פישמן: המדדים המובילים בעולם נמצאים במגמה חיובית

ד הסטוקס 50 באירופה ממשיך להפגין עוצמה והוא מוגדר כעולה כל עוד הוא ניצב מעל לרמות השיא הקודם שלו, מציין מנכ"ל קרנות הנאמנות של Uבנק, אורי פישמן
חזי שטרנליכט |

המדדים המובילים בעולם נמצאים במגמה חיובית כשמדד ה-S&P 500 פורץ את רמת השיא של 4 שנים והוא נע לעבר רמת ההתנגדות ב-1,250 נקודות. מדד הסטוקס 50 באירופה ממשיך להפגין עוצמה והוא מוגדר כעולה כל עוד הוא ניצב מעל לרמות השיא הקודם שלו ברמה של 2,950 נק'. מדד הניקיי קרוב לרמת ההתנגדות החזקה כ-12,000 נק' ובמידה והוא יחצה אותה רמת ההתנגדות הבאה נמצאת ב-12,300 נק'.

הסנטימנט החיובי בשווקי ההון בארה"ב הביא לעליות שערים במרבית השווקים המרכזים כשברקע נתוני מאקרו טובים ותוצאות כספיות טובות מהצפוי של חברות מובילות בארה"ב. התנודתיות הגבוהה במחירי הנפט המשיכה גם השבוע כשהנפט רושם ירידה של 2.58% לרמה של 58 דולר לחבית.

יפן: מדד הנקיי רשם עלייה של 1.67% לרמה של 11,758.68 נק' כשברקע הסנטימנט החיובי בשוקי ההון בארה"ב. דוחות טובים של אפל ו-LG Philips הביאו לעליות שערים בקרב חברות הטכנולוגיה כשמצושיטה וסוני ענקיות האלקטרוניקה בולטות בעלייה של 4.4% ושל 2.8% בהתאמה.

קרדיט סוויס העלה את המלצתו ליצרניות האלקטרוניקה היפניות למשקל יתר בעקבות הרווחיות הגבוהה וקיצוצי העלויות בחברות. גם מגזר השבבים נהנה מעליות שערים חדות כשאדוונטסט, יצרנית ציוד לבדיקת שבבים בולטת בעלייה של 4.6% בעקבות דוחות טובים מהצפי. יצרניות הרכב בהובלת ניסן, הונדה וטויוטה בלטו אף הן בעליות שערים על רקע העלייה במכירות הקמעונאיות בארה"ב.

לאחרונה העלו מספר בתי השקעות את המלצותיהם לשוק המניות היפני כש HSBC מעלה את המלצתו מניטרלי למשקל יתר ו-JPMorgan מדרג את שוק המניות היפני ראשון בין השווקים המועדפים להשקעה. אחת הסכנות לכלכלת יפן הנה המשך האמרת מחירי הנפט מאחר ויפן מייבאת את רוב תצרוכת הנפט שלה.

השבוע דווח כי מדד אמון הצרכנים לחודש יוני רשם ירידה לרמה של 46.8 נק' מרמה של 48.2 נק' בחודש מאי, מדובר בירידה הראשונה מזה תשעה חודשים למרות המשך הירידה בשיעור האבטלה והעלייה בשכר העובדים, השיפור המתמשך במצב הפירמות ביפן מאפשר לחברות להגדיל את מצבת העובדים ואת הוצאות השכר.

אחת הסיבות לירידה באמון הציבור היא כוונת הממשלה להגדיל את נטל המסים ולהקטין את תשלומי הפנסיה על מנת למנוע משבר בקרנות הפנסיה הנובע מהזדקנות האוכלוסייה.

הבנק המרכזי ממשיך לשדר אופטימיות לגבי צמיחת כלכלת יפן בעקבות השיפור בסנטימנט החברות (טאנקן) ורצון החברות להגדיל את השקעות ההון שלהן.

