פישמן: המדדים המובילים בעולם נמצאים במגמה חיובית

ד הסטוקס 50 באירופה ממשיך להפגין עוצמה והוא מוגדר כעולה כל עוד הוא ניצב מעל לרמות השיא הקודם שלו, מציין מנכ"ל קרנות הנאמנות של Uבנק, אורי פישמן
חזי שטרנליכט |

המדדים המובילים בעולם נמצאים במגמה חיובית כשמדד ה-S&P 500 פורץ את רמת השיא של 4 שנים והוא נע לעבר רמת ההתנגדות ב-1,250 נקודות. מדד הסטוקס 50 באירופה ממשיך להפגין עוצמה והוא מוגדר כעולה כל עוד הוא ניצב מעל לרמות השיא הקודם שלו ברמה של 2,950 נק'. מדד הניקיי קרוב לרמת ההתנגדות החזקה כ-12,000 נק' ובמידה והוא יחצה אותה רמת ההתנגדות הבאה נמצאת ב-12,300 נק'.

הסנטימנט החיובי בשווקי ההון בארה"ב הביא לעליות שערים במרבית השווקים המרכזים כשברקע נתוני מאקרו טובים ותוצאות כספיות טובות מהצפוי של חברות מובילות בארה"ב. התנודתיות הגבוהה במחירי הנפט המשיכה גם השבוע כשהנפט רושם ירידה של 2.58% לרמה של 58 דולר לחבית.

יפן: מדד הנקיי רשם עלייה של 1.67% לרמה של 11,758.68 נק' כשברקע הסנטימנט החיובי בשוקי ההון בארה"ב. דוחות טובים של אפל ו-LG Philips הביאו לעליות שערים בקרב חברות הטכנולוגיה כשמצושיטה וסוני ענקיות האלקטרוניקה בולטות בעלייה של 4.4% ושל 2.8% בהתאמה.

קרדיט סוויס העלה את המלצתו ליצרניות האלקטרוניקה היפניות למשקל יתר בעקבות הרווחיות הגבוהה וקיצוצי העלויות בחברות. גם מגזר השבבים נהנה מעליות שערים חדות כשאדוונטסט, יצרנית ציוד לבדיקת שבבים בולטת בעלייה של 4.6% בעקבות דוחות טובים מהצפי. יצרניות הרכב בהובלת ניסן, הונדה וטויוטה בלטו אף הן בעליות שערים על רקע העלייה במכירות הקמעונאיות בארה"ב.

לאחרונה העלו מספר בתי השקעות את המלצותיהם לשוק המניות היפני כש HSBC מעלה את המלצתו מניטרלי למשקל יתר ו-JPMorgan מדרג את שוק המניות היפני ראשון בין השווקים המועדפים להשקעה. אחת הסכנות לכלכלת יפן הנה המשך האמרת מחירי הנפט מאחר ויפן מייבאת את רוב תצרוכת הנפט שלה.

השבוע דווח כי מדד אמון הצרכנים לחודש יוני רשם ירידה לרמה של 46.8 נק' מרמה של 48.2 נק' בחודש מאי, מדובר בירידה הראשונה מזה תשעה חודשים למרות המשך הירידה בשיעור האבטלה והעלייה בשכר העובדים, השיפור המתמשך במצב הפירמות ביפן מאפשר לחברות להגדיל את מצבת העובדים ואת הוצאות השכר.

אחת הסיבות לירידה באמון הציבור היא כוונת הממשלה להגדיל את נטל המסים ולהקטין את תשלומי הפנסיה על מנת למנוע משבר בקרנות הפנסיה הנובע מהזדקנות האוכלוסייה.

הבנק המרכזי ממשיך לשדר אופטימיות לגבי צמיחת כלכלת יפן בעקבות השיפור בסנטימנט החברות (טאנקן) ורצון החברות להגדיל את השקעות ההון שלהן.

