייה בשכר העובדים, השיפור המתמשך במצב הפירמות ביפן מאפשר לחברות להגדיל את מצבת העובדים ואת הוצאות השכר.
אחת הסיבות לירידה באמון הציבור היא כוונת הממשלה להגדיל את נטל המסים ולהקטין את תשלומי הפנסיה על מנת למנוע משבר בקרנות הפנסיה הנובע מהזדקנות האוכלוסייה.
הבנק המרכזי ממשיך לשדר אופטימיות לגבי צמיחת כלכלת יפן בעקבות השיפור בסנטימנט החברות (טאנקן) ורצון החברות להגדיל את השקעות ההון שלהן.
כמו כן, השאיר הבנק המרכזי את הריבית ברמה של אפס כשהוא ממשיך להזרים כסף (270 מיליארד דולר) למשק היפני על מנת להילחם בדפלציה הנמשכת 7 שנים. ממשלת יפן לוחצת על הבנק המרכזי לאמץ יעד אינפלציוני על מנת למגר את תופעת הדפלציה.
אירופה: השווקים באירופה המשיכו גם השבוע במסעם צפונה ורשמו עליות שערים זה השבוע התשיעי במספר. מדד הדאו ג'ונס סטוקס 600 רשם את רצף העליות הארוך ביותר שלו מאז דצמבר 1999 בעקבות דוחות כספים חיוביים של החברות וציפיות של המשקיעים לצמיחה גלובלית חיובית אשר התבטאה השבוע בעיקר בעליות במניות הטכנולוגיה.
נתונים חיובים שהתפרסמו השבוע בארה"ב, מדינת היצוא מספר אחת של אירופה וכללו עליה במכירות הקמעונאיות והתייצבות באינפלציה תמכו בציפיות להגדלת רווחיות החברות האירופאיות.
מדד מניות הטכנולוגיה במדד סטוקס 600 הוסיף השבוע 4.3% ועלה בכל 18 השווקים במערב אירופה. חברות הטכנולוגיה צופות עליה ברווחיותן בעקבות הגדלת ההשקעות בטכנולוגיה על ידי לקוחותיהן לאחר מספר שנים של קיצוץ בהשקעות. אינפיניון, יצרנית השבבים הגדולה באירופה עלתה השבוע ב-7.8% ל-14.77 אירו. אלקטל יצרנית ציוד לטכנולוגית פס רחב הגדולה בעולם עלתה השבוע ב-10% לאחר שדיווחה על עליה של 8% במכירות לרבעון לעומת ציפיות של 2%-3%.
מדד יצרני המכוניות נהנה מהאופטימיות השבוע לאחר שדווח כי בחודש יוני חלה עליה של 4.7% במכירת מכוניות חדשות במערב אירופה לראשונה השנה. מניית רנו הצרפתית עלתה ב- 4.7% ומניית פולגסואגן הגרמנית יצרנית המכוניות הגדולה באירופה עלתה בשיעור דומה.
נוברטיס, חברת התרופות השווצרית, עלתה השבוע ב- 2.3% לאחר שדיווחה על עליה של 9.2% ברווחיה ברבעון השני ומעל לציפיות האנליסטים. מניות הבנקים להשקעות נהנו גם הם מהרוח האופטימית ומהציפיות להגדלת המסחר במניות והגדלת הפעילות של הנפקות מיזוגים ורכישות.
דויטשה בנק, הבנק הגדול בגרמניה עלה השבוע ב-0.3% וקדרדיט סוויס הבנק השני בשוויץ במונחי נכסים עלה ב-4.5%.
המגזר המאכזב השבוע היה של מניות הנפט אשר ירדו בעקבות ירידה של 2.7% במחיר הנפט לרמה של כ- 58 דולר לחבית ביום שישי. עם זאת מניות הנפט הן עדיין המובילות השנה עם עליה של 27% מתחילת השנה. מניית SHELL ירדה השבוע ב-4.1% בשבוע הגרוע מבחינתה מאז ינואר 2004. מניית בריטיש פטרוליום, חברת הנפט הגדולה באירופה ירדה השבוע ב-3.6%.
בסיכום שבועי עלו 13 מתוך 18 המדדים באירופה. מדד סטוקס 600 עליה של 1% ל-281.23 נקודות, מדד דאו ג'ונס סטוקס 50 עלה ב-1.1% ונסגר ברמה של 3111 נקודות לאחר שרשם ביום ה' שיא של שלוש שנים, 3118. הדקס הגרמני הוביל את העליות והוסיף 2.5%, הפוטסי הבריטי נסחר כמעט ללא שינוי והקאק הצרפתי רשם עליה של 1.7%.
מאת: אורי פישמן.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
