להמן: הבנקים הזעירים התקשו לייצר רווחיות בטוחה
המפקח על הבנקים, יואב להמן, הודיע היום כי בהמשך להודעת בנק יורו-טרייד בע"מ מסוף חודש פברואר השנה, על כוונתו לחדול מלפעול כבנק ולהמשיך לפעול כבית השקעות פרטי, בוטל היום רישיונו הבנקאי של הבנק. בכך השלים בנק יורו-טרייד בע"מ את הפעולות בהן נקט מזה כשנתיים לצמצמם את פעילותו הבנקאית, וזאת, תוך תיאום הדוק עם המפקח על הבנקים.
במסגרת פעולות אלה, נוסף על צמצום פעילות האשראי ופעילויות בנקאיות אחרות, פרע הבנק במהלך החודשים האחרונים את כל פיקדונות הציבור, למעט פיקדונות בודדים של מפקידים שהביעו הסכמתם להותיר את הכספים בתאגיד שימשיך לפעול כבית השקעות פרטי.
המהלך הושלם והמפקח על הבנקים, נמסר מבנק ישראל, חוזר ומברך על כך את הבעלים, מר ארגואטי - על קבלת ההחלטה האסטרטגית, ואת הדירקטוריון, מנכ"ל הבנק, הנהלת הבנק ועובדיו ועל פעולתם המקצועית והזהירה שאפשרה את השלמת המהלך, תוך שמירה על יציבות הבנק וכספי המפקידים לכל אורך התקופה.
סיום פעילות הבנק מתיישב עם גישת הפיקוח על הבנקים כי עדיפה יציאתם המסודרת של הבנקים הזעירים מהענף. בנקים אלה התקשו לקיים פעילות בנקאית רווחית ובטוחה: בסיס הונם הקטן לא איפשר פיתוח עסקים בהיקף שיכל לשאת את הוצאות התקורה הכבדות הכרוכות בקיום מערכי הניהול והבקרה בבנקאות המודרנית, ועוד להותיר רווח נאות לבעליהם.
בבנק ישראל סבורים כי סגירתם של הבנקים הזעירים בישראל לא פוגעת בתחרות במערכת הבנקאית, משום שממילא תרומתם של בנקים אלה לתחרות הייתה אפסית.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
