פישמן: המדדים המובילים בעולם נמצאים במגמה חיובית
המדדים המובילים בעולם נמצאים במגמה חיובית כשמדד ה-S&P 500 פורץ את רמת השיא של 4 שנים והוא נע לעבר רמת ההתנגדות ב-1,250 נקודות. מדד הסטוקס 50 באירופה ממשיך להפגין עוצמה והוא מוגדר כעולה כל עוד הוא ניצב מעל לרמות השיא הקודם שלו ברמה של 2,950 נק'. מדד הניקיי קרוב לרמת ההתנגדות החזקה כ-12,000 נק' ובמידה והוא יחצה אותה רמת ההתנגדות הבאה נמצאת ב-12,300 נק'.
הסנטימנט החיובי בשווקי ההון בארה"ב הביא לעליות שערים במרבית השווקים המרכזים כשברקע נתוני מאקרו טובים ותוצאות כספיות טובות מהצפוי של חברות מובילות בארה"ב. התנודתיות הגבוהה במחירי הנפט המשיכה גם השבוע כשהנפט רושם ירידה של 2.58% לרמה של 58 דולר לחבית.
יפן: מדד הנקיי רשם עלייה של 1.67% לרמה של 11,758.68 נק' כשברקע הסנטימנט החיובי בשוקי ההון בארה"ב. דוחות טובים של אפל ו-LG Philips הביאו לעליות שערים בקרב חברות הטכנולוגיה כשמצושיטה וסוני ענקיות האלקטרוניקה בולטות בעלייה של 4.4% ושל 2.8% בהתאמה.
קרדיט סוויס העלה את המלצתו ליצרניות האלקטרוניקה היפניות למשקל יתר בעקבות הרווחיות הגבוהה וקיצוצי העלויות בחברות. גם מגזר השבבים נהנה מעליות שערים חדות כשאדוונטסט, יצרנית ציוד לבדיקת שבבים בולטת בעלייה של 4.6% בעקבות דוחות טובים מהצפי. יצרניות הרכב בהובלת ניסן, הונדה וטויוטה בלטו אף הן בעליות שערים על רקע העלייה במכירות הקמעונאיות בארה"ב.
לאחרונה העלו מספר בתי השקעות את המלצותיהם לשוק המניות היפני כש HSBC מעלה את המלצתו מניטרלי למשקל יתר ו-JPMorgan מדרג את שוק המניות היפני ראשון בין השווקים המועדפים להשקעה. אחת הסכנות לכלכלת יפן הנה המשך האמרת מחירי הנפט מאחר ויפן מייבאת את רוב תצרוכת הנפט שלה.
השבוע דווח כי מדד אמון הצרכנים לחודש יוני רשם ירידה לרמה של 46.8 נק' מרמה של 48.2 נק' בחודש מאי, מדובר בירידה הראשונה מזה תשעה חודשים למרות המשך הירידה בשיעור האבטלה והעלייה בשכר העובדים, השיפור המתמשך במצב הפירמות ביפן מאפשר לחברות להגדיל את מצבת העובדים ואת הוצאות השכר.
אחת הסיבות לירידה באמון הציבור היא כוונת הממשלה להגדיל את נטל המסים ולהקטין את תשלומי הפנסיה על מנת למנוע משבר בקרנות הפנסיה הנובע מהזדקנות האוכלוסייה.
הבנק המרכזי ממשיך לשדר אופטימיות לגבי צמיחת כלכלת יפן בעקבות השיפור בסנטימנט החברות (טאנקן) ורצון החברות להגדיל את השקעות ההון שלהן.
כמו כן, השאיר הבנק המרכזי את הריבית ברמה של אפס כשהוא ממשיך להזרים כסף (270 מיליארד דולר) למשק היפני על מנת להילחם בדפלציה הנמשכת 7 שנים. ממשלת יפן לוחצת על הבנק המרכזי לאמץ יעד אינפלציוני על מנת למגר את תופעת הדפלציה.
אירופה: השווקים באירופה המשיכו גם השבוע במסעם צפונה ורשמו עליות שערים זה השבוע התשיעי במספר. מדד הדאו ג'ונס סטוקס 600 רשם את רצף העליות הארוך ביותר שלו מאז דצמבר 1999 בעקבות דוחות כספים חיוביים של החברות וציפיות של המשקיעים לצמיחה גלובלית חיובית אשר התבטאה השבוע בעיקר בעליות במניות הטכנולוגיה.
נתונים חיובים שהתפרסמו השבוע בארה"ב, מדינת היצוא מספר אחת של אירופה וכללו עליה במכירות הקמעונאיות והתייצבות באינפלציה תמכו בציפיות להגדלת רווחיות החברות האירופאיות.
מדד מניות הטכנולוגיה במדד סטוקס 600 הוסיף השבוע 4.3% ועלה בכל 18 השווקים במערב אירופה. חברות הטכנולוגיה צופות עליה ברווחיותן בעקבות הגדלת ההשקעות בטכנולוגיה על ידי לקוחותיהן לאחר מספר שנים של קיצוץ בהשקעות. אינפיניון, יצרנית השבבים הגדולה באירופה עלתה השבוע ב-7.8% ל-14.77 אירו. אלקטל יצרנית ציוד לטכנולוגית פס רחב הגדולה בעולם עלתה השבוע ב-10% לאחר שדיווחה על עליה של 8% במכירות לרבעון לעומת ציפיות של 2%-3%.
מדד יצרני המכוניות נהנה מהאופטימיות השבוע לאחר שדווח כי בחודש יוני חלה עליה של 4.7% במכירת מכוניות חדשות במערב אירופה לראשונה השנה. מניית רנו הצרפתית עלתה ב- 4.7% ומניית פולגסואגן הגרמנית יצרנית המכוניות הגדולה באירופה עלתה בשיעור דומה.
נוברטיס, חברת התרופות השווצרית, עלתה השבוע ב- 2.3% לאחר שדיווחה על עליה של 9.2% ברווחיה ברבעון השני ומעל לציפיות האנליסטים. מניות הבנקים להשקעות נהנו גם הם מהרוח האופטימית ומהציפיות להגדלת המסחר במניות והגדלת הפעילות של הנפקות מיזוגים ורכישות.
דויטשה בנק, הבנק הגדול בגרמניה עלה השבוע ב-0.3% וקדרדיט סוויס הבנק השני בשוויץ במונחי נכסים עלה ב-4.5%.
המגזר המאכזב השבוע היה של מניות הנפט אשר ירדו בעקבות ירידה של 2.7% במחיר הנפט לרמה של כ- 58 דולר לחבית ביום שישי. עם זאת מניות הנפט הן עדיין המובילות השנה עם עליה של 27% מתחילת השנה. מניית SHELL ירדה השבוע ב-4.1% בשבוע הגרוע מבחינתה מאז ינואר 2004. מניית בריטיש פטרוליום, חברת הנפט הגדולה באירופה ירדה השבוע ב-3.6%.
בסיכום שבועי עלו 13 מתוך 18 המדדים באירופה. מדד סטוקס 600 עליה של 1% ל-281.23 נקודות, מדד דאו ג'ונס סטוקס 50 עלה ב-1.1% ונסגר ברמה של 3111 נקודות לאחר שרשם ביום ה' שיא של שלוש שנים, 3118. הדקס הגרמני הוביל את העליות והוסיף 2.5%, הפוטסי הבריטי נסחר כמעט ללא שינוי והקאק הצרפתי רשם עליה של 1.7%.
מאת: אורי פישמן.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