כמו כן, השאיר הבנק המרכזי את הריבית ברמה של אפס כשהוא ממשיך להזרים כסף (270 מיליארד דולר) למשק היפני על מנת להילחם בדפלציה הנמשכת 7 שנים. ממשלת יפן לוחצת על הבנק המרכזי לאמץ יעד אינפלציוני על מנת למגר את תופעת הדפלציה.

אירופה: השווקים באירופה המשיכו גם השבוע במסעם צפונה ורשמו עליות שערים זה השבוע התשיעי במספר. מדד הדאו ג'ונס סטוקס 600 רשם את רצף העליות הארוך ביותר שלו מאז דצמבר 1999 בעקבות דוחות כספים חיוביים של החברות וציפיות של המשקיעים לצמיחה גלובלית חיובית אשר התבטאה השבוע בעיקר בעליות במניות הטכנולוגיה.

נתונים חיובים שהתפרסמו השבוע בארה"ב, מדינת היצוא מספר אחת של אירופה וכללו עליה במכירות הקמעונאיות והתייצבות באינפלציה תמכו בציפיות להגדלת רווחיות החברות האירופאיות.

מדד מניות הטכנולוגיה במדד סטוקס 600 הוסיף השבוע 4.3% ועלה בכל 18 השווקים במערב אירופה. חברות הטכנולוגיה צופות עליה ברווחיותן בעקבות הגדלת ההשקעות בטכנולוגיה על ידי לקוחותיהן לאחר מספר שנים של קיצוץ בהשקעות. אינפיניון, יצרנית השבבים הגדולה באירופה עלתה השבוע ב-7.8% ל-14.77 אירו. אלקטל יצרנית ציוד לטכנולוגית פס רחב הגדולה בעולם עלתה השבוע ב-10% לאחר שדיווחה על עליה של 8% במכירות לרבעון לעומת ציפיות של 2%-3%.

מדד יצרני המכוניות נהנה מהאופטימיות השבוע לאחר שדווח כי בחודש יוני חלה עליה של 4.7% במכירת מכוניות חדשות במערב אירופה לראשונה השנה. מניית רנו הצרפתית עלתה ב- 4.7% ומניית פולגסואגן הגרמנית יצרנית המכוניות הגדולה באירופה עלתה בשיעור דומה.

נוברטיס, חברת התרופות השווצרית, עלתה השבוע ב- 2.3% לאחר שדיווחה על עליה של 9.2% ברווחיה ברבעון השני ומעל לציפיות האנליסטים. מניות הבנקים להשקעות נהנו גם הם מהרוח האופטימית ומהציפיות להגדלת המסחר במניות והגדלת הפעילות של הנפקות מיזוגים ורכישות.

דויטשה בנק, הבנק הגדול בגרמניה עלה השבוע ב-0.3% וקדרדיט סוויס הבנק השני בשוויץ במונחי נכסים עלה ב-4.5%.

המגזר המאכזב השבוע היה של מניות הנפט אשר ירדו בעקבות ירידה של 2.7% במחיר הנפט לרמה של כ- 58 דולר לחבית ביום שישי. עם זאת מניות הנפט הן עדיין המובילות השנה עם עליה של 27% מתחילת השנה. מניית SHELL ירדה השבוע ב-4.1% בשבוע הגרוע מבחינתה מאז ינואר 2004. מניית בריטיש פטרוליום, חברת הנפט הגדולה באירופה ירדה השבוע ב-3.6%.

בסיכום שבועי עלו 13 מתוך 18 המדדים באירופה. מדד סטוקס 600 עליה של 1% ל-281.23 נקודות, מדד דאו ג'ונס סטוקס 50 עלה ב-1.1% ונסגר ברמה של 3111 נקודות לאחר שרשם ביום ה' שיא של שלוש שנים, 3118. הדקס הגרמני הוביל את העליות והוסיף 2.5%, הפוטסי הבריטי נסחר כמעט ללא שינוי והקאק הצרפתי רשם עליה של 1.7%.

מאת: אורי פישמן.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.