כמו כן, השאיר הבנק המרכזי את הריבית ברמה של אפס כשהוא ממשיך להזרים כסף (270 מיליארד דולר) למשק היפני על מנת להילחם בדפלציה הנמשכת 7 שנים. ממשלת יפן לוחצת על הבנק המרכזי לאמץ יעד אינפלציוני על מנת למגר את תופעת הדפלציה.

אירופה: השווקים באירופה המשיכו גם השבוע במסעם צפונה ורשמו עליות שערים זה השבוע התשיעי במספר. מדד הדאו ג'ונס סטוקס 600 רשם את רצף העליות הארוך ביותר שלו מאז דצמבר 1999 בעקבות דוחות כספים חיוביים של החברות וציפיות של המשקיעים לצמיחה גלובלית חיובית אשר התבטאה השבוע בעיקר בעליות במניות הטכנולוגיה.

נתונים חיובים שהתפרסמו השבוע בארה"ב, מדינת היצוא מספר אחת של אירופה וכללו עליה במכירות הקמעונאיות והתייצבות באינפלציה תמכו בציפיות להגדלת רווחיות החברות האירופאיות.

מדד מניות הטכנולוגיה במדד סטוקס 600 הוסיף השבוע 4.3% ועלה בכל 18 השווקים במערב אירופה. חברות הטכנולוגיה צופות עליה ברווחיותן בעקבות הגדלת ההשקעות בטכנולוגיה על ידי לקוחותיהן לאחר מספר שנים של קיצוץ בהשקעות. אינפיניון, יצרנית השבבים הגדולה באירופה עלתה השבוע ב-7.8% ל-14.77 אירו. אלקטל יצרנית ציוד לטכנולוגית פס רחב הגדולה בעולם עלתה השבוע ב-10% לאחר שדיווחה על עליה של 8% במכירות לרבעון לעומת ציפיות של 2%-3%.

מדד יצרני המכוניות נהנה מהאופטימיות השבוע לאחר שדווח כי בחודש יוני חלה עליה של 4.7% במכירת מכוניות חדשות במערב אירופה לראשונה השנה. מניית רנו הצרפתית עלתה ב- 4.7% ומניית פולגסואגן הגרמנית יצרנית המכוניות הגדולה באירופה עלתה בשיעור דומה.

נוברטיס, חברת התרופות השווצרית, עלתה השבוע ב- 2.3% לאחר שדיווחה על עליה של 9.2% ברווחיה ברבעון השני ומעל לציפיות האנליסטים. מניות הבנקים להשקעות נהנו גם הם מהרוח האופטימית ומהציפיות להגדלת המסחר במניות והגדלת הפעילות של הנפקות מיזוגים ורכישות.

דויטשה בנק, הבנק הגדול בגרמניה עלה השבוע ב-0.3% וקדרדיט סוויס הבנק השני בשוויץ במונחי נכסים עלה ב-4.5%.

המגזר המאכזב השבוע היה של מניות הנפט אשר ירדו בעקבות ירידה של 2.7% במחיר הנפט לרמה של כ- 58 דולר לחבית ביום שישי. עם זאת מניות הנפט הן עדיין המובילות השנה עם עליה של 27% מתחילת השנה. מניית SHELL ירדה השבוע ב-4.1% בשבוע הגרוע מבחינתה מאז ינואר 2004. מניית בריטיש פטרוליום, חברת הנפט הגדולה באירופה ירדה השבוע ב-3.6%.

בסיכום שבועי עלו 13 מתוך 18 המדדים באירופה. מדד סטוקס 600 עליה של 1% ל-281.23 נקודות, מדד דאו ג'ונס סטוקס 50 עלה ב-1.1% ונסגר ברמה של 3111 נקודות לאחר שרשם ביום ה' שיא של שלוש שנים, 3118. הדקס הגרמני הוביל את העליות והוסיף 2.5%, הפוטסי הבריטי נסחר כמעט ללא שינוי והקאק הצרפתי רשם עליה של 1.7%.

מאת: אורי פישמן.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".