להמן: הבנקים הזעירים התקשו לייצר רווחיות בטוחה
המפקח על הבנקים, יואב להמן, הודיע היום כי בהמשך להודעת בנק יורו-טרייד בע"מ מסוף חודש פברואר השנה, על כוונתו לחדול מלפעול כבנק ולהמשיך לפעול כבית השקעות פרטי, בוטל היום רישיונו הבנקאי של הבנק. בכך השלים בנק יורו-טרייד בע"מ את הפעולות בהן נקט מזה כשנתיים לצמצמם את פעילותו הבנקאית, וזאת, תוך תיאום הדוק עם המפקח על הבנקים.
במסגרת פעולות אלה, נוסף על צמצום פעילות האשראי ופעילויות בנקאיות אחרות, פרע הבנק במהלך החודשים האחרונים את כל פיקדונות הציבור, למעט פיקדונות בודדים של מפקידים שהביעו הסכמתם להותיר את הכספים בתאגיד שימשיך לפעול כבית השקעות פרטי.
המהלך הושלם והמפקח על הבנקים, נמסר מבנק ישראל, חוזר ומברך על כך את הבעלים, מר ארגואטי - על קבלת ההחלטה האסטרטגית, ואת הדירקטוריון, מנכ"ל הבנק, הנהלת הבנק ועובדיו ועל פעולתם המקצועית והזהירה שאפשרה את השלמת המהלך, תוך שמירה על יציבות הבנק וכספי המפקידים לכל אורך התקופה.
סיום פעילות הבנק מתיישב עם גישת הפיקוח על הבנקים כי עדיפה יציאתם המסודרת של הבנקים הזעירים מהענף. בנקים אלה התקשו לקיים פעילות בנקאית רווחית ובטוחה: בסיס הונם הקטן לא איפשר פיתוח עסקים בהיקף שיכל לשאת את הוצאות התקורה הכבדות הכרוכות בקיום מערכי הניהול והבקרה בבנקאות המודרנית, ועוד להותיר רווח נאות לבעליהם.
בבנק ישראל סבורים כי סגירתם של הבנקים הזעירים בישראל לא פוגעת בתחרות במערכת הבנקאית, משום שממילא תרומתם של בנקים אלה לתחרות הייתה אפסית.
מטוס אתיחאד (אתיחאד)טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.
הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם
בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.
המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.
הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.
הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.